אביב 2026, מלמעלה: ויקטוריה בקהאם, מייקל קורס, TWP

אחד הטרנדים הבולטים מתצוגות קיץ 2026 הוא התליונים השימושיים. מי שיש לה כבוד למילה תתעכב רגע על הטרנד הזה ותציין, בצדק, שאלה לא בדיוק תליונים וגם המילה ״שימושיים״ מעט מוגזמת, אבל אי אפשר להכחיש: על המסלולים צעדו דוגמניות שעל צוואריהן תלויים חפצים שאי אפשר להגדיר אותם כתליון קישוטי קלאסי. מה לא היה שם: משקפיים, ארנקים, מסרקים, מצתים, בקבוקי בושם קטנים ויש סיכוי – אם אני מזהה נכון – שהיה שם אפילו טבלט.

אין שום דבר חדש בטרנד הזה, תכשיטים שימושיים באים והולכים, אבל לא יכולתי שלא לתהות: למה דווקא עכשיו?

הנה כמה הסברים (שהמצאתי זה עתה):
1. תגובת נגד לתופעת הלבובו והצ׳ארמים על התיקים: עומס של פריטים שכל מה שאפשר להגיד עליהם בוודאות זה שאי אפשר לעשות איתם שום דבר. הם לא נחוצים. אולי יש פה חיפוש אחרי הממשי, שלא לומר – המנומק. ״זה יפה״ זו לא תשובה מספיק טובה.
2. הכלכלה החדשה. כשמחיר הזהב ממשיך לעלות, אולי לא תהיה ברירה אלא לשכנע את עצמנו שחפצים יומיומיים שונים הם תכשיטים.
3. מוכנות. כשאת תולה את כל חפצייך על הצוואר, הידיים שלך פנויות, וכשהידיים שלך פנויות את אולי לא ערוכה לכל תרחיש, אבל את ערוכה ליותר תרחישים מזו שמנסה לג׳נגל כרגע תיק ללא רצועה, טלפון, מאצ׳ה בכוס חד פעמים ומים בבקבוק רב פעמי.
4. מינימליזם, הדור הבא – מה שפחות אאוטסורסינג. בלי מנקה, בלי סוכן, בלי תיק.
5. נוסטלגיה לימי ילדי המפתח, ימים בהם היה מקובל שילדים קטנים יסתובבו ימים שלמים עם מפתחות לצווארם ואחרי בית הספר יחזרו לבד לבית ריק, יחממו לעצמם אוכל וישתדלו לשרוד עד שמישהו מהוריהם יחזור הביתה בערב.

משקפיים על הצוואר אצל ויקטוריה בקהאם.
ארנקים על הצוואר אצל coach.
תליון שהוא בקבוק בושם אצל ויקטוריה בקהאם.
ארנק בצורת צדף אצל lemaire.
עפרון מכני כתליון אצל לואי ויטון.

תליון שהוא קופסה מתכתית, מנגו.
מחזיק מפתחות לצוואר, הרמס (ילדי מפתח, גרסת האפר איסט).
שרשרת שהיא תיק זעיר, זארה.
קיץ 2025 אצל tod's.
שרשרת שהיא תיק לבקבוק הבושם של ויקטוריה בקהאם.

>>>
כשאני חושבת על זה, אם היית ילדת מפתח באייטיז את כנראה עכשיו בפרי מנופאוזה, ואם את בפרי מנופאוזה, יש סיכוי סביר שכואבת לך הכתף סתם ככה בלי סיבה, ובמקרה כזה, אולי מתחיל להיות הגיוני לסחוב דברים על הצוואר.