להרים את הראש

בפוסט ה-giveaway עם simee via nature, שאלנו מה עוזר לכן להחזיק את הראש מעל המים.
זה היה באמצע המלחמה עם איראן, בעיצומן של האזעקות והריצות למקלט. החלק הזה מאחורינו, ואיכשהו העניינים לא נעשו קלים יותר אז ריכזתי לפה כמה מהדברים שכתבתן שם (אפשר לראות הכל, ובניסוחים המקוריים, בפוסט הזה באינסטגרם) כדי שיהיה לי:

01 הליכות מסביב לשכונה, פילאטיס, לזוז בבית.
02 לקרוא ספר.
03 קפה, יין, ערק. נראה שנושא המשקאות משחק תפקיד חשוב בהעלאת המורל: קפה בבוקר, תה או יין בערב.
04 פחות חדשות, יותר מוזיקה.
05 לעשות דברים משמעותיים: עבודה עם משמעות, התנדבות, אמנות.
06 לעשות בשביל מי שצריך אותנו: ילדים, הורים, חברים, כלבים.
07 אכילה רגשית וקניה רגשית (מישהי כתבה: ״קניה של משהו מוגזם בהתאם לגודל השעה: מחליפים ראש שב״כ? תיק קש. מלחמה עם איראן? שולחן יפני יפה בהגזמה).
08 להתלבש כאילו יש לנו לאן ללכת.
09 שילוב בין היומיומי לנשגב, למשל: קיפול כביסה כשברקע פסקול של אלמודובר. אגב קיפול כביסה: כל סוג של סדר, ניקיון או בישול – כל מה שנותן תחושת שליטה בסיטואציה.
10 לקבל השראה מאלה שכן מוצאות כוח. להבין שאנחנו פסיק קטן בהיסטוריה ולעשות את המיטב שלנו בכל תחום. לא להסתכל על התמונה הגדולה, לפרק את זה לחתיכות קטנות.

>>>
בשולי הדברים: גיליתי בשבועות האחרונים דרך קלה, שאולי לא מרימה לי את הראש, אבל לרגע גורמת לי לשכוח שאני צריכה בכלל להרים את הראש: מים קרים מאד בסוף המקלחת. מספיק קרים כדי לשכוח מי אני לכמה רגעים.

>>>
באחת התגובות מישהי המליצה על הספרים של אתי הילסום (שאני מתביישת שלא הכרתי), יהודיה הולנדית עם תואר במשפטים ורקע בלימודי פסיכולוגיה שנספתה בשואה. קראתי עליה קצת ונתקלתי במשפטים כמו:

"כל חלקיק של שנאה שיתווסף לעולם הזה, יעשה אותו מדברי עוד יותר מכפי שהוא בלאו הכי."

I still made a short detour to seek out a flower stall, and went home with a large bunch of roses. They are just as real as all the misery I witness each day

"המצוקה כאן באמת נוראה, ובכל זאת, בשעות הערב, כשהיום נסוג ומתרחק, אני צועדת בצעדים קלילים לאורך גדרות התיל ומלבי עולה תמיד התחושה – ואין מה לעשות, זה פשוט כך, זה משהו עמוק ובסיסי: החיים נפלאים ונשגבים, יבוא יום ונצטרך לבנות לנו עולם חדש, ועל כל פשע וכל זוועה עלינו לענות באהבה וטוּב לב, שהם תוצאה של מאבק פנימי. מותר לנו לסבול, אבל לא להיכנע לסבל."

״יש בי רק אמון רב, והכרת טובה על שהחיים יפים כל כך, ולכן זהו רגע היסטורי: לא משום שאני צריכה לגשת עוד מעט לגסטפו, אלא משום שלמרות זאת החיים נראים לי יפים.״

>>>
I am still around
And I'll take that ride again
And again
And again
And again
And again