ארכיון תגית: tres

לראות חד קרן

8

0S1A0044

1

3

2

tres fall 2017 | צילום: אורית פניני

>>>
בשבוע הבא אנחנו חוזרים לארץ. אחד הדברים הראשונים שאני מתכננת לעשות כדי להתאקלם בקלות יהיה לקפוץ לחנות החדש של tres + vas באחד העם.

>>>
הצילומים האלה הזכירו לי פוסט מהעבר שאני מרשה לעצמי למחזר כי אני אדם עצל וכי אף אחד לא זוכר שום דבר:

לראות חד קרן:

טכנאי: את לא באמת עובדת, נכון? לי זה לא מפריע. לא משנה לי אם זה באמת או לא באמת. כל אחד מחליט מה הוא וזה מה שהוא וזה באמת. תראי, אני טכנאי. אני מתקן דברים, כל היום אני מחפש מה מקולקל – כבר באופן טבעי העין שלי הולכת לחפש קילקולים – מה לא בסדר פה, מה לא בסדר שם, כן? אבל לפעמים הכל בסדר. שום דבר לא מקולקל. ואת יודעת מה קורה לאנשים כששום דבר לא מקולקל?

נטלי: הם שמחים?

טכנאי: לא. כששום דבר לא מקולקל הם נלחצים. מבינה? אז אני אומר אם זה מלחיץ אותם לראות חד קרן אז לא נראה להם חד קרן.

(רגע פיוטי שהוא שיעור לחיים מתוך "האחיות המוצלחות שלי" שכתבו גלית חוגי ונעה ארנברג)

>>>
סיפור אישי עם יותר מדי מידע:
אף פעם לא היתה לי בעיה לראות חדי קרן. למעשה, כשאני במצב הרוח הנכון אפשר להראות לי זברה ואני אחשוב שזה חד קרן.
כולנו יודעות מה קורה לזברה שמי שמסתכלת עליה בטוחה שהיא חד קרן. היא נהיית חד קרן.

>>>

עשו לי את השבוע

12 sept

01 + 02 אם הייתי בארץ זה מה שהייתי עושה ביום חמישי: הולכת לארוע/מכירה של in/between. מה יהיה שם? בין השאר: נעלי מעבר של amria, תכשיטים של רובי סטאר, בגדים של tres
03 יהלום שחור
04 הלב רוצה מה שהלב רוצה. ובמקרה הזה: דלועים מלאכותיות ומנצנצות
05 דברים שקניתי בסן פרנסיסקו
06 צירוף המילים החביב עלי:  תיק סוף שבוע
07 hope + harmony

>>>
Give me books, French wine, fruit, fine weather and a little music played out of doors by somebody I do not know
(John Keats)

>>>
אני חיה כרגע בעולם בו יש רק אלבום אחד.

Could there be a good God? Damn
Maybe there's a good God, damn
Maybe there's a good God, damn
Maybe there's a good God, damn
Maybe there's a good God
If He made you

 

ניקיון אביבי בארון

9

2

3

7

5

6

4

8

tres ss 2017 | צילום: מירב בן לולו | כל מה שבחורה צריכה בארון שלה כרגע (בעיקר את הטי שירט)

>>>
את הטקסט על ניקיון הארון לקראת האביב כתבתי למוסף "לגבר" של לאשה. זו הסיבה שהוא פונה לגברים, אבל אתן יודעות איך זה, אנחנו חיות בעידן של חוסר גבולות ג'נדריאלי.

גורו הסדר מארי קונדו גורסת שבבואך לסדר את הבית ולהיפטר מערימות החפצים המיותרים שממלאים אותו, עליך להקפיד על כלל אחד: משאירים את מה שמעורר בך שמחה ונפרדים בתודה מכל השאר.
כמיטב המסורת, פסח בפתח, ומשהו בך רוצה לסדר את הארון. לא סתם לסדר את הארון, אלא למיין אותו בדרך לארון מוצלח יותר, כלומר בדרך למלתחה מוצלחת יותר. ארון חכם, מה שנקרא. ארון שכל מה שתשלוף ממנו יעבוד בתיאום עם כל השאר. ארון שאפשר להתלבש מתוכו בעיניים עצומות. ארון שיעבוד בשבילך במקום שאתה תעבוד בשבילו.
ובכן: תשכח את כל מה שלמדת ממארי קונדו. בגדים שמעוררים בך שמחה? לא ולא. הבגדים שמעוררים בך שמחה הם אלה שהביאו אותך למצב הזה מלכתחילה, עומד אובד עצות מול ארון מבולגן שמכיל בעיקר חולצות טי לא איכותיות ועליהן הדפסים אקזוטיים מהוהים שהצחיקו אותך כשהיית בחנות, ושפע של חולצות כפתורים בגזרה לא מדוייקת שמילאו אותך שמחה כשגילית שכמעט מחלקים אותן בחינם.
זוכר את הניסוי הפסיכולוגי שהעמיד ילדים מול הדילמה: לאכול מרשמלו אחד עכשיו או להתאפק רבע שעה ולאכול שני מרשמלואים? נדמה שהילד שבחר לאכול מרשמלו אחד עכשיו הוא הקניין האישי שלך.
הארון שלך מלא פריטים שמילאו אותך שמחה ברגע הקניה, בלי שום מחשבה על העתיד או על החזון הארוני שלך.
כן! חזון ארוני! משהו שיש לכל מי שמתלבש יפה.
חזון ארוני, ועשרה פריטים בסיסיים:
1. חולצות טי טובות וחלקות בצבעים של גדולים (כלומר: כחול נייבי, שחור, לבן ואפור).
2. ג'ינס קלאסי. כהה, חלק ובגזרה שמתקשרת עם השנה בה אנחנו חיים.
3. מכנסי כותנה. כי אי אפשר ללבוש ג'ינס כל יום.
4. חולצת כפתורים לבנה.
5. חולצת כפתורים מפוספסת.
6. ז'קט שיושב עליך כמו שצריך.
7. מעיל שאיננו מעיל פוך.
8. מכנסי ברמודה (לא קצרים מדי ולא ארוכים מדי).
9. סריג עם צווארון וי.
10. סווטשירט אפור. כן, אפשר גם קפוצ'ון, אבל אי אפשר לחבוש את הכובע. אתה לא בן 14.

