מהנעשה בעגלת הקניות הוירטואלית של יעל רגב, עיתונאית אופנה ויזמית שהשיקה בשנת2021 את מותג קופסאות ההפתעה The Moo (מלשון "מוגזמות") שהופך ממש החודש למועדון חברות לנשים מאוד ספציפיות, אם נלך על ההגדרה של יעל: נשים שחושבות רק על עצמן. ממש היום (כן, כן) מושק גם אתר חדש.

01 תכשיט. השנה השלמתי עם זה שיש לי טעם מאוד זול בתכשיטים. אני נמשכת באופן עקבי לתכשיטים שיש בהם את האבן הכה מביכה אופל. אני רצינית, אופל וגם הגרסה היותר מטופשת שלו, אופלית. אני חושבת שזה פשוט נוסטלגי אצלי כי כשהייתי סטודנטית גרתי בירושלים ואהבתי לבהות בחלונות הראווה של חנויות התכשיטים המביכות של המדרחוב. בנוסף, התכשיט האהוב עלי, ואני מדברת אהוב ברמות שאני ממש מרגישה שהוא גורם לפנים שלי להיראות יותר יפות, הוא זוג עגילי פלסטיק עגולים וורודים שקניתי בהכל בדולר. בכל אופן, החלום שלי זה לקום בזמן לאחד הדרופים של התכשיטנית קימברלי דויל ולקנות לעצמי את אחת התליונים שלה עם אבן אופל. יש לי כבר אחד עם אמרלד ויהלומים, אבל יש לי תשוקה לוורסיה הצ'יפית.

02 נר. יש לי נר שאני מייצרת למותג שלי והלקוחות שלי אובססיביות לגביו, אבל אני לא סגורה על זה. כל פעם שהן מבקשות שאני אכין נר בריח חדש כל מה שעובר לי בראש זה שהנרות של DS&Durga כבר קיימים מה שאומר שהגענו לטופ כשזה נוגע לנרות. אין לנו לאן לעלות מכאן ואני גם לא אתיימר. ביום שיפסיקו לייצר את SALT MARSH ROSE אני אהיה מחוסלת. מ-ח-ו-ס-ל-ת. ונראה לי שאנחנו כבר מתקרבים לשם. אגב, על הבשמים שלהם אני דווקא לא עפה, יותר מדי מתוחכם ובסופו של דבר כולנו פשוט רוצות להריח כמו כוסיות.

03 פנטזיה. אתן מכירות את זה שאתן רואות פריט מושלם ואתן לא קונות אותו וגם אין לכן כוונה לקנות אותו אבל הוא ממשיך ללכת אתכן ומדי פעם אתן עוברות בראש שלכן לעולם מקביל שבו אתן לובשות אותו? אז זה קורה לי בשנתיים האחרונות יותר מדי עם המותג Loeffler Randall. האובססיה הנוכחית שלי היא שמלת הקרושה שלהם שבראש שלי אני משלבת עם הנעליים האלו. אני יודעת שאין קשר, תזרמו.

04 דואר. אני לא יודעת איך הגעתי להשיק מועדון חברות לנשים כי המותג שלי התחיל בכלל כמותג של מוצרי נייר. רציתי לייצר קופסת מנויים חודשית של מוצרי נייר והנה אנחנו כאן, כפסע מלהיות מפלגה. בכל אופן, האהבה שלי תמיד תהיה לכל מה שקשור לנייר כולל מעטפות, מדבקות, מחברות ופנקסים. הסופרת מרטינה קלווי שכתבה את The Art of Memory Collecting, הוציאה השנה את הספר The Art of Snail Mail שחוגג את התשוקה המתחדשת לכל מה שאנלוגי ואפשר לשלוח לתיבת הדואר האמיתית, זאת שמחלידה. 

05 בושם. בתור בחורה שחיפשה שנים את הבושם המושלם בריח מכתביות, זה די מרשים שבסופו של דבר הרגישות החושית שלי הכניעה אותי והיום אני מצליחה להתמודד רק עם בשמים שנשענים על תווי second skin. תקראו לי המונית, אבל כבר שנים שהבושם Not A Perfume של Juliette Has a Gun הוא הבושם הקבוע שלי. יש לי גם חיבה יתרה לבשמים של Matiere Premiere, בעיקר Parisian Musc, אבל לאחרונה גם הוא אינטנסיבי לי מדי למרות שרבים מחשיבים אותו לבושם second skin. הדיפיוזר היחיד שאני מאשרת ומקפידה לבשם איתו את הבית ואת הסטודיו של The Moo הוא Rosso Nobile של Dr Vranjes אחד מה-"אפים" (מומחי הריח) הגדולים בעולם.

06 הופעה. בגלל ההתחממות הגלובלית אני שונאת לצאת מהבית אבל יש שלוש הופעות שהייתי רצה על זכוכיות בשביל לראות אותן – הפרודיג'י אי שם בניינטיז, והיום קארדי בי (אל תפספסו את ההופעה החדשה שלה ב- Tiny Desk) או סטרומאה שהוא פשוט גאון אבל הוא קרייזי. כל פעם שהוא פותח סיבוב הופעות הוא חוטף התמוטטות עצבים אחרי שתי הופעות וחותך הביתה. בסף הפוסט מחכה לכן הווידאו לשיר Santé שצולם בתוכנית של ג'ימי פאלון אבל בגלל שזה סטרומאה האלוהי יצא לו כמובן ברמה של קליפ רשמי.

07 תלבושת אחידה. יש לי מדים מאוד ברורים: שחור על כל גווניו. שחור עורב, שחור סיני, שחור דהוי מכביסות. השנה גיליתי שאני ממש נהנית לקנות חולצות טי עצומות, אבל ממש עצומות, תחשבו 6xl כזה כמו שמלה, של כל מיני להקות ומוזיקאים שאני אוהבת כמו לו ריד או הפוג'יז וללבוש אותן מעל טייטס שחורים. אני לא יודעת איך, כי בדרך כלל בגדים רחבים גורמים לך להרגיש יותר שמנה – אבל עליתי על איזה פורמט קסום שם שגורם לי להרגיש כמו נער גבעות כחוש בתוך השק הזה.

>>>
השיר שיעל בחרה (אני לא חושבת שאפשר היה לבחור קליפ יותר יעל-רגב מזה):