ארכיון תגית: mindfullness

עשו לי את השבוע

6 jul

01 עונת הסייל של סרפן
02 כוס קפה עם ידית מוזהבת
03 אנני הול במזרח התיכון
04 מפות של חופים (להשקיף מהמזגן)
05 I am here now
06 כוכב ים
07 על הפודיום: נעים מאד, מקום 27 ברשימת מאה בלוגי האופנה החזקים של אסיה (על פי הרשימה של feedspot)

>>>
סוף סוף ראיתי את העונה השלישית של טרנספרנט.
מכיון שהחיים קצרים, העברתי קדימה את הקטעים המביכים מדי, מה שהשאיר לי בערך עשר דקות מתוך עשרים וחמש דקות של פרק, אבל העשר דקות האלה היו קסם טהור.

דוגמא: הנה מה שאומרת הדמות החביבה עלי, רקל פיין, על רוחניות.
כלומר על מה היא לא רוחניות:

Cause I can tell what it's not. It's not changing your mind whenever you feel like it. It's not following your bliss. It's not finding yourself by crawling through your belly button and out your own asshole and calling it a journey

>>>
מקדישה את השיר לבלוג החמודה ולקוראיה, שהצליחו במאמץ משותף להתברג למקום ה-27 בכל יבשת אסיה וזאת למרות שהבלוג דוברת רק עברית.

עקביות היא המדויק החדש

6

5

2

7

8

1

9

ההשראה: ג'ני קיין. שתי התמונות הראשונות מהראיון איתה בקינפולק (צילום: ג'סטין צ'אנג), השאר מהאתר

>>>
Consistency simplifies things. You don’t have to constantly reinvent yourself
(זו היתה ג'ני קיין)

>>>
עקביות היא המדויק החדש
(פורסם במקור בטור שלי מיומנה של כתבת אופנה בלאשה)

זה לא מספיק מדויק. זה ליד, אבל אני צריכה לדייק את זה. תדייקו לי את זה בבקשה.
בדיוק כשהמילה לדייק, על שלל הטיותיה, הפכה לבלתי נסבלת, הגיעה מילה חדשה שתחליף אותה. תגידו שלום יפה לדיוק וקבלו את העקביות.

הוכחה על ידי דוגמא: ג'ני קיין, מעצבת ששמה הוא אחד השמות המדוברים בחדרים בהם יושבים האנשים שיודעים על מה הם מדברים, ו-ובכן, מדברים, התראיינה למגזין הלייף סטייל קינפולק. קיין, שפרצה לתודעה ב-2006 (בעיקר בזכות קו נעליים שטוחות שעיצבה) התייצבה מאז כמעצבת לוהטת ו(הנה זה בא)עקבית. "עקביות מפשטת דברים. את לא צריכה להמציא את עצמך כל הזמן מחדש", היא אומרת בראיון, מדייקת (!) את הקונספט המלתחתי שמכוון גם את דרכם של מרק צוקרברג, ברק אובמה וכל מעצבי האופנה הגדולים, שאולי מביאים בשורות חדשות כל עונה, אבל עושים את זה כשהם לובשים באופן עקבי את אותו הסגנון.
להמציא את עצמך מחדש מבחינה סגנונית זה תחביב נחמד לאנשים שעוד לא מצאו את עצמם.
מי שכבר מצא את עצמו נותר עם האתגר של מימוש העקביות.

איך קיין עושה את זה? היא מתעלמת מטרנדים ונצמדת למדים שמצאה לעצמה (ג'ינס בגזרה גבוהה, חולצת כפתורים או סריג שמשמש לה תחליף לטי שירט והנעליים המפורסמות שעיצבה).
איך בוחרים מדים? שמים לב לקיומים של שני תנאים: בגדים שעושים לך טוב ושמתאימים לסגנון החיים שלך.

החדשות הטובות: בעוד שלא כל אחד נולד עם טעם טוב, עקביות כל אחד מאיתנו יכול לסגל, ומסתבר שמה שעושים מספיק פעמים על פני מספיק זמן, הופך בסופו של דבר לטעם אישי.

טיפ חינם: עקביות עובדת בכל התחומים, לא סתם אומרים שהעקביות מרפאת. מה שכן, קודם תצטרכו לדייק את זה.

