9 jan 14

01 שניה אחרי שאמרתי שאני עושה הפסקה עם חולצות הפסים (מפסיקה את הפוסטים הקבועים עליהן, לא מפסיקה ללבוש אותן) הגיעה אלי למייל התמונה המקסימה הזו, מקוראת בבלוג שקוראים לה מיכל: "השתיים בתמונה הן תמי ומיה. תמי, אחותי הקטנה והמתוקה, שארזה פקלאות וחולצת פסים אחת ונסעה לזמן בלתי מוגבל למלטה. מיה נולדה לי כשתמי כבר גרה שם. כשמיה היתה בת חודשיים, נסענו אליה, אני והיא. התמונה הזו, היא כליל האושר, וכולה געגוע אחד ענק. תמי לובשת חולצה של מאסימו דוטי שנקנתה במלטה, מיה לובשת חולצה של next baby, שתמי קנתה לה".

02 חולצת פסים אחרונה ודי

03 dance like no one is watching

04 נונונו חוגגות חמש שנים, ובמהלך השבוע הבא (שני עד שישי) יהיו 30% הנחה על הכל, חוץ מהנעליים (הנעליים הן משיתוף הפעולה עם collegien, יש אותן גם במידות של גדולים והן כבר מחכות לי ליד המיטה). אם יש לכן ילדים מתחת לגיל 6, זה לא משהו שכדאי שתפספסו

05 למי שלא יכולה לחכות עד שישי לפני שתרענן את הארונות של ילדיה, מחכה סוף השבוע של just about (חמישי-שישי-שבת).

06 הילדים שלי כבר יותר גדולים, תודה לאל. את הכסף שאחסוך מלא ללכת לכל הירידים האלה, אוכל להשקיע בשמיכת טלוויזיה (ככה זה כשהילדים טיפה יותר גדולים: הם עסוקים במלאכת המיינקראפט ואת יכולה לראות אם הסדרה טרופי ווייפ שווה משהו. היא לא).

07 אחד מ-30 תיקים שהיו פעם אוהל 12 של הצבא האמריקאי (בבילוגינגז)

08 אוברול ג'ינס וחגורה שחורה (זהו. לא אומרת יותר כלום. אפשר להראות את השביל אבל אי אפשר להכריח אף אחד ללכת, או משהו דומה שחכם סיני אחד אמר פעם)

>>>
עצה חינם: זו העונה בשנה שאני נוהגת לכנות עונת שיקום הסמכות הכרטיסית. גם כרטיסי האשראי הכי מאולפים ומחונכים פתאום רוצים להשתולל וטוענים שאף אחד לא נותן להם להתבטא. נסו להקדים אותם ולתת להם לקנות משהו קטן יחסית – נגיד הנעליים של נונונו (תצטרכו לוודא שהכרטיס יחשוב שהוא חשב על זה קודם!) לפני שהוא יפיל אתכן עם אוברול של איזבל מארנט.

>>>
They say I'm caught up in a dream
life will pass me by if I don't open up my eyes
Well that's fine by me

http://www.youtube.com/watch?v=YJNAo9s4e_Q