>>>
שיר לצינון האווירה

Let me take you to the place
,Where membership's a smiling face
.Brush shoulders with the stars
,Where strangers take you by the hand
And welcome you to wonderland

הכל קשור, או: איך סידרתי את הארון ונגמלתי מסוכר

1

5

3

4

7

tres fall 2016-2017 | בגדים ששורדים דיטוקס ארוני | צילום: מירב בן לולו

>>>
לא מפחדת מפחמימות, הדור הבא.
אחרי שראיתי את עדו לביא, הצלם שאני ותמי ארד עובדות איתו על המדור "בית הספר לאופנה", עושה דיטוקס של שלושה שבועות, השתכנעתי שגם אני יכולה. זה סיפור הרקע לטור הזה, שהופיע במקור בלאשה:

את הבלוג שלי פתחתי לפני תשע שנים. כשעשיתי את זה, נדרשתי לסוגיית התיאור העצמי. אחרי חשיבה קצרצרה, הוספתי לתיאור את המשפט: לא מפחדת מפחמימות. כזו הייתי, בת 35 ומצויידת באומץ המבוסס על טימטום, או לפחות על קוצר ראייה. חמש שנים אחר כך העדר הפחד של מפחמימות התחיל להתנקם בי והתחלתי לעלות במשקל. אומרים שישראל היא שיאנית העולם המערבי בצריכת סוכר, אני חוששת שיש לי חלק גדול בהישג הזה. אבל זהו, פרשתי ממרוץ צריכת הסוכר (אני רק בתחילת הדרך, אבל מעולם לא היתה לי בעיה לרתום את העגלה לפני הסוסים).
איך עשיתי את זה? מעשית, באמצעות אפליקציה שנקראת detox 21 days (עולה פחות מ-30 שקלים) שמסייעת למי שמעוניין לאתחל את המערכת ולא לאכול סוכר, גלוטן ומוצרי חלב במשך שלושה שבועות.
קונספטואלית, התהליך התחיל כבר עם סידור הארונות בשיטת מארי קונדו. אחרי הכל, את מנקה את הבית מחפצים מיותרים, וממשיכה להכניס לגוף שלך שטויות שמזיקות לו? ההתנהלות הזו התחילה להראות לפתע לא סבירה.

ככה זה, הכל קשור ודבר מוביל לדבר:

שלב א': את נפטרת מבגדים מבדים סינתטיים לא נעימים, כאלה שגורמים לך להרגיש שיתלקחו עצמונית אם תעמדי איתם בשמש.
שלב ב': את מפסיקה לאכול אוכל מעובד, כזה שישרוד מתקפה גרעינית.

שלב א': את מפסיקה לחבב בגדים צבעוניים מדי, כאלה שהצבע שלהם תמיד יתפוס יותר תשומת לב ממך (איך מזהים אותם? לבשי בגד כזה. לכי לעבודה. קבלי מחמאות מפוקפקות בסגנון: וואו, איזה צבע!).
שלב ב': את מתחילה לבדוק רשימות מרכיבים ומסרבת תוך עיפעוף לכל מה שמכיל צבע מאכל.

שלב א': את מוסרת כל בגד שיש עליו בדל אפליקציה או התחכמות אחרת.
שלב ב': את מעדיפה מאכלים שמורכבים ממעט חומרי גלם ועוד פחות שלבי הכנה.

שלב א': את מתחילה לפקפק בנחיצותם של בגדים מתוקים או ילדותיים מדי בארון שלך (תשאלי את עצמך: האם אשה שנושקת לחמישים זקוקה לחולצה בהדפס מיקי מאוס? האם חיוני להמשיך לאחסן בארון שמלה שכל יתרונה הוא שהיא מסתובבת? האם אני מתכננת להסתובב בקרוב?).
שלב ב': את מוצאת את עצמך אומרת משפטים כמו: זה מתוק לי מדי (בהתחלה תגידי את זה על קרואסון, בהמשך תשמעי את עצמך מתלוננת באותה צורה על בננה תמימה).

>>>
שנני: לרצות הכל זה הכי 2015