>>>
Consistency Heals
(שתי המילים שאני אומרת לעצמי בכל פעם שאני יוצאת לאימון)

>>>
Now so much I know that things just don't grow
If you don't bless them with your patience

איפה הייתי ומה עשיתי #26

איפה הייתי: בסטודיו now pottery של עירית בירן
מה עשיתי: ביליתי בוקר מושלם שכלל התנסות ראשונה בעבודה עם אובניים, שמיטת לסת מול הכלים היפים והבית היפה של עירית וארוחת צהריים שהיא הכינה

cof

cof

cof

cof

cof

dav

cof

cof

cof

cof

cof

cof

cof

>>>
הפסקתי כבר לספור כמה דברים טובים הגיעו אלי דרך הבלוג, אבל זה היה אחד מהם:
כתבתי באחד הפוסטים שהתחלתי לאהוב קרמיקה, ועירית כתבה לי שהיא תשמח לארח אותי בסטודיו שלה להתנסות.
לעבוד על אובניים זו חוויה דומה מאד למדיטציה.
מתחילים בלמרכז את החומר, ואז צריך לפתוח ולהרים אותו.
עירית אומרת שלרוב האנשים קשה מאד עם השלב של המירכוז.
בוודאי ללא תתפלאו לשמוע שבמהלך העבודה למדתי על עצמי את מה שאני כבר יודעת:
אין לי בעיה להתמרכז, יש לי בעיה להתרומם.
(זה היה סיפור אישי עם יותר מדי מידע).

>>>
אחרי שעבדנו, הלכנו לאכול.

cof

dav

cof

dav

cof

cof

cof

cof

cof

32

33

עירית אומרת:

גיל /// אני בת 52 וזה לא הולך להשתפר (יש לה ארבעה ילדים, בני 26, 23, 20 ו-15)

שינויים /// הייתי עורכת דין כמעט עשרים שנה, וב-2009 עזבתי.

כאן ועכשיו /// המיינדפולנס הגיע אלי מכמה כיוונים במקביל. קראתי ספר של קרלו  שטרנגר, והרעיון שנשאר לי ממנו היה חיפוש חוויית ה-flow האישית. באותו זמן הבת שלי עשתה בגרות בפסיכולוגיה, והגעתי דרכה למאמרים על הפסיכולוגיה של האושר ועל ההתמקדות בכאן ועכשיו.

flow /// הבנתי שהכל מתחבר. המקומות שאני חווה בהם זרימה, אלה שגורמים לי להיות במודעות מלאה ומרוכזת כולי בעשייה, הם בישול, אירוח ויצירה בסטודיו. הבנתי גם שהאהבה שלי לכלי אוכל נובעת מהמודעות שלי לפעולת האכילה. הרגע הזה, שאני אוכלת, ממקד את כל תשומת הלב שלי, והכלי הוא חלק מהחוויה ההוליסטית.

שובע /// זה אולי יישמע מצחיק, אבל כשאני נהנית מהחיבור בין הכלי לאוכל, אני צריכה פחות אוכל כדי לשבוע.

כלים /// הכלים שאני עושה הם הקנבס של האוכל, פשוטים ומינימליסטים. כלי טוב הוא כלי שכיף לאכול איתו, שהמפגש בינו לבין האוכל יוצר משוואה של 1+1=3
>>>
לא האמנתי, אבל הצלחתי לייצר כמה כלים (עירית צבעה אותם, אני לא עד כדי כך מוכשרת)

35

31

cof

cof

>>>
ויש גם את השיר הזה, שעירית מקדישה לכל הנשים שעובדות עם הידיים

36

>>>
אם פספסתן במקרה: הכתבה של רונית ורד שהתפרסמה במוסף סוף השבוע של הארץ, על פרוייקט שיחזור הארוחה ההסטורית שעירית יצרה בהשראת ציורים של קלרה פיטרס.

>>>
כאן ועכשיו.

ההוגה מתחילה בתוכי

7

6

4

2

5

1

8

אם המושג הוגה היה אדם, מבחינתי הוא היה חברתי נירית גור קרבי. נירית היא צלמת (היא ובן הזוג שלה הם גם היזמים מאחורי pic time), והאינסטגרם שלה הוא המקום המושלם לעצור בו להתרעננות כשהטמפרטורות מתחילות לטפס.

