בשדה התעופה בקופנהגן שכרנו מכונית ותוך 45 דקות כבר היינו ביער.
היעד: גלאמפינג באתר Camp Adventure (שכיכב ברשימת 200 המקומות הטובים בעולם של המגזין Time לשנת 2019). המונח ״גלאמפינג״ מרמז שיש למקום קשר לקמפינג ואכן הבקתות הן בבסיס אוהלי יורט, אבל צריך ממש להתאמץ כדי לשים לב למקורות האוהליים. יש דק גדול, יש מטבח, מקום לעשות על האש ואמבטיה עם חלון לנוף (משפחת איילים תגיע לבקר לפחות פעמיים ביום).
המקום עצמו הוא פארק שמתאים למשפחות עם מתקני נינג׳ה אסתטיים, אבל מי שלא מעוניין לקחת חלק בחגיגה הזו אפילו לא ירגיש שזה קורה. ל״אוהלים״ יש חניה נפרדת והנוף שלהם בכיוון ההפוך.
מה אפשר לעשות שם:
הרעיון הוא לא לעשות, רק לשקוע באווירה נטולת הפומו. בתוך חוסר העשייה אפשר לשלב: אמבטיה, סאונה עם נוף, טיולים ביער, טיולים לסופר הקרוב.

>>>
In the forest, there’s no need to try to relax. Just go outside and Nature will work her magic to relax and restore you. Studies show that people feel more relaxed after just fifteen minutes of being in nature. And they report feeling greater vitality, too. Being surrounded by aliveness literally makes us feel more alive
(מתוך The Healing Magic of Forest Bathing: Finding Calm, Creativity, and Connection in the Natural World של ג׳וליה פלווין)

>>>
ובכל זאת, המלצות הכרוכות ביציאה מהבקתה/אוהל:

לטפס על ה-Forest Tower. פלא ארכיטקטוני ספירלי בגובה 45 מטר, ממש כמה דקות הליכה מהבקתה. בזכות העובדה שהמבנה ספירלי ונטול מדרגות לא תרגישו שמדובר בפעילות אקסטרים: רק לטפס בנחת ולראות את היער מגבוה.

Gisselfeld Kloster – עשר דקות נסיעה. פארק עם טירה וגנים בוטניים שנבנו על ידי אותו אדריכל שבנה את הגן הבוטני בקופנהגן (את ההמלצות והמידע קיבלתי מדר רותם, שווה לבדוק את ההיילייטס שלה לפני כל נסיעה).

>>>
הצעת הגשה:

טי שירט. כשהיינו שם, גם אם היה קריר בבוקר, לקראת 10 כבר נהיה חם (לא חם כמו בארץ, חם כמו בדנמרק) /// מכנסיים נוחים שאפשר יהיה ללבוש אחר כך גם בעיר, אם יש תכנית להגיע לעיר /// כובע מצחיה. מעולה גם נגד שמש וגם נגד גשם. אגב, את הכובע המצטיין הזה מצאתי שם בחנות לבגדי עבודה ליד הסופר המקומי /// תיק גב. אם באמת הגעתן לדנמרק עם תיק של קאנקן אל תורידו ממנו את העיניים כי כמעט כולם שם מסתובבים עם תיק כזה ואתן עשויות בטעות להמשיך בדרך עם התיק הלא נכון (כמו שאומר משל הזן נודע: אולי זה טוב אולי זה רע) /// נעליים נוחות (אם תרצו להטמע איתן בהמשך בקופנהגן אז נכון ליולי 23 – מה שיותר גסות יותר טוב)

>>>
השיר הראשון בהופעה של ברוס ספרינגסטין הוא ההמנון שלי בימים אלה:
we made a promise we swore we'd always remember
No retreat, baby, no surrender