ארכיון תגית: baggu

שבעה תיקים

bags copy

שישה תיקים שאני רוצה:
01 baggu backpack
02 lili crossbody
03 need supply
04 need supply
05 baggu circle
06 complet

>>>
ותיק אחד שלא:
ככמעט כל התיקים שאני רוצה קטנים. הם קטנים, אבל לא זעירים. כן, יש תופעה כזו, תיקים זעירים.
(היישר מהטור שלי בלאשה).

val
תיקים זעירים בתצוגת החורף של ולנטינו

תחשבי בקטן
על התואר "הפריט הכי פחות נחוץ" מתחרים אביזרי אופנה רבים (אחרי הכל, אם אתה אביזר אופנה, אתה מראש מתחיל את חייך ברמת נחיצות נמוכה יחסית) אבל זוכה יש רק אחד: התיק הזעיר. תיק המיני, כפי שהוא מכונה בניכר. העונה הגיע תיק המיני לשיאים חדשים של גודל, כלומר, של קוטן. נאמר זאת כך: אם את קורבן אופנה מהזן האדוק, סביר להניח שכבר יצא לך לענוד עגילים גדולים יותר מהתיקים החדשים שהחורף מאיים להביא איתו.
תיק המיני הוא כה קטן שאפילו האייפון שלך יתקשה להתמקם בתוכו בנוחות. מה נשאר? לקחת את התיק רק כדי שיהיה איפה לאפסן את המפתחות? תשימי אותם בכיס ותסגרי עניין.

לפני שאת בוחרת בתיק זעיר, קחי בחשבון את היתרונות והחסרונות:

יתרונות:

> אף אחד לא יוכל לבקש ממך לשמור לו דברים בתיק ("מצטערת מאמי, שים את המפתחות בכיס, אני עם תיק המיני שלי, אין בו מקום אפילו למסטיק").
> הגב שלך לא יבחין שהוא נאלץ לשאת תיק. לבשת כבר חזיות כבדות יותר.
> הוא מאלץ אותך לקבל החלטות קשות (השפתון או המפתחות? שטר של מאה שקל או כרטיס ביקור?).
> הוא מצטלם נהדר לאינסטגרם.

חסרונות:

> הוא כל כך קטן שקל לאבד אותו. איפה שמתי את התיק שלי? אה, הוא נפל לתוך כוס הקפה.
> את רוב התיקים הזעירים מתבקש להחזיק ביד (למרות שיש להם רצועה), מה שהופך את היד שלך לעסוקה מאה אחוז באחיזת התיק ולא פנויה לשום דבר מעשי.
> הוא טרנדי מדי, לא פרקטי וכל כך קטן שמי שימצמץ כלל לא יראה אותו.

>>>
We were beautiful before we got wise
We were beautiful with sky and blanket laying low

עשו לי את השבוע

20 july

01 sweet dreams are made of this
02 בחזרה לבית הספר, א'
03 בחזרה לבית הספר, ב'
04 shoreline
05 ap's perfect T
06 בחזרה לבית הספר, ג'
07 חיית טוטם: לויתן

>>>
המלצת צפייה: friends from college בנטפליקס. יש שם הכל: ניו יורק, אנשים בני ארבעים (ילדותיים, כמובן, אחרת לא היתה סדרה) ודיאלוגים חמודים.

דיאלוגים חמודים, הוכחה על ידי דוגמא:

(אם את מאלה שחושבות שזה נחשב ספויילר, זה הזמן לדלג.)

אית'ן, אחד מגיבורי הסדרה, שהוא גם סופר, פוגש בחתונה חבר שהוא גרוש טרי ורופא. החבר (מגולם על ידי סת' רוגן) מהלל את מדי הרופא שלו, שהופכים את חייו כפנוי טרי לקלים יותר, כי, הוא אומר, זו עובדה: נשים אוהבות מדים.
המדים הרלוונטיים: רופא, שוטר, כבאי, אסטרונאוט, מלח, חייל, ספורטאי מקצועי.

אית'ן: בעצם, כל מה שהיית מתחפש אליו כילד.
סת' רוגן: כן, חוץ מנינג'ה, אלא אם אתה ביפן.
אית'ן: ואם אני אלבש ז'קט טוויד וצווארון גולף?
סת' רוגן: אלה לא מדים. מדים הם לא משהו שאתה בוחר ללבוש.
אית'ן: אלה המדים שלי.
סת' רוגן: לא, זה סתם חוסר דמיון אופנתי.

