01 זה לא שאני צריכה מזלגות קינוח, אני אפילו לא אוהבת סכו״ם מקושט, אבל כשראיתי את התמונה הזו לא יכולתי שלא לחשוב: הנה מזלגות שיצטלמו ממש יפה לאינסטגרם
02 פינטרסט התריעו מבעוד מועד על טרנד ה-poetcore (אסתטיקת משוררים) והנה – חולצה שתסתדר בול עם המגמה
03 Minimal in form yet full of presence (ככה הטבעות האלה מתוארות באתר)
04 תיק בלט. יש לי אותו בשחור, ואני תוהה אם לא הגיע הזמן להתקדם לצבע אופטימי
05 סבון שנראה כמו פסל
06 קולקציית האביב של UNIQLO and JW ANDERSON. האמת היא (מה שנקרא: צריך לומר ביושר) שההתלהבות שלי מהקולקציות האלה היא תאורטית, ולרוב, כשכבר יוצא לי להגיע ליוניקלו ברגע המתאים, אני לא מצליחה למצוא שם את הפריט האחד שיעבוד אצלי בארון. אולי הגרביים

>>>

המלצת הצפייה הקלאסית לוולנטיין׳ס דיי: Sleepless in Seattle
נורה אפרון כתבה וביימה, מג ראיין וטום הנקס מככבים לצד רוזי אודונל, ביל פולמן, ריטה ווילסון ורוב ריינר.
נדרשת אזהרת ספויילר על סרטים מ-1993? אם כן, אז זהירות:
הסרט הזה נחשב לקומדיה רומנטית, אבל באופן יוצא דופן שמתאים יותר לסיפורי אגדה, הגיבורים הרומנטיים שלו לא נפגשים עד סוף הסרט.
מה שבכל זאת הופך דווקא את הסרט הזה לצפייה קלאסית בוולנטיין זו העובדה שהשיא שלו מתרחש על גג האמפייר סטייט בילדינג בוולנטיין׳ס דיי.

עוד משהו: בספר החיים ומה שלבשתי כתבתי על עיתונאיות קולנועיות שגרמו לי לרצות להיות עיתונאית (למשל: לוייס ליין מסופרמן, סאלי אולברייט מ״כשהארי פגש את סאלי״, ג׳וליאן פוטר מ״החתונה של החבר שלי״) וגם אנני ריד, הגיבורה של Sleepless in Seattle.
זה מה שכתבתי עליה: ״אנני ריד (נדודי שינה בסיאטל), עיתונאית שלצורכי התסריט שמה בצד את סוגיית האתיקה, מנצלת את מעמדה, ממציאה נושא לכתבה ונוסעת על חשבון העיתון לסיאטל כדי למצוא אהבה. וזאת יש לדעת: אתיקה שמתיקה, אהבה זה הכי חשוב.״

>>>
ג'ולייט זה רומיאו
אני יורד מהבמה
מחכה לך

גילוי נאות: איפה שהטכנולוגיה מאפשרת, אני מכניסה לינקים שהם אפיליאייט