ארכיון תגית: aka

שבעה תיקים

bags copy

שישה תיקים שאני רוצה:
01 baggu backpack
02 lili crossbody
03 need supply
04 need supply
05 baggu circle
06 complet

>>>
ותיק אחד שלא:
ככמעט כל התיקים שאני רוצה קטנים. הם קטנים, אבל לא זעירים. כן, יש תופעה כזו, תיקים זעירים.
(היישר מהטור שלי בלאשה).

val
תיקים זעירים בתצוגת החורף של ולנטינו

תחשבי בקטן
על התואר "הפריט הכי פחות נחוץ" מתחרים אביזרי אופנה רבים (אחרי הכל, אם אתה אביזר אופנה, אתה מראש מתחיל את חייך ברמת נחיצות נמוכה יחסית) אבל זוכה יש רק אחד: התיק הזעיר. תיק המיני, כפי שהוא מכונה בניכר. העונה הגיע תיק המיני לשיאים חדשים של גודל, כלומר, של קוטן. נאמר זאת כך: אם את קורבן אופנה מהזן האדוק, סביר להניח שכבר יצא לך לענוד עגילים גדולים יותר מהתיקים החדשים שהחורף מאיים להביא איתו.
תיק המיני הוא כה קטן שאפילו האייפון שלך יתקשה להתמקם בתוכו בנוחות. מה נשאר? לקחת את התיק רק כדי שיהיה איפה לאפסן את המפתחות? תשימי אותם בכיס ותסגרי עניין.

לפני שאת בוחרת בתיק זעיר, קחי בחשבון את היתרונות והחסרונות:

יתרונות:

> אף אחד לא יוכל לבקש ממך לשמור לו דברים בתיק ("מצטערת מאמי, שים את המפתחות בכיס, אני עם תיק המיני שלי, אין בו מקום אפילו למסטיק").
> הגב שלך לא יבחין שהוא נאלץ לשאת תיק. לבשת כבר חזיות כבדות יותר.
> הוא מאלץ אותך לקבל החלטות קשות (השפתון או המפתחות? שטר של מאה שקל או כרטיס ביקור?).
> הוא מצטלם נהדר לאינסטגרם.

חסרונות:

> הוא כל כך קטן שקל לאבד אותו. איפה שמתי את התיק שלי? אה, הוא נפל לתוך כוס הקפה.
> את רוב התיקים הזעירים מתבקש להחזיק ביד (למרות שיש להם רצועה), מה שהופך את היד שלך לעסוקה מאה אחוז באחיזת התיק ולא פנויה לשום דבר מעשי.
> הוא טרנדי מדי, לא פרקטי וכל כך קטן שמי שימצמץ כלל לא יראה אותו.

>>>
We were beautiful before we got wise
We were beautiful with sky and blanket laying low

לא הייתם צריכים | יוני

june gifts

מתנות לילידות יוני:

/// חולצת שייקספיר מאוהב
/// מי שנולדה ביוני 1972 חולקת יום הולדת עם קורטז, דגם הנייקי החביב עלינו
/// אגרטל עם צמחים מהגינה
/// ספר גינון (או כל דבר אחר שקשור לגינון משבוע הגרינרי של סטורי)
/// קערה כחולה
/// סנדלים יווניים (היו השבת במכירה של קרן שביט)
/// הקלאץ' המושלם (במבצע)

>>>
ציטוט מספר שכיף לתת במתנה:

סוג החירות החשוב באמת קשור בתשומת לב, ובמודעות, ובמשמעת, ובמאמץ, וביכולת לדאוג באמת לאנשים אחרים ולהקריב עבורם, שוב ושוב, בדרכים אין ספור, קטנות ולא סקסיות, כל יום.
זו חירות אמתית.
זו המשמעות של ללמוד איך לחשוב.

