מתמקדת בפרט שולי
הבנתי שהדעות חלוקות לגבי Materialists, הסרט החדש של סלין סונג (שביימה גם את past lives), אבל אני יכולה להגיד שבחבורה שלנו, שכללה שני אנשים, מאה אחוז מהצופים אהבו מאד את הסרט.
אבל לא הבאתי אתכן לכאן לטובת עוד המלצת צפיה: אני פה, כמובטח בכותרת, עם התמקדות בשולי. מאד שולי: טבעת צ׳אנקי שמגיחה בסצנת החתונה בסרט. אני לא מדברת על ה-טבעת מהסרט, הטבעת הדקה שמחוברים אליה שלושה תליוני לבבות מתנועעים. לא זו, אני מדברת על הטבעת הכסופה עם הנוכחות, זו שנראית בדיוק כמו הטבעת שנראה לי שאזדקק לה בחורף הקרוב.
>>>
אני לא לבד בתחושה הזו, ולא מדובר בהימור מורכב. אני גם לא רוצה לקרוא לזה טרנד, כי טבעות מהסוג הזה מככבות תחת הכותרת טרנד לעיתים קרובות מדי וצר לי, אבל אם משהו חוזר כל שתי עונות הוא לא בדיוק טרנד. בכל מקרה, הכותרות מכריזות של״טבעות הרחבות יש רגע״.
״טבעת רחבה היא כמו כריות לכתפיים״, איבחנה מרואיינת במדור הסטייל של הניו יורק טיימס, ״נשים רוצות לתפוס מקום, הן לא רוצות להיות עדינות ומתוקות״.
לא יכולתי שלא לתהות: האם כחלק ממטריית תופעות עידן האוזמפיק, האביזרים גדלים והאנושות קטנה?
כמו כן לא יכולתי שלא לקוות שמתישהו מימוש הרעיון של ״תפיסת מקום״ יפסיק להיות כל כך מילולי.
שתי התמונות העליונות: מסימו דוטי. תמונה תחתונה: סלין.
>>>
הצעת הגשה: אם את לא מצטלמת להפקת אופנה, טבעת גדולה אחת תספיק.
להגיש עם גולף שחור או חולצת כפתורים לבנה על מצע של 15 מעלות.
למעלה: דקוטה ג׳ונסון והטבעת, ה.שטרן, bymorano, נט א פורטה, מסימו מוטי
למטה: קרן וולף, רובי סטאר, מסימו דוטי, ורנר, cos
>>>
When you're lost, the answer is simple. Just go where love is
(חלק מהברכה בחתונה מהסרט).