>>>
ההוגה מתחילה בתוכי (הופיע במקור בטור שלי, מיומנה של כתבת אופנה, בלאשה):

מי שמנהלת חצי מחייה באינסטגרם, בפינטרסט ובדיפדוף במגזיני לייף סטייל, בוודאי נתקלה בעטיפה המלבבת של הספר  The Little Book of Hygge. המילה האחרונה בשמו של הספר מבוטאת בעברית "הוגה" והיא האחראית במידה רבה לרמת האושר הגבוהה של הדנים, כך לפחות על פי מחבר הספר, מייק ויקינג, שהוא גם מנהל המוסד לחקר האושר.
הדנים, מסתבר, הם העם המאושר ביותר באירופה. הם גם מקפידים להפגש הרבה עם חברים ומשפחה, מגדירים את עצמם כרגועים ומשתשמשים הרבה במילה הוגה, שמתארת בדרך כלל תחושה, חוויה או אווירה. כשאנשים בדנמרק מחפשים מסעדה בגוגל, למשל, הם מחפשים מסעדות שיש בהן אווירת הוגה.
מעוניינים לנסות להוציא את ההוגה מדנמרק וליישם אותה גם פה? תתחילו לרשום:

1. ההוגה מתחילה בתוכנו. היא דורשת נוכחות מלאה (במילים אחרות: טלפונים בצד), האטה והרבה תשומת לב לפרטים הקטנים, גם אם הם שגרתיים כל כך שכבר הפסקתם לשים אליהם לב. ההוגה דורשת שגם נשים לב ונגם נגיד תודה. יש הרבה הכרת תודה בהוגה.
2. תאורה. אין ולא תהיה אווירת הוגה מתחת לנורות פלורסנט. הדנים אובססיביים לגבי נרות ומקפידים על אהילים שמפזרים בריכות של תאורה רכה בחלל (במוסד לחקר האושר, תשמחו לשמוע, מדליקים נרות מדי יום).
3. בגדי בית. כן, ההנאה מהשהייה בבית כוללת ביגוד ייעודי מיוחד.
4. נוחות. קשה להיות רגועה ומאושרת כשאת יושבת על ספה לא נוחה או מתכסה בשמיכת טלוויזה מגרדת.
5. אנשים אחרים. אבל רק כאלה שגורמים לכן לשחרר אוקסיטוצין. אוקסיטוצין חשוב מאד להוגה, ולמרבה הצער לא מוצאים אותו בפייסבוק. הוא דורש שהייה עם השבט הנבחר והאקסקלוסיבי של האנשים שעושים לכן טוב (הוגה, מסתבר, מעולה גם לאינטרוורטים).
6. בלי דיבורים על פוליטיקה, ובלי דרמות, בבקשה.
7. לעשות חגיגה מכל דבר. גם ערב בינג' מול הטלוויזיה יהפוך להוגה אם תדליקו נרות, תאכלו עוגת פירות (שהכנתם בעצמכם), תלבשו פיג'מות אורגניות תואמות ותשתו תה שיובא מדנמרק.
8. מילת המפתח: קז'ואל. בבגדים, בחפצים, בבילויים, בשיער (המראה המועדף: זה עתה התעוררתי או זה עתה התכוננתי לשטוף את הרצפה). מיותר לציין שהדנים פיצחו את הקוד המאפשר לשלב בין סגנון אישי לבגדים פשוטים.

הדרך להראות כמו דנית למודת הוגה בשלושה צעדים קלים (בהנחה שחורף):
* צעיף. צעיף הוא חובה אזרחית בדנמרק.
* שכבות. רצוי לשלב בין פריטים כבדים בעבודת יד, לפריטים קלילים.
* שחור. שחור מכף רגל עוד ראש (אם לצטט מהספר: כולם בקופנהגן נראים כאילו הם בדרך ללוויה של קרל לגרפלד. יבדל"א).

>>>
All books are hyggelig, but classics written by authors such as Jane Austen, Charlotte Bronte, Leo Tolstoy, and Charles Dickens have a special place on the bookshelf
(מתוך הספר)

>>>
חפשו ביוטיוב hygge music, תקבלו שירים כאלה (זה במקרה גם השיר הפותח של הנותרים)