על המותניים (ואופציות אחרות)

״צעיף-חגורה הוא האקססורי של האיט גירלז שלא ידעת שאת צריכה״, מכריזות הכותרות. ובכן, קצת קשה להגיד ״לא ידעת״ כשאי אפשר לצאת להתאוורר בשדות האינסטגרם בלי למעוד על איזה שובל של צעיף הרמס שאיט גיל כלשהי קשרה סביב מותניה.
את יודעת שאת ללא ספק לא איט גירל כשאת מסתכלת על התמונות האלה וחושבת לעצמך: יפה מאד, עכשיו רק תורידי את השמאטע מהמותניים.
(פותחת סוגריים: ״יפה מאד, עכשיו רק תורידי את השמאטע מהראש״ זה ציטוט מדויק של מה שסבתא שלי אמרה כשהיא ראתה אותי עם שמלת כלה והינומה).

בתמונות (משמאל לימין ומלמעלה למטה):
אלכסה צ׳אנג / האנה פורטר / Karolina Grzyb
Johanna Piispa / סירין / מיידוול


בכל אופן, אם יש לך מגירה מלאה בצעיפי משי גדולים (והם צריכים להיות גדולים כדי להקיף מותניים בגודל רגיל), מצאת להם עיסוק לחופש הגדול.
אם את מתפתה להצטרף לטרנד אבל יש לך אלרגיה מהצטרפות לטרנדים, תגידי שההשראה שלך מגיעה בכלל מדיאנה פרילנד – עורכת ׳ווג׳ המיתולוגית (פותחת עוד סוגריים: האם יש עורכת ׳ווג׳ לשעבר שלא נחשבת ל״עורכת ׳וג׳ המיתולוגית״?) – שיש סיכוי שיש פטנט על שמה בכל הקשור לכריכת צעיפים על המותניים (גם בתמונה בעמוד הוויקיפדיה שלה מככב צעיף על המותן).

>>>
מה בכל זאת בא לי לעשות עם צעיף משי? לחכות לסתיו ואז:

01 להשתמש בצעיף משי במקום החגורה שמגיעה עם הטרנץ׳.
02 לקשור צעיף משי לכובע בייסבול.

>>>
מכיון שאני בכלל משבט הבנדנות, מצאתי אופציית ביניים:
שתי בנדנות קשורות יחד ומשמשות כחגורה. בונוס: הן לא סתם מקשטות את המותניים, הן ממש מחזיקות את המכנסיים.

על הדרך פיתחתי אובססיה חדשה: שרשראות בנדנה. זה דבר, זה דבר שאפשר לקנות, ויותר טוב – זה דבר שקל לעשות.

על דורית רבליס / בנדנה צהובה / בנדנה כתומה / בנדנה על ספר / ירוק-כחול / עם אוברול

>>>
נכון, אין לבגדים קשר לגיל, אבל בכל מה שקשור לצעיפי משי על המותן אני מרגישה שאני לא צעירה מספיק ועוד לא מבוגרת מספיק.