עשו לי את השבוע

25 may

01 אוברול הפסים התכולים של מישה גת
02 משבצות (לזכר העובדה שלעולם לא נצטרך לעשות שוב בגרות במתמטיקה. לפחות בגילגול הזה)
03 כמו באוסטרליה (מגבות החוף של the beach people הגיעו לסטורי)
04 מבטיח לעשות קסמים בזמן שאת ישנה
05 הדבר הכי טוב שקרה לי הקיץ (וכן, הם ממש נוחים)
06 רוקדת עם זאבים
07 הידעתן? עד ה-1.6 25% הנחה ב-asos ללקוחות ישראכרט (אני לא מצליחה אף פעם למצוא את עצמי שם, אבל לרגל המבצע חפרתי וגיליתי את הסווטשירט הזה של אול סיינטס)

>>>
הדבר שהכי הצחיק אותי השבוע (היישר מעמוד הפייסבוק של אורי גרוס. כלומר של אח שלי):

– את לא בפייסבוק, אבל יש פה סיפורים מאוד מרגשים
– יופי (אני מאוד מפריע לגלישת עומק באתר יוניקלו דוט קום)
– יש אנשים שמבקשים לתרום את האיברים שלהם במקרה שיקרה להם משהו או משפחות שמחליטות לתרום איברים אחרי תאונה חס וחלילה ומצילים ככה חמישה-שישה אנשים
– יפה (לא ברור אם המעשה האצילי או הטרנינג-יוגה-סקיני-ללא-תפרים-מבד-יפני-נושם)
– בקיצ, רציתי כבת זוגי לבקש ממך משהו אם יקרה לי חלילה אסון
– אין בעיה אני אתרום
– לא לנתק אותי בשום אופן
– טוב
– גם אם אני צמח לא עלינו והרופאים אומרים זהו נגמר מוות מוחי אפשר לתרום את זה ואת זה – לא לנתק
– לא לנתק
– לא לנתק אותי
– טוב
– גם אם אומרים זהו המוח פירה, הבן אדם גמור, זה סתם עכשיו להחזיק אותו 30-40 שנה – לא לנתק
– אני לא מבינה למה הם לא עושים משלוחים לישראל
– תמיד יש אפשרות שימצאו תרופה, רופאים לא מבינים כלום
– כאילו, זה 2017, כל מטומטם מאיביי שולח לישראל
– רק רוצים לקצור, לקצור. אז בקיצור לא לנתק
– בסדר, אני לא אנתק אותך
– להחזיק כל עוד יש סימן חיים
– יש אבל את החברות האלה שאתה שולח לתא דואר בניו יורק
– מה אמרתי?
– סימן חיים
– טוב אז בקיצור
– לא לנתק
– לא לנתק

>>>
ותיקות הבלוג יודעות שיש שני אמנים וחצי שאני הולכת להופעות שלהם ואז אומרת שזו היתה ההופעה הכי טובה שראיתי בחיים.
אז ריצות ארוכות של יהלי סובול.

לא הייתם צריכים | אביב

spring gifts

מתנות לפסח, לעצמך (או למישהו שאת אוהבת לפחות כמו שאת אוהבת את עצמך, ושיש לו טעם טוב לפחות כמו שלך. בקיצור, מתנות לעצמך):

> חולצת imagine peace
> שרשרת עם אבן קטנה מחוף בית ינאי (של יעלה לשם דגן, תוכלו למצוא אותה במכירה של דלית ביום שישי הקרוב)
> תמצית חוף (היא מבטיחה לארגן לך הגנה אנרגטית ולטפל לך בחרדות. והיא גם יפה)
> תיק גב ורוד שמתקפל לתוך עצמו לגודל של ארנק
> מצעים מפשתן
כלי קרמיקה של בילונגינג (אגב, לכבוד פסח יהיה פתוח שם גם בשבת ב-1/4, לטובת מי שלא מצליחה להגיע לכפר ויתקין באמצע השבוע)
> בגד של תמרה סלם (בסוף תמיד מגיע הארוע שמצדיק בגד כזה. ביום שישי יש בסטודיו של תמרה מכירת-אחרי-שבוע-האופנה, יהיו גם סמפלים ובגדים מעונות קודמות. בכל מקרה שווה לקפוץ ולראות מקרוב)
> כל מה שרצית לדעת על ההוגה (עוד לא גמרתי לקרוא, אבל בינתיים מתרשמת שההוגה הוא הפנג שוואי החדש)

>>>
אזהרת קריאה: הספר הזה עלול להכניס אתכן לאובססיה בכל הקשור לתאורת הבית שלכן.
אם לצטט:

It doesn’t cost money to light a room correctly—but it does require culture

>>>
אם את לא רוצה להוציא על עצמך הרבה כסף השנה, תכיני לעצמך פלייליסט. רק תדאגי שיהיה את הביצוע של לנה דל ריי ל-once upon a dream (זה גם היה השיר שפתח את התצוגה של תמרה סלם)