ארכיון תגית: eloeil

לא הייתם צריכים | ינואר

jan 18 gifts

לא הייתם צריכים / מתנות לילידות ינואר:

/// משהו ורוד ומחמם
/// משהו שיתאים לסוודר הורוד
/// קשת בענן
/// דברים שלא ידעת שאת צריכה: אהיל במבוק
/// כיסוי מיטה
/// תיאום ציפיות
/// תיאום ציפיות ב'

>>>
משהו לקרוא: כנרת רוזנבלום והפריזאית חזרו לפעול במרץ, אל תפספסו את פרויקט חג המולד.
יש בו פנינים כאלה:

"צריך להודות שבאנגלית אני נחמדה יותר מאשר בעברית. מוגבלת יותר ועל כן שקולה יותר. באנגלית אני ללא ספק חיובית יותר, אופטימית, נוטה פחות למורכבות, אפילו בנוסח "כן, אבל". אני עושה שימוש תדיר בפעלים ובשמות תואר שבעברית לרוב לא אהגה כלל ואם כן, אעשה זאת לרוב באירוניה. באנגלית, דברים הופכים על נקלה למושלמים."

(מתוך "לאו דווקא מושלם – זכרונות מאיווה" / יערה שחורי, בפריזאית)

>>>
החלטות לשנה החדשה:

,I'll be the trees
,I'll wear the leaves
.Renew myself when seasons change
,I'll write our history
,Keep the mystery
Will hold your hand within that maze

אמהות | ילדים | רגעים

והפעם: האמנית טרינה שונינג בן יעיש, שאני עוקבת אחריה באדיקות באתר ובאינסטגרם שלה (יש גם חנות). טרינה היא אמא של נועם ויונתן, תאומים בני 10, ודניאל, בן 8. הם גרים במושב תלמי אלעזר.

צילום: נירית גור קרבי

new

10

7

5

2

1

15

22

19

4

3

6

13

8

14

18

17

16

21

טרינה אומרת (היא דנית, אז היא אמרה הכל באנגלית. התירגום שלי עושה עוול למקור, שהוא פשוט שירה):

אור /// אני מדנמרק, ואני חושבת שלסקנדינבים יש הערכה מיוחדת לאור. בקיץ הימים ארוכים ונמשכים עמוק אל תוך הערב והמעבר בין יום ללילה נמשך על פני שעות ארוכות, אבל גם בקיץ אנחנו לא לוקחים את האור כמובן מאליו. בארץ נראה לי שהיחס לאור בבית הרבה יותר מעשי: מאירים כדי שאפשר יהיה לראות מה עושים.  לישראלים יש גם נטיה, ואני מכלילה, להעריך יותר שמים כחולים ואור בהיר. דווקא הגוונים המיוחדים של הים ביום חורף אפרורי, או הדרך בה קרני השמש נשברות דרך העננים אחר הצהריים ביום מאד מעונן, מייצרים את האור הכי רך וחם.
ואחרי שאמרתי את כל זה: האור בארץ הוא ברכה, הייתי בדנמרק בדצמבר, ואחרי כמה שבועות בחורף הדני לחזור לאור הישראלי, זה כמו תרופה.

השעה הכי יפה ביום /// אני מנסה להיות אדם של בוקר, להספיק ולעשות דברי אחרי שהילדים יצאו לבית הספר והבית ריק, אבל הקצב הטבעי גורם לי להרגיש יותר יעילה ויצירתית דווקא בשעות הערב המאוחרות. אני מקווה שההתבגרות תביא איתה העדפה לבקרים.

השראה /// הטבע הוא ההשראה הכי גדולה בשבילי. לפעמים הילדים מביאים לי נוצה או עלה יפה שהם מצאו. אני אוהבת את זה שהם חושבים עלי כשהם מוצאים את הדברים האלה.

חיים ברשת /// אני מוצאת המון השראה גם באינטסגרם ובפינטרסט, יש כל כך הרבה אנשים מוכשרים בעולם. העניין עם הרשתות החברתיות הוא שיש גבול דק בין להתמלא השראה ללהתמלא תשישות וחוסר ביטחון. הסתכלתי בלוחות הפינטרסט שלי והבנתי שיש כל כך הרבה מקומות שהייתי רוצה לגור בהם, כל כך הרבה מקומות שהייתי רוצה לבקר בהם, אוכל שהייתי רוצה להכין, בגדים שהייתי רוצה ללבוש. חלומות  ושאיפות זה נהדר, כל עוד הם מכוונים אותנו להמשיך ולהתקדם בכיוון הנכון לנו, ולא להיתפס ל"דברים".

אחד על אחד /// ביום יום, אני אוהבת שפתאום נוצרים רגעים של אחד על אחד. אני משתדלת להיות טובה יותר בלזהות את הרגעים האלה כשהם קורים.

עיר או כפר /// עזבנו את תל אביב כשהילדים גדלו קצת. שנינו הסכמנו שאם אנחנו מוותרים על חיים עירוניים, אנחנו מעדיפים לחיות בכפר. עכשיו יש לנו גינה שאנחנו מגדלים בה כל מיני דברים. יש לנו אפילו לול עם תרנגולות.

עונות /// אני אוהבת לראות את העונות משתנות. בעיר זה כמעט לא קורה, חוץ משינויי הטמפרטורה. אנחנו גרים פה כבר שש שנים, ואני עדיין בשלב ההכרות עם כל השינויים הקטנים במעברים בין העונות.

בגדים /// הדנים אומרים: אין כזה דבר מזג אוויר רע, רק בגדים לא מתאימים.

>>>
ויש גם שיר שטרינה בחרה

Drink up baby, look at the stars
I'll kiss you again between the bars
Where I'm seeing you there
With your hands in the air
Waiting to finally be caught

לא הייתם צריכים | יולי

gifts july

01 משהו לתלות על הקיר (ולדמיין שאת חיה בתוך המערכת של קינפולק בפורטלנד)
02 מגבת חמאם אמיתית
03 חולצת פסים מצטיינת
04 ז'קט ג'ינס בהתאמה אישית (נותר רק לגזור את החלק התחתון ולרקום את השם של ילדת היום הולדת על הגב. הז'קט בתמונה היה של זארה, כבר אין אותו)
05 נעליים מהסוג שגורם לך להגיד: זהו, עיצרו הכל, לא צריך להמשיך לייצר נעליים
06 ספר
07 לא משנה מה מביאים, משנה איך אורזים

>>>
ציטוט מתוך ספר שכיף לתת (לעצמך):
כל מה שקרה לו בעבר היה חלק ממה שקורה לו עכשיו. טקבר לא ראתה ריכוזים סתומים כאלה של מסובב/סיבה/מסובב, אבל יש לזכור, היא לא היתה פיסיקאית של הזמן. היא ראתה את הזמן בפשטנות, כדרך סלולה. הולכים בה קדימה, ומגיעים לאנשהו. מי שישחק לו מזלו, יגיע למקום שכדאי להגיע אליו.
(מתוך "בידיים ריקות" של אורסולה ק' לה גווין, תרגום: עמנואל לוטם)

>>>
השיר הכי יפה בעולם (גם הוא מוכיח שלא משנה מה שרים, משנה איך אורזים)