מלמעלה: הדירה של הולי גולייטלי בארוחת בוקר בטיפאני / תיקים מלאים ושיער לא עשוי עד הסוף בתצוגת קיץ 2024 של מיו מיו /   תיק מיו מיו בצילום של Otto Masters לווג הבריטי / תיק עמוס ואוזניות עם כבל אצל glossier  / בלגן מכוון במודעה של הרמס מ-1988 / מראה ״התכוונתי להתארגן והתעייפתי באמצע״ באתר של זארה

 מזה זמן שהחלק שאני נתקלת בו באינטרנט חג סביב אסתטיקת ה-messy girl. בוודאי לא תתפלאו לשמוע שלרוב כל היתקלות שלי בנושא נגמרת בגילגול עיניים כי, לא תודה, לא תצליחו לשכנע אותי שהבלגן המתרחש בחדרם של ילדיי הוא ״אסתטיקה״. חיבבתי את שלב ה-sofia coppola mess והבנתי את שלב ה-intentional clutter, אבל הרגשתי בחוש שיש פה עליית מדרגה מסוכנת, ואכן, כל פעם שהכנסתי לפינטרסט את מילות החיפוש messy girl קיבלתי שפע של תיעודים מחדריהן המטונפים של ילדות של אחרים וצילומי מסך מסצנות של סדרות של לינה דנהאם.

לאחרונה נראה שעולם המגזינים מנסה לשכנע אותי שטעיתי. שפשוט לא הבנתי נכון. כן, מדובר בסך הכל באי הבנה: לא, הם לא התכוונו לכאוס-בסגנון-לינה-דנהאם, הם בכלל התכוונו לבלגן-ג׳יין-בירקין. כזה סוג של בלגן, ידידותי. אין צורך להזמין מדביר. זו אני שפשוט לא הבנתי את המילה messy אבל אל דאגה אני לא היחידה: ״המילה messy מבלבלת ומרתיעה״, אמרה המעצבת פרנצ׳סקה גרייס ל-House Beautiful: ״למעשה מדובר בסך הכל במגמה של ויתור על מראית עין של שלמות ואימוץ מראה מרגיע ומנחם״.
כדי להמשיך ולשכנע נשים מסוגי, גרייס לא בחלה באמצעים וגייסה לטובת הקייס שלה את דירתה של הולי גולייטלי (אודרי הפבורן ב״ארוחת בוקר בטיפאני״), דירה שלמיטב זכרוני היתה כמעט נקייה מרהיטים והצבע השולט בה היה לבן, אבל: ״זה מראה של דירה שבבירור גרים בה, וזה דבר שקשה לזייף״. ההוכחה: על הרצפה היה שטיח זברה, ומה זה אם לא סימן לחיים אותנטיים בדירה.
גם במגזין Real simple מאשימים ברתיעה בעיקר את השם שקיבל הטרנד: ״מדובר בסך הכל בפרקטיקה סטנדרטית בעיצוב הבית, כזו שמתבססת על איסוף והצגת חפצים שאת אוהבת ויש להם משמעות בעינייך.״

אם לסכם את מה שפרנסי הסטייל מנסים עכשין להגיד לנו:
1. לא התכוונו למילה messy, התכוונו למילה משמעות.
2. אל תברחו, נשים בוגרות עם כסף, הטרנד הזה הוא בדיוק בשבילכן, ממילא הבית והארון שלכן מלא בפריטים עם משמעות.
3. המגמה הזו מתבססת על הדבר הזה שיש לכן ממנו בשפע: זמן. כי את הפריטים עם המשמעות צריך לאסוף לאורך שנים.

אבל אולי מדובר בסך הכל בעוד אי הבנה.

>>>
מה שיפה בבלגן ג׳יין בירקין: להבדיל מהבלגן הכאוטי שאין לנו (לי) עניין לאמץ, ולהבדיל מהבלגן המחושב מדי של מגזיני העיצוב, בלגן ג׳יין בירקין הוא חלק מהחיים: מספיק לא לסדר את השיער, להשאיר את החולצה (הלא מגוהצת) מחוץ למכנסיים, לנעול נעליים נוחות, למרוח שפתון בלי מראה ולא להקפיד על סידור עונתי של התיק, ואת שם:

אוזניות עם חוט / שיער מבולגן (על הדוגמנית של זארה) / עיתון (תמונת אווירה של cos) / קופסת גפרורים שלקחת מהמלון בלוס אנג׳לס. את לא מעשנת אבל את אוהבת מזכרות / מחברת סקיצות ועט / מצית (את לא מעשנת אבל את אוהבת חפצים שאפשר להרגיש את המשקל שלהם ביד) / באלם בטעם בננה פודינג

>>>
אני חושבת שהבנתי טוב מאד ושהחלק הקריטי במראה ה-messy girl הוא אכן לא ה-messy. הוא ה-girl.
בסופו של דבר מישהו צריך להסכים להיות המבוגר האחראי ולהתחיל לסדר ולנקות.