מלמעלה: אנני הול (1977), הכסא של אן דמולמיסטר בסטודיו (1999, צילום: Kevin Davies), פרנצ׳סקה, הבת של מרסל ברויאר, על כסא Cesca (צילום: John Naar מהארכיון של Knoll), מערכת הגברה של דיטר ראמס (1965) בעונה השניה של מנותקים, פרסומת ב׳ווג׳ (1969)

אולי זה בגלל החום, אבל לוח ההשראה הכי עסוק אצלי בפינטרסט הוא זה שאליו אני אוספת פריטי ריהוט עשויים כרום. או שלל מתכות אחרות, אני לא בקיאה, העיקר שיש להם מראה כסוף, רצוי מבריק ושיתאימו למרחבים הקרירים ולתקרות הגבוהות בדירת הבאוהאוס שאין ברשותי.

גם במגזיני העיצוב הכריזו על הכרום כטרנד, אם כי כולם מסכימים שאי אפשר באמת לכנות את האובססיה לרהיטי כרום ״טרנד״, הרי מדובר בקלאסיקה בת מאה (הכסא Wassily™ Chair של מרסל ברויאר מ-1925 חוגג השנה יום הולדת מאה), אבל כולם מסכימים שיש עליה בהתעניינות: ״I think the clarity and optimism of the modernist movement is striking a chord with younger furniture buyers״, מאבחן מעצב בראיון ל-elle decor.
צלילות ואופטימיות, מה עוד אפשר לבקש מריהוט?

>>>
התאווה שלי לכרום נעה על כל הטווח שבין רהיטים קלאסיים לגופי תאורה למכונת סודה. רק למניקור כרום לא התדרדרתי (יש כזה דבר):

01 Wassily™ Chair של מרסל ברויאר
02 מנורת Panthella מ-1971
03 כסא Cesca™
04 מסחטת המיץ של פיליפ סטארק
05 מעמד למגזינים
06 מעצור לספרים (אם יש לדבר הזה שם נאה יותר, הוא פרח מזכרוני)
07 מנורת שולחן
09 מגש
10 עוד מעצור/תומך ספרים
11 כורסת עור של המותג השוודי Furninova
12 מברשת כסף לתינוק מטיפאני׳ס
13 מכשיר שוודי להכנת סודה ביתית (כן, כזה דווקא יש לי)

>>>
ההנחה היא ששום דבר רע לא יכול לקרות לנו בטיפאני׳ס.