(מתוך אלו הם מים, ההרצאה המפורסמת של דיוויד פוסטר וואלאס בטקס הסיום של בוגרי קולג' קניון ב-2005, בפורמט של ספר קטן בכריכה קשה. תרגום: אסף גברון)

>>>
ילידות יוני, אף פעם לא משעממות

לא הייתם צריכים | אפריל

april 17

לא הייתם צריכים, מתנות לילידות אפריל:
(הבהרה והתנצלות בפני ילידות אפריל: בגלל שאני בעצמי ילידת אפריל, הרשימה של החודש הזה תמיד מקושקשת ויקרה. אני מבטיחה לעבוד על זה עם הפסיכולוגית שלי. אם אחזור לטיפול):

> אוברול עם הרבה מקום
הדפסים בהשראת עולם הקרמיקה (או חוג קרמיקה)
> כפכפים בצבע שבהעדר שם אחר נכנה אותו "ניוד"
המלצה גורפת להשאר בבית
שעון
מכנסיים קצרים מהבד הכי נעים בעולם
תיק ללפטופ

>>>
אם היא אוהבת ספרים אפוקליפטיים (מי לא אוהבת ספרים אפוקליפטיים) תקנו לה את תחנה אחת עשרה.
ציטוט לדוגמא:

"לא עוד אינטרנט, לא עוד רשתות חברתיות, לא עוד שיטוט אינסופי בין תיאורי חלומות, מאוויים ותקוות מלאות חרדה, לא עוד קריאות לעזרה או ביטויי סיפוק, עדכונים של מערכות יחסים מלווים בסמל של לב שלם או שבור, לא עוד קביעת פגישות, העלאת בקשות או תלונות, לא עוד תצלומי ארוחות או תינוקות לבושים כמו דובונים או כמו דלעות. לא עוד הצצות והערות לחייהם של אחרים כדי להפיג מעט את הבדידות שבחדר. לא עוד דמויות וירטואליות".

(מתוך תחנה אחת עשרה, מאת אמילי סנט ג'ון מנדל, תרגום: שרון פרמינגר)

>>>
לטובת מי שארבע המילים לא-עוד-קביעת-פגישות גורמות לה לרצות שסוף העולם יגיע, אציין שגם הספר הזה, כמו כל ספר או סדרה אפוקליפטיים שראיתי וקראתי, מביאים אותי למסקנה אחת וחד משמעית:
כשהסוף יגיע, עדיף ללכת בגל הראשון.

>>>
לכבודד חודש יום ההולדת שלי, השיר שאני הכי אוהבת

לא הייתם צריכים | אביב

spring gifts

מתנות לפסח, לעצמך (או למישהו שאת אוהבת לפחות כמו שאת אוהבת את עצמך, ושיש לו טעם טוב לפחות כמו שלך. בקיצור, מתנות לעצמך):

> חולצת imagine peace
> שרשרת עם אבן קטנה מחוף בית ינאי (של יעלה לשם דגן, תוכלו למצוא אותה במכירה של דלית ביום שישי הקרוב)
> תמצית חוף (היא מבטיחה לארגן לך הגנה אנרגטית ולטפל לך בחרדות. והיא גם יפה)
> תיק גב ורוד שמתקפל לתוך עצמו לגודל של ארנק
> מצעים מפשתן
כלי קרמיקה של בילונגינג (אגב, לכבוד פסח יהיה פתוח שם גם בשבת ב-1/4, לטובת מי שלא מצליחה להגיע לכפר ויתקין באמצע השבוע)
> בגד של תמרה סלם (בסוף תמיד מגיע הארוע שמצדיק בגד כזה. ביום שישי יש בסטודיו של תמרה מכירת-אחרי-שבוע-האופנה, יהיו גם סמפלים ובגדים מעונות קודמות. בכל מקרה שווה לקפוץ ולראות מקרוב)
> כל מה שרצית לדעת על ההוגה (עוד לא גמרתי לקרוא, אבל בינתיים מתרשמת שההוגה הוא הפנג שוואי החדש)

>>>
אזהרת קריאה: הספר הזה עלול להכניס אתכן לאובססיה בכל הקשור לתאורת הבית שלכן.
אם לצטט:

It doesn’t cost money to light a room correctly—but it does require culture

>>>
אם את לא רוצה להוציא על עצמך הרבה כסף השנה, תכיני לעצמך פלייליסט. רק תדאגי שיהיה את הביצוע של לנה דל ריי ל-once upon a dream (זה גם היה השיר שפתח את התצוגה של תמרה סלם)