ארכיון תגית: design

חמש תחנות בדרס קוד (והגרלה)

2

3

1

5

4

מה שיפה בדרס קוד זה שהוא כמו לונה פארק שאת רוצה לעלות על כל המתקנים שלו.
חמש תחנות לדוגמא (מלמעלה למטה ולא בסדר ערכי כלשהו):
רוני בר
northern star
holyland civilians
ginlee
julliet

///
ויש גם הגרלה:
הדרס קוד יתקיים בסוף השבוע הבא, בימים חמישי, שישי ושבת (לאיבנט בפייסבוק).
אחת מכן תוכל לקבל 500 שקלים לקניה ביריד.
מה צריך לעשות? לשלוח מייל לכתובת  giftfromdresscode@gmail.com עד יום שלישי.
בונוס: ביום הראשון של היריד (יום חמישי) הכניסה חינם לכל מי שתגיד שהיא הגיעה דרך הבלוג.

///
בהצלחה, ואל תשכחו לא לקנות יותר מדי.
בימים האחרונים אני ממיינת (שוב) את תכולת ביתי לקראת שיפוצים. משלמת את מחיר הצריכה והאגרנות בה מסתבר שעסקתי בהתלהבות בעשור האחרון.
אני מתחילה לחשוב שהדרך הכי טובה לעשות קניות היא בשיטת catch and release.
(זה היה סיפור אישי עם יותר מדי מידע).

לראות חד קרן

8

0S1A0044

1

3

2

tres fall 2017 | צילום: אורית פניני

>>>
בשבוע הבא אנחנו חוזרים לארץ. אחד הדברים הראשונים שאני מתכננת לעשות כדי להתאקלם בקלות יהיה לקפוץ לחנות החדש של tres + vas באחד העם.

>>>
הצילומים האלה הזכירו לי פוסט מהעבר שאני מרשה לעצמי למחזר כי אני אדם עצל וכי אף אחד לא זוכר שום דבר:

לראות חד קרן:

טכנאי: את לא באמת עובדת, נכון? לי זה לא מפריע. לא משנה לי אם זה באמת או לא באמת. כל אחד מחליט מה הוא וזה מה שהוא וזה באמת. תראי, אני טכנאי. אני מתקן דברים, כל היום אני מחפש מה מקולקל – כבר באופן טבעי העין שלי הולכת לחפש קילקולים – מה לא בסדר פה, מה לא בסדר שם, כן? אבל לפעמים הכל בסדר. שום דבר לא מקולקל. ואת יודעת מה קורה לאנשים כששום דבר לא מקולקל?

נטלי: הם שמחים?

טכנאי: לא. כששום דבר לא מקולקל הם נלחצים. מבינה? אז אני אומר אם זה מלחיץ אותם לראות חד קרן אז לא נראה להם חד קרן.

(רגע פיוטי שהוא שיעור לחיים מתוך "האחיות המוצלחות שלי" שכתבו גלית חוגי ונעה ארנברג)

>>>
סיפור אישי עם יותר מדי מידע:
אף פעם לא היתה לי בעיה לראות חדי קרן. למעשה, כשאני במצב הרוח הנכון אפשר להראות לי זברה ואני אחשוב שזה חד קרן.
כולנו יודעות מה קורה לזברה שמי שמסתכלת עליה בטוחה שהיא חד קרן. היא נהיית חד קרן.

>>>

עשו לי את השבוע

31 aug

01 פיג'מה
02 אגרטלים וורדרדים
03 elements of basic (של המעצבת שרון אדלר, שהיא אחותה של איריס אדלר מ-nununu)
04 בימים טובים אני בסדר, בימים רעים אני בסדר
05 girl power
06 המעצבים החופשיים – יריד אופנה, עיצוב מוסיקה וקעקועים ב-2.9 מ-12.00 באברהם הוסטל בת"א (לבונטין 21). בתמונה: טבעת של תימור שחר
07 הנעליים האלה של אדידס כל כך נוחות, שבטיסה אפשר להתייחס אליהן בתור גרבי טיסה
08 סוף סוף הוא כאן: תזכירי לי מי את, הספר של נטע חוטר המצחיקה בנשים.

