ארכיון תגית: now pottery

לא הייתם צריכים | ספטמבר

sept gifts

לא הייתם צריכים, מתנות לילידות ספטמבר:
/// סיכה בצורת סיכת ביטחון
/// משהו כחול
/// משהו נוח
/// כוסות קפהעירית בירן מ-now pottery יש עכשיו אתר!)
/// מצעים שווים (אלה המצעים שמכבדים בנוכחותם את המיטות בהוטל מונטיפיורי)
/// חולצת ג'ינס (גזורה למטה)

>>>
ציטוט מספר שכיף לקבל במתנה:

We cannot change what we are not aware of, and once we are aware, we cannot help but change

(lean in by sheryl sandberg)

>>>
Wake up, wake up
Wake up and look around you
We're lost in space
And the time is our own

איפה הייתי ומה עשיתי #26

איפה הייתי: בסטודיו now pottery של עירית בירן
מה עשיתי: ביליתי בוקר מושלם שכלל התנסות ראשונה בעבודה עם אובניים, שמיטת לסת מול הכלים היפים והבית היפה של עירית וארוחת צהריים שהיא הכינה

cof

cof

cof

cof

cof

dav

cof

cof

cof

cof

cof

cof

cof

>>>
הפסקתי כבר לספור כמה דברים טובים הגיעו אלי דרך הבלוג, אבל זה היה אחד מהם:
כתבתי באחד הפוסטים שהתחלתי לאהוב קרמיקה, ועירית כתבה לי שהיא תשמח לארח אותי בסטודיו שלה להתנסות.
לעבוד על אובניים זו חוויה דומה מאד למדיטציה.
מתחילים בלמרכז את החומר, ואז צריך לפתוח ולהרים אותו.
עירית אומרת שלרוב האנשים קשה מאד עם השלב של המירכוז.
בוודאי ללא תתפלאו לשמוע שבמהלך העבודה למדתי על עצמי את מה שאני כבר יודעת:
אין לי בעיה להתמרכז, יש לי בעיה להתרומם.
(זה היה סיפור אישי עם יותר מדי מידע).

>>>
אחרי שעבדנו, הלכנו לאכול.

cof

dav

cof

dav

cof

cof

cof

cof

cof

32

33

עירית אומרת:

גיל /// אני בת 52 וזה לא הולך להשתפר (יש לה ארבעה ילדים, בני 26, 23, 20 ו-15)

שינויים /// הייתי עורכת דין כמעט עשרים שנה, וב-2009 עזבתי.

כאן ועכשיו /// המיינדפולנס הגיע אלי מכמה כיוונים במקביל. קראתי ספר של קרלו  שטרנגר, והרעיון שנשאר לי ממנו היה חיפוש חוויית ה-flow האישית. באותו זמן הבת שלי עשתה בגרות בפסיכולוגיה, והגעתי דרכה למאמרים על הפסיכולוגיה של האושר ועל ההתמקדות בכאן ועכשיו.

flow /// הבנתי שהכל מתחבר. המקומות שאני חווה בהם זרימה, אלה שגורמים לי להיות במודעות מלאה ומרוכזת כולי בעשייה, הם בישול, אירוח ויצירה בסטודיו. הבנתי גם שהאהבה שלי לכלי אוכל נובעת מהמודעות שלי לפעולת האכילה. הרגע הזה, שאני אוכלת, ממקד את כל תשומת הלב שלי, והכלי הוא חלק מהחוויה ההוליסטית.

שובע /// זה אולי יישמע מצחיק, אבל כשאני נהנית מהחיבור בין הכלי לאוכל, אני צריכה פחות אוכל כדי לשבוע.

כלים /// הכלים שאני עושה הם הקנבס של האוכל, פשוטים ומינימליסטים. כלי טוב הוא כלי שכיף לאכול איתו, שהמפגש בינו לבין האוכל יוצר משוואה של 1+1=3
>>>
לא האמנתי, אבל הצלחתי לייצר כמה כלים (עירית צבעה אותם, אני לא עד כדי כך מוכשרת)

35

31

cof

cof

>>>
ויש גם את השיר הזה, שעירית מקדישה לכל הנשים שעובדות עם הידיים

36

>>>
אם פספסתן במקרה: הכתבה של רונית ורד שהתפרסמה במוסף סוף השבוע של הארץ, על פרוייקט שיחזור הארוחה ההסטורית שעירית יצרה בהשראת ציורים של קלרה פיטרס.

>>>
כאן ועכשיו.