איפה הייתי: ב-(be longing(s בכפר ויתקין
מה עשיתי: הכרתי את נועה בר-לב דוידור, התאהבתי, צילמתי כמו משוגעת, קניתי מתנות לחנוכה

1

19

8

15

23

7

10

11

24

2

18

4

9

12

5

21

16

WHEN THE STUDENT IS READY, THE TEACHER WILL APPEAR
(מיוחס לבודהה, אבל אולי לא)

>>>
תקציר, או כל מיני דברים כל כך יפים שהם שוברים את הלב:
1. נועה ליד שולחן העבודה שלה. היא לובשת לבן בקיץ ואפור או שחור בחורף.
2. לוחות השראה, מחברות שעשויות כל מיני סוגי נייר שנארזו יחד בעזרת פיסת בד ותפר יחיד, נעליים קלועות שהבת של נועה הביאה לה מטיול בארץ נידחת.
3. הספר "הבית הרגשי" של אורלי רובינזון (הרבה מהבתים המצולמים בספר הם פרוייקטים של נועה, שהיא גם אדריכלית ואמנית).
4. לכל פרט יש סיפור. קחו למשל את ערימת השקים: לפני מאה שנה החקלאים באירופה היו מרכזים את התבואה שלהם בשקים שסומנו ברקמת פסים בכחול ואדום. סוג של ברקוד היסטורי.
5. ויש גם סיפור אישי עם יותר מדי מידע: כבר הרבה זמן שכל מיני חברות (בעיקר דלית לביא מ-outskirts) אומרות לי שאני חייבת להגיע ל-belongings. כשסוף סוף הגעתי, נועה אמרה לי שהרבה נשים שבאות לחנות שואלות אותה אם כבר הייתי שם. בניו אייג'ית קוראים לזה מה שצריך לקרות קורה.
6. אגב מה שצריך לקרות קורה: על אחד ממדפי הספרים בחנות נמצא, כמובן, ספרון הוואבי סאבי: "בדומה לרפואה הומאופטית, כוחו של הוואבי סאבי בחלוקה למנות קטנות. ככל שהמינון יורד, ההשפעה נעשית חזקה יותר".
7. בכניסה ל-belongings תלויה זכוכית מגדלת. כי אתן יודעות איפה אלוהימא נמצאת.
8. את כלי הקרמיקה נועה עיצבה כשבעלה חגג יום הולדת 50 והיא לא מצאה בשום מקום את הכלים המדוייקים שהיא רצתה.
9. צ'ימידן אמריקאי שהפך לרהיט, רדיאטור שהפך לסוג של פמוט.
10. נועה אומרת: "כשגמרתי את שנקר עבדתי בבית אופנה גדול ובהמשך היה לי מותג משלי. אחר כך התאהבתי, נולדה לי ילדה ונסעתי ליפן. כשחזרתי משם כבר לא רציתי לעשות אופנה. אם אעשה שוב בגדים, זה מה שזה יהיה: בגדים. לא אופנה. אופנה זו התאהבות, ואני רציתי אהבה".

>>>
Concision in style, precision in thought, decision in life
(ויקטור הוגו)

>>>
לא התאהבות, אהבה