הוכחה על ידי דוגמא:

"כשמשהו מפריע לך בחיים אתה משנה אותו. הפוך על סויה," הכריזה אסנת תוך כדי פקודות למלצר, "אם אתה לא משנה אותו כשנראה שהוא לא עד כדי כך מפריע." זה לא באמת נכון, דידי רצתה להשיב אך התעצלה לעורר עימות, כשמשהו מפריע לך בחיים אתה מתעלם ממנו עד שהוא הופך לבלתי נסבל ואז נחלץ ממנו באופן מסורבל והרסני."

>>>
סליחה, אבל איך לא ידעתי על הסדרה הזו? קאסט חלומי (כולל קארי פישר) וכל בתי הקפה והבתים היפים של ל.א. אמנם ראיתי רק פרק אחד, אבל מה אכפת לי להמליץ.

הטריילר, באופן יוצא דופן, פחות טוב מהסדרה

קיץ יקר, זה לא אני זה אתה

6

1

2

4

5

8

3

פאסון קיצי, אולי זה אפשרי | twotone summer 2017 | צילום: רתם לבל

>>>
קיץ יקר, זה לא אני זה אתה
(התפרסם במקור בטור שלי, מיומנה של כתבת אופנה, בלאשה):

זוכרות את קסנדרה? הדמות המיתולוגית שנענשה בראיית העתיד ובכך שאף אחד לא יאמין לנבואות שלה? ברוכים הבאים לחיים שלי. כל שנה במאי-יוני אני מזהה לאן כל זה הולך, אבל כקסנדרה בשעתה, סובלת מבדידות מזהרת ומאפס הקשבה מצד הסובבים אותי.
להבדיל מקסנדרה, לא קוללתי על ידי האלים ולכן אני יכולה לבחור לשתוק.
כך למשל פגשתי בנסיעת עיתונאים בדרום צרפת קולגה מגרמניה. התרשמתי מאד מגובהה, מיציבתה, מעור הפורצלן ומהבחירות האופנתיות שהיו אלגנטיות גם בערב (ז'קטים דקיקים וארוכים) וגם ביום (מכנסי פסים נפלאים של ג'וזף וחולצת משי כחולה בוהקת).
"מה לעשות, ככה זה", אמרתי לעצמי, "האירופאיות האלה, האמהות שלהן מלמדות אותן להתלבש עוד לפני שהן לומדות ללכת". אבל אז היא סיפרה שאחרי צרפת היא ממשיכה לביקור בישראל. מיותר לציין שהעתיד נפרש בפניי באופן ברור למדי באותו רגע. ידעתי לאן זה הולך, אבל שתקתי. שתקתי והתחלתי לעקוב אחריה באינסטגרם.
ואכן, הפיד לא משקר: כל הפאסון והפורצלן וחולצות המשי נמסו במפגש החזיתי עם ציר המרק שאנשי מישור החוף מכנים אקלים. מזוודת הפלאים של העיתונאית הגרמניה לא סייעה לה ב-80% אחוזי הלחות של תל אביב. כאחרונת המקומיות היא האדימה, צופתה בשכבת לחות דביקה וסיגלה לעצמה מבט עמוק, אפל ומיואש מהחיים.

>>>
בשביל חברתי שאינה קוראת עברית זה כבר מאוחר מדי (היא כבר חזרה למולדתה ולאלגנטיות שהיא סבורה בטעות שהיא זכותה הטבעית ולא תלויית גיאוגרפיה), אבל הנה, זה מה שהולך לקרות. תתעלמו אם אתן רוצות, זה יקרה בכל מקרה:
הקיץ האמיתי בדרך. הדרך היחידה לעבור אותו בשלום – ממש כמו עם גל גדול – היא להתמסר ולחכות שהוא יעבור. בשום פנים, אני חוזרת, בשום פנים לא לנסות להאבק, זה רק יגרום לכן להזיע יותר.

>>>
ובכל זאת יש לי גם מסקנה אופטימית:  יציבה. שום מזג אוויר תוקפני לא יכול לפגוע לכן ביציבה. הנה משהו ששווה להשקיע בו.
>>>
הכי קיצי שאני מכירה