תמונות שלא בדיוק מתישבות על הטרנד, שהוא כבד יותר, אבל נתתי לטעם שלי להכריע. הן מפה ומפה

טרנד חדש משגע את טיקטוק, וב״חדש״ אני מתכוונת ללא חדש כלל וכלל, ככה זה: בטיקטוק חייבים להשתגע ממשהו ולכן אין ברירה אלה לתת שמות חדשים לדברים ישנים. והפעם: ה- bookshelf wealth, טרנד יוקרת מדפי הספרים (התרגום לא מדויק, כי מדובר פה בהון-מדפי-ספרים, אבל התרגלנו כבר למילה ״יוקרה״ בתיאורי טרנדים).
מה הוא טרנד יוקרת מדפי הספרים?
ובכן, כמו שמרמז שמו הוא חייב לכלול ספרים. ספרים אמיתיים שמוצגים על מדפים. זו היא שעתם היפה של מי שלא שעו לעצתה של מארי קונדו והעיפו את הספרים הפיזיים מהבית.
אבל לא מדובר בסתם ספרים שמונחים שם לתצוגה, אומרת קיילי באלוק, המעצבת מסן דייגו שסרטון הטיקטוק שלה הוא זה שאחראי לתופעה החדשה/ישנה: ״אלה ספרים שהאנשים בבית אצרו וקראו״. כן חברות, אלה ספרים שנקראו! אלה ספרים שהונחו שם באהבה. במילים אחרות: הנה לך עוד מקרה בו את מגלה שהחיים שלך הם עכשיו טרנד בטיקטוק.

אגב, זה לא נגמר בספרים
מי שתרצה לקחת חלק במה שזה עתה זוהה כ״טרנד״ (״האם טרנד יוקרת הספרים הוא הקוטג׳קור החדש?״ תוהה הכותרת באתר house beautiful) תצטרך לאסוף גם עבודות אמנות, אותן היא תתלה ותניח בחלל בצורה כמעט אינטואיטיבית: הן יונחו על משטחים אופקיים, כולל הרצפה, הן ייתלו על הקירות אבל לא בצורה מסודרת או אפילו מיושרת. מדי פעם תצטרכי לעבור ולוודא שלפחות תמונה אחת תלויה עקום. הווייב שאת רוצה להשיג: זה בית שגרים בו, לא בית שמצלמים למגזיני עיצוב. זה בית שבו העיצוב קורה מעצמו בזמן שאת חיה.

הגענו לחלק הקשה: התשתיות
תנו כבוד לעבודת העץ המקורית של הבית שלכן, אומרים שם. דבר שנתקשה לעשות כשאנחנו גרות בדירות קבלן. איך נוכל לפצות על המחדל? באמצעות ספות, כורסאות וכיסאות נוחים. כאלה שאפשר לקרוא כשמתכרבלים עליהם.

>>>
נותר רק לתהות למה דווקא עכשיו? ובכן, בכתבות שקראתי (רפרפתי) ועוסקות בנושא מדברים על תגובה למינימליזם, אבל אני מציעה פרשנות נוספת: זו תגובה לתקופה ארוכה של גזלייטינג קיומי.
ספרים מייצגים מידע (ולא סתם מידע, מידע שעבר עריכה) וחשוב יותר: הם מייצגים חמלה. שני דברים שאנחנו צריכות כרגע.
לא במקרה ספרים, כשהם מחלטרים על תקן פרופס, משמשים בקולנוע כעוד דרך לגרום לנו לחבב דמויות.

הוכחה על ידי דוגמא:

למעלה: הספריה הביתית של הדמות של מג ראיין בסרט ״יש לך הודעה״ של נורה אפרון.
למטה: הספריה בחדר העבודה/אולפן של הדמות של ג׳ק בלאק בסרט ״החופשה״ של ננסי מאיירס.

>>>
אדפטציה אישית: יוקרת הספריה הנמוכה
(אפשר לוותר על המילה ״יוקרה״, אנחנו לא בטיקטוק והספריה מאיקאה)

חלק מהספריה אצלי בבית. צילום: תמר גרין. זו תמונה מלפני חמש שנים, מאז החלפנו שולחן וייצרנו הרבה בלגן

מיתרונות הספריה הנמוכה:
1. היא עוזרת לייצר תחושה של תקרה גבוהה. או לפחות גבוהה יותר.
2. אפשר להניח עליה תמונות ושאר דברים שנותנים אופי. מה שעלול להפוך מהר מאד לחיסרון שכן ידוע שמשטחים אופקיים פנויים מזמנים בלגן.
3. קל להגיע לכל הספרים (וגם קל לנקות). מצד שני, אורחים שרוצים לשלוף ספר אקראי מהספריה (מה שעלול להידרדר במהירות בו למצב הם ירצו לקחת איתם את הספר הזה ואז לא להחזיר אותו לעולם) ייאלצו לעשות את המאמץ ולהתכופף.

>>>
טיפ לחיים
באחת התגובות לסרטון יוקרת הספרים של באלוק נכתב:
זה סגנון שכדי להשיג אותו צריך להפסיק לחשוב על סגנון ולהתחיל לפתח טעם.

>>>
עוד דבר שיכול לתרום לאסתטיקה הזו (זו לא אסתטיקה, זה אורח חיים) זה פטיפון עם תקליטים אמיתיים שאפשר להקשיב להם על השטיח ולשכוח איפה את וכמה זמן עבר (זה לא עובד אותו הדבר עם ספוטיפיי).

Looking like the spring
Like the winter
And the morning