לא הייתם צריכים, מתנות לילידות מאי:
/// משהו ורוד מקולקציית הקיץ בבל אנד סו
/// קשי זכוכית של HAY (אפשר להוסיף מתכון ללימונדה ורודה על הברכה)
/// דאודורנט צמחי ואורגני בריח גרניום (שגם עובד. ניסיתי ביום הסתובבויות בעיר וחזרתי הביתה עדיין עם ריח גרניום)
/// חולצה בצבעים מורידי טמפרטורה
/// בגד ים שנראה כמו הבטחה לקיץ שאנחנו רוצות
/// Odd Vacation

>>>
״השור לא ימהר לזנק קדימה, להתמרפק ולדרוך על בהונותיך. הוא מבקש, בפשטות, שיניחו אותו לנפשו.״

״תתקשה למצוא יליד ׳שור׳ מודאג, עצבני וכוסס ציפורניים. הוא יקדיר את מצחו ויזדעף כשהעינינים אינם הולמים את מאווייו. לא זה הטיפוס להרעיד ולקפץ סביב בתנועות עצבניות. הסטואיות היא חלק ממזגו והוא יספוג את זעזועי-ההלם והמכשלות בלי לשנות במאומה את קצב פסיעתו. שום תופעה חיצונית לא תשנה תכונת-יסוד זו.״

(מתוך הפרק ׳איך לזהות את ילידי שור׳ בספר סימני שמש, מאת לינדה גודמן, תרגוםֿ: אליעזר כרמי)

>>>
שיר שאני שומעת לאחרונה בלופ (זה יום ההולדת שלי ואני שולטת בפלייליסט).
האובססיה הנקודתית התחילה, אגב, באינסטגרם של רן דנקר שהעלה וידאו מהופעה של עברי לידר שבו הוא מניח לו את הראש על הכתף, מה שגרם להזדהות מיידית מצידי, כי גם אני תמיד מחפשת על מי להניח ראש.