הפוסט בשיתוף CO.CO Collective Collection

ותיקות הבלוג בטח זוכרות שאנחנו (אני, אתן ו-CO.CO Collective Collection) במערכת יחסים ותיקה בערך מהפתיחה. כלומר ממש מהפתיחה, לפני כ-12 שנה.
למי שהצטרפו מתישהו ב-12 השנים שחלפו מאז, אזכיר שמאחורי המותג עומדות דליה קפוזה וצפרא פרלמוטר, שהיו המעצבות הראשונות של קסטרו, ושהאג׳נדה שלו כוללת רצון לייצר פחות – באמצעות אפשרות לקנייה מוקדמת ולהפוך לשותפות במיזם, או יותר נכון לקנות סוג של מנוי – ולהתמקד בבגדים שעובדים בשבילך, כמו שדליה אמרה באחד הפוסטים שהופיעו בעבר בבלוג: ״אני לא מעוניינת להיות מעצבת קונספטואלית. אני רוצה שהבגדים שלי ישרתו הרבה נשים״.
אני חייבת לדחוף את עצמי לנושא ולהזכיר שבזמן שחלף יצא לנו לשתף פעולה ולעצב יחד שתי חולצות פסים מושלמות (ביולי לפני עשר שנים!) ובהמשך גם שמלת חולצה חורפית.

האג׳נדה, הכיוון והטעם של CO.CO מתיישבים בדיוק על מה שאני מחפשת כשאני מתלבשת (ע״ע סגנון אישי):
אפשר לקרוא לזה מינימליזם. אפשר לקרוא לזה נורמקור ואפשר להגיד שזו ההבנה שלהתלבש (במובן הגדול יותר מעצם פעולת ההתלבשות) זו משימה שאף פעם לא נגמרת בבגדים.
להתלבש זה להפוך את הבגדים לשלך.
זה נשמע מובן מאליו, אבל זו משימה קבוצתית, כי ״להפוך את הבגדים לשלך״ זו מטרה שלא תלויה רק ביכולות ההתלבשות שלך, זה תלוי גם בבגדים. לא כל בגד מאפשר את החופש הזה, יש בגדים שלא משנה מה תעשי, תמיד הם יהיו אלה שלובשים אותך.
זה לא יקרה לך ב-CO.CO.

מה יהיה בפוסט הזה:
קניינות פרטית – הפריטים שתוכלי להפוך לשלך בקלות (כלומר הבגדים שאני אהפוך בקלות לשלי, אבל אתן מבינות את הכוונה).
10% הנחה על האתר עד 5/8 עם הקוד SHELLY (באותיות גדולות).
כן, יש כפל הטבות: הקוד יעבוד על הסייל, הוא יעבוד גם עם הנחת השותפות שלך אם את שותפה. הוא לא יעבוד על האאוטלט.
כל הבחירות שלי מרוכזות בלינק הזה.

>>>
הבחירות שלי (אפשר לקרוא לזה מיני קפסולה קיצית)

הערה כללית על המידות: הפריטים מגיעים עד מידה 46 ו-XL. ברוב המקרים אני הולכת על מידה 44 ולארג׳ והם מאווררים עלי.

01 חולצת כפתורים גברית עם פסים, כזו שמצליחה לקרר כל שילוב שתחשבי עליו.
02 מכנסיים לבנים בגזרת barrel, דקיקים במיוחד ועשויים 100% כותנה. למי שבשבילה ללבוש לבן זה מאמץ יתר, יש אותם גם בנייבי.
03 מכנסי פסים דקיקים וחופשתיים. בזכות הכיסים הם נראים פחות פיג׳מתים מחבריהם מז׳אנר מכנסי הפסים עם השרוך. אגב, לטובת חובבות הבדים הטבעיים: יש את הגזרה הזו גם במאה אחוז פשתן.
04 טי שירט פסים. כמובן.
05 ג׳ינס בהיר, 100% כותנה, לא גבוה מדי, לא ארוך מדי. הווייב הקליפורני שחיפשתי.
06 חגורת עור יפה במיוחד (החגורות מיוצרות באיטליה: הנה השאר).
07 חולצת כפתורים מכותנת גזה אוורירית, מעולה לבנות השבט שאוהבות טקסטיל דק מפריד בינו לבין האקלים.
08 מי שעוד לא מצאה הקיץ את הברמודה המושלמים – יכול להיות שזה בגלל שחיכית לזוג הזה.
09 שמלת חולצה מהסוג שאני לובשת כשאני מדמיינת שאני בחופשה (מעל בגד ים ביום, עם שיזוף זוהר בערב). היא לא לגמרי עונה – במקרה שלי – להגדרה של בגד שאני מצליחה להפוך לשלי, כי איכשהו משהו תמיד מתפספס לי עם שמלות, אבל הבד שלה כל כך רך וחלומי שלא יכולתי להתאפק.

>>>
make it yours
(הבגדים והחגורה מ-co.co. השאר מרחבי האינטרנט)

ערב. שחור וכסף. שמלה / וסט/ סנדלים / חגורה / שפתון / טבעת

יום. לבן ותכלת. מכנסיים / חולצה לבנה דקיקה / חולצת פסים / סנדלים / לק / סבון / תיק מחנות ספרים

>>>
היא מסוגלת ללבוש רק דברים שהיה אפשר ללבוש בלי לעורר שום תגובה בכל שנה שהיא בין 1945 ל-2000.
(זיהוי תבניות, ויליאם גיבסון).

>>>
שיר הסיום של Too Much שראיתי בסוף השבוע (לינה דנהאם. נטפליקס). ואם לחבר את הנושאים ברשלנות: הבגדים של Co.Co יאפשרו לך לככב כדמות משנה בסדרה הזו (דמות משנה נשית בוגרת, כלומר. אלה שכבר יודעות מי הן).

(לטובת מי שפרטי טריוויה מהסוג הזה חולפים על פניה בלי להיספג: זה הבעל של לינה דנאהם).