צילום נירית: יעל רסנר

הצצה לעגלת הקניות הווירטואלית של נירית גור-קרבי, צלמת, קו-פאונדרית וה-CMO של Pic-Time.

01 צעיף. מתישהו ב-2025 ארזתי את עצמי לשבוע לקופנהגן. הייתי צריכה אויר ושקט. עבדתי בימים ומשעות הצהריים בעיקר הסתובבתי. אחת החנויות ליד האיירבינבי היתה חנות עם צעיפים ומאז הם הפכו לחלק מהגוף שלי. לא ברור לי מה יקרה בקיץ. 
02 טבעות עץ לאימונים. יש מישהי מנורבגיה שאני עוקבת אחריה (אל תתפסו אותי במילה, יש מצב שהיא משוודיה), בכל מקרה, היא מעצבת בדים בת 55 והיא המשפיענית כושר שלי. בגיל חמישים היא התחילה והיום, בגיל 55, היא עולה בקלילות על הטבעות. בגלל שאני קורבן אופנה קלאסי, הפנטזיה נשתלה בהצלחה ואני חולמת על הטבעות, ויותר מזה – עלי עולה עליהן בקלילות.
03 תערוכה. אני מאוד אוהבת את העבודות של מרטין פאר וחלמתי להגיע לרטרוספקטיבה שלו בפריז, אבל מפה לשם לא נראה לי שזה יקרה.
04 מצלמת super8. במסגרת העבודה שלי אני עוברת על המון תמונות ווידאו מחתונות, ואין דבר יותר יפה בעיניי מסרטונים של מצלמת super8. כל דבר שמצלמים בה נראה כל כך הרבה יותר טוב, מרגש ואמיתי. ניסיתי לקנות בכל מיני מקומות מפוקפקים מצלמות וינטג׳ ושמחתי לראות שקודאק הוציאו מצלמה למי שאין לה יכולות טכניות מפותחות. מה שכן, היא מאוד יקרה. 
05 שמן לפנים (תרתי משמע). נתקלתי בשמן הזה בחנות היפה של ferm בקופנהגן. לא ידעתי עליו כלום, אבל אהבתי את האריזה ושמן במקום קרם פנים נראה לי כמו רעיון ממש טוב. מסתבר שזה איזה סרום לילה אבל אני משתמשת בו באופן כללי לחיים והוא מושלם. בשיחת עבודה עם יעל וליאור הבנתי שזאת חברה שנוסדה בספרד על ידי שתי נשים שאחת מהן היא צלמת. הכל מיוצר בכמוות קטנות במעבדות מקומיות, והאתר שלהן, איך לא, עם צילומים מושלמים.
06 מוזיאון. יש הרבה מוזיאונים יפים בעולם אבל הלב שלי עם לואיזיאנה. אני אוהבת את המיקום שלו על החוף, העובדה שהוא קטן יחסית, החללים, המעברים. הוא לא מנסה להרשים בכוח. אין עומס, אין רעש. יש בו מרווח, מרחב וצניעות. לא משנה איזה עבודות יש בו, אני תמיד נהנת מעצם השהות בו. 
07 מברשת גוף. מאז שאני בהייטק אני בקלאסיקה של אורך חיים יושבני. שעות הבוקר הן הזמן שבו אני זזה. בשנה האחרונה הוספתי לשגרה גם את עניין ההברשה של הגוף. מרגיש לי נכון להזרים את הדם, הצ׳ט אמר שזה אחלה ושצריך להבריש לכיוון הלב, אבל אני עושה את זה איך שבא לי בשני הכיוונים, כי הוא לא ינהל לי את החיים. זה קורה בבוקר לפני המקלחת על עור יבש. 
08 נורה – מטבח שף מקומי. ארוחה אצל נורה זו מתנה, וזאת גם היתה המתנה ליום ההולדת החמישים שלי בהרכב גרעיני. יש בנורה את השילוב הזה של משהו שהוא סופר אסתטי, איכותי ומעמיק ומצד שני פשוט ולא מהוקצע מידי. הכל נבנה בידיים ונובע מתוך המקום ומתוכה. 
09 מטלית יפנית. יש לי כמה פומואים מהנסיעה המרהיבה שעשיתי לאחרונה ליפן ואחד מהם זו סכין שף שלא הבאתי איתי. מה שכן הבאתי זה מטליות מטבח יפניות (בעיקר כי הן היו ליד הקופה). הן עשויות מאריג רשת (״קאיה״) יפני מסורתי, ובגלל שזה אריג שנושם ומתייבש ממש מהר, הן לא צוברות ריח ומטלית אחת מחזיקה לי כבר ארבעה חודשים. נפרדתי מהמטליות עם הריחות והצבעים המיותרים. אני רק צריכה למצוא איך להביא כאלה שוב (הלינק פה הוא למשהו שהצ׳ט הציע).

>>>
זה שיר מהופעה שהיינו בה יחד בגנים הבוטניים בברקלי לפני עשר שנים.
(יש תמונות מההופעה הזו בפוסט הזה).