<פוסט ובו כמה דברים קשורים וקשורים פחות>
הזמן עובר מהר והנה העיבוד של באז לורמן ל״רומיאו וג׳ולייט״ – שמבחינתי יצא ממש אתמול – חוגג שלושים שנה.
שירות למי שלא זוכרות, כדי שתוכלו לעשות את עצמכן שאתן זוכרות: השנה היתה 1996, קלייר דיינס היתה ג׳ולייט, לאונרדו דיקפריו היה רומיאו, ורונה הפכה לעיר חוף בשם ורונה ביץ׳, חרבות הפכו לאקדחים, האסתטיקה נראתה כמו קליפ ארוך של MTV אבל הדיאלוגים נשארו בשפה השייקספירית.

לכבוד חגיגות השלושים יש הקרנות מיוחדות של הסרט בארה״ב ואירופה וממש בימים האחרונים עלתה גם הפקה חדשה של רומיאו ויוליה בתיאטרון הווסט אנד בלונדון בכיכובה של סיידי סינק, שלבשה למסיבת ההשקה שמלה של פראדה בעיצוב אישי בהשראת שמלת המלאך שקלייר דיינס לבשה בסצנת מסיבת התחפושות של הסרט.

>>>
מכיון שראיתי את הסרט שוב אתמול (הוא בנטפליקס, אבל יורד בקרוב) אני יכולה לציין פה שמבחינתי זו אינה המלצת צפיה – אלא אם אתן נהנות מאנגלית שייקספירית. אבל הסגנון עומד במבחן הזמן, בעיקר המלתחה המבוססת לבן של קלייר דיינס.

קלייר דיינס/ג׳ולייט, שלושים שנה אחרי, הצעת הגשה – בעיקר מהאביב של מסימו דוטי:

חולצת רגלן לבנה (הדרך הכי מינימליסטית ללבוש חולצת רגלן, המכונה גם חולצה אמריקאית) / שמלה לבנה / תיק קש / כפכפי זמש / גופיה לבנה עם מחשוף ריבועי / מכנסיים בהירים / חצאית

סריג עם קשירה מאחור / כותונת לילה / כפכפים / חולצת משי

>>>
ג'ולייט זה רומיאו
אני יורד מהבמה
מחכה לך
מעבר לדממה

(יובל בנאי, מהשיר אנחנו רק חלומות)

>>>
ועכשיו עם השנים
אני אישה אחרת
פחות חולמת אהבה
הרבה יותר נקשרת

(מתוך ״רומיאו״ של צרויה להב שנפטרה השבוע)

>>>
השיר love story של טיילור סוויפט נקלע לעונה השניה של The Bear