כל התמונות מהסדרה ״ריפלי״ בנטפליקס

הספר ״הכשרון של מר ריפלי״ הוא אחד הספרים הטובים בעיניי והעיבוד מ-1999 (עם מאט דיימון, ג׳וד לאו, גווינת׳ פלטרו ופיליפ סימור הופמן) הוא כנראה הסרט שראיתי הכי הרבה פעמים, כך שאין פלא שאל העיבוד החדש, שמגיע בצורת סדרה בנטפליקס, הגעתי חשדנית וממורמרת.

נכון, במהלך הצפיה בפרקים הראשונים הייתי עסוקה בלמצוא את כל מה שאני לא אוהבת, אבל כשאני כותבת ״למצוא״ אני מנסה להיות עדינה כי האמת היא שאין ממש צורך לחפש, הכל שם, מוגש על כפית של כסף המצולמת בכמה זוויות בשחור לבן עם מוזיקת דרמטית ברקע.
בשלב מסוים הצלחתי להניח לחוסר שביעות הרצון שלי, לראות הכל, ואפילו קצת להנות. עדיין, אם עוד לא ראיתן אף עיבוד, תלכו על הסרט מ-1999: בעוד שהסרט מ-1999 מלא חיים, סקסי, מצולם בצבע ובעיקר מבהיר את סוד ההצלחה של טום ריפלי, בחור שכל מי שפוגש אותו מיד בעדו, בעוד שריפלי של הסדרה, שמגולם על ידי אנדרו סקוט, מצליח לעורר אנטגוניזם וחשדנות בכל מי שפוגש אותו, כולל פקידי קבלה, כך שלא ברור בכלל איך העלילה מתקדמת: הרי מדובר בטיפוס שהאדם הסביר ינסה לא ליצור איתו קשר עין ובטח שלא להזמין אותו הביתה.
גם שאר הליהוקים בסדרה כמו התרחשו על שאפל: את ריפלי המקסים בן ה-25 מגלם אנדרו סקוט הנושק לחמישים. את דיקי גרינליף בן העשרים ומשהו מגלם ג׳וני פלין בן ה-41 שנראה שהוראת הבימוי היחידה שקיבל היתה להשאיר את הקסם האישי והבעות הפנים בבית. את בת זוגו, מארג׳ (מרגרט) שרווד – בספר ובסרט בת גילו – מגלמת דקוטה פנינג בת ה-30, ואת פרדי מיילס, הפריווילג והשוביניסט, זה שכולם אוהבים לשנוא, נבחר.ה לגלם דווקא אליוט סאמנר, 34, הנזיל.ה מגדרית. בשום שלב לא נוצרת התחושה של חבורה אמריקאית עשירה ומגובשת שגדלה יחד ושנדרש מאמץ לחדור אליה, הדמויות נשארות ברמת הפרטים האינדיבידואליסטים שיד המקרה הושיבה אותם יחד לצהריים.

>>>
הפרט היחיד שחיבבתי בסדרה יותר מאשר בסרט: המלתחה של מארג׳
בעוד שמארג׳ שרווד מ-1999 (גווינת׳ פלטרו) זכתה לארון פיפטיז נשי חלומי מהסוג שכלל לא מופיע בחלומות שלי, הרי שרוב הבגדים של מארג׳ החדשה (דקוטהה פנינג) נראים כאילו נשלפו מארונו של דיקי גרינליף, לנצח הארון הנחשק בתבל: ז׳קטים שגדולים עליה, מכנסיים חושפי קרסול, נעליים גבריות, חולצות מכופתרות, סוודר דייגים. הכל מוגש עם קוקו בלונדיני ארוך ומבטים מהורהרים.

>>>
הצעת הגשה: מרגרט שרווד על החוף

חולצת כפתורים גדולה מכותנה. מה שיותר גדולה /// טבעת חותם (כאילו) של דיקי (מותג שגיליתי באינסטגרם של נילי לוטן) /// משקפי שמש גדולים (דגם ג׳ולס של המשקיפה ושלי) /// סנדלי עור /// סוודר כי קריר בחוף באיטליה /// כוס קוקטייל ביד. לרוב מרטיני

>>>
מסימני ההזדקנות: את שונאת בלהט כל עיבוד חדש ליצירות שאת אוהבת. ואל תתנו לי להתחיל לדבר על גרסת נטפליקס ל״יום אחד״.

>>>
שי לחג לקוראות הבלוג: ג׳וני מיטשל שרה את I'm Still Standing