ארכיון תגית: מה ללבוש

מותם של בגדי העבודה

2

3

1

4

6

5

בגדים סביב השעון | maye musk for james perse los angeles fall 2016-2017

>>>
בזמן שניסינו לשלב משפחה וקריירה, בגדי העבודה מתו. היישר מהטור שלי 'מיומנה של כתבת אופנה' בלאשה (התפרסם מתישהו באוגוסט):

יש! שוב הוכחנו שלמרות מה שנהוג לחשוב, אין שום דבר רע בלדחות דברים. הנה, ראו: בזמן שישנו בעמידה והתעכבנו עם משימת הפנמת קוד הלבוש של הביגוד המשרדי, הקונספט הזה מת. איזה מזל שלא מיהרנו לשנן איזו חולצה סינתטית עובדת עם אילו מכנסיים בעלי קפל קדמי. מה היינו עושות עכשיו עם המידע המיותר הזה? ניצבות המומות כמו חברותינו האמריקאיות והאירופאיות מול ארון מלא בבגדי "עבודה" מיותרים שאין צורך בהם? אין מה לומר, ניצלנו בנס.
בגדי העבודה לא מתו ככה סתם, הם הלכו לעולם שכולו טוב יחד עם הרעיון הישן של "עבודה" ו"הפרדה בין עבודה לפנאי", בזמן ששני אלו עברו היתוך, בגדי הפנאי הפכו לבגדי עבודה ובגדי עבודה הפכו לבגדי פנאי וגר זאב עם כבש וטרנינג עם ז'קט מחוייט ירבץ.

אגב טרנינג, כדאי לזכור, בתוך השמחה הכללית, שבאירופה וארה"ב אולי שוברים את הכלים, אבל היו להם כלים לשבור. ארגז הכלים של המסורת ההתלבשותית שלנו נהנה מאיוורור יתר. 68 ומשהו שנים ואנחנו יודעות בעיקר להתלבש לארועי ייבוש ביצות וחתונות משפחתיות.

זה מזכיר לי: קראתי פעם כתבה של סהר שלו, כתב האופנה של ידיעות אחרונות, בה הוא ייעץ לג'נטלמנים מתחילים איך ללבוש נכון את חולצת הכפתורים המגוהצות שלהם. כשזה מגיע לכפתורים, הוא אמר, יש רק שתי אופציות: רוכסים את כולם או פותחים שניים. כמה הופתעתי, אם כך, לפגוש אותו כמה ימים אחר כך כשהוא לובש חולצת כפתורים ובה – שומו שמיים – כפתור אחד פתוח. כששאלתי איך קורה דבר כזה, הוא ענה: "באופנה, מי שיודע את החוקים, יכול לעשות מה שהוא רוצה".

>>>
שני דגים צעירים שוחים בנהר ופוגשים במקרה דג מבוגר יותר ששוחה לכיוון השני.
הדג המבוגר אומר: "בוקר טוב, בחורים. איך המים?"
שני הדגים ממשיכים לשחות, ואז אחד מהם שואל את השני: "מה זה לעזאזל מים?"

(מתוך הרצאה שנתן דייויד פוסטר וואלאס לבוגרי קולג' ב-2005. להרצאה קוראים: אלו הם מים)

>>>

epiphany

1

8

2

4

3

6

7

פרהסיה | Parrhesia | ככה קוראת אביבה זילברמן לקולקציית הקיץ שלה שתושק בחמישי ושישי הקרובים (כולל 20% הנחה) |  צילום: רוני כנעני

>>>
"את יודעת למה ניכחדו הדינוזאורים?"
"כי מטאור פגע בכדור הארץ," השיבה סאקו בתמימות.
"זה עניין משני," השיב בארשת זועפת. "זו לא הסיבה האמיתית."
"אז מה הסיבה האמיתית?"
"שהדינוזאורים התאמצו יותר מדי."

(מתוך "השנה של סאקו"  של קיואצ'י קאטאימה שתירגמה אורלי הר-לוין. ותודה לרן בן נון שקרא את הספר ומירקר לי את השורות האלה)

>>>
Memories of everything
Of lemon trees on mercury
Come to me with remedies
From five or six of seven seas

(On Mercury | Red Hot Chili Peppers)

>>>
It’s not It’s not It’s not the words that you say

תופעת השיעמום הארוני

5

2

1

3

4

6

תשמחו לשמוע שנחלצתי מהסימפטומים של תופעת השיעמום הארוני, התוקפת רבות מאיתנו, לרוב בזמן חילופי עונות (בבסיסה של התופעה: הרצון להיות כמה נשים וכמה עונות בעת ובעונה אחת. כן, היה פה משחק מילים).
איך נחלצתי מהתופעה? באמצעות שיטוט מאומץ בפינטרסט, שם מצאתי, בין השאר, את התמונות של plumo spring summer 2015

>>>
לפני כמה שבועות, כשעוד חשבתי שיהיה מאד מסובך להלחם בתופעת השיעמום הארוני, כתבתי את הטור הזה ב'וידויים מתא המדידה' בזמנים מודרניים:

התחושה שהארון הפרטי שלך גורם לך לשיעמום היא תחושה קשה. כן, יש תחושות קשות ממנה ,אבל לא התכנסנו כאן כדי לעשות תחרות קושי, אנחנו פה כדי לתמוך אחת בשניה ברגעינו הקשים, וכבודו של השיעמום הארוני במקומו מונח. איך נתמודד? אומר לכם איך לא: לא נצא למסע קניות. עם שיעמום ארוני לא מתמודדים באמצעות שופינג, כי שופינג במהלך שיעמום ארוני רק מחמיר את המצב. הנה מה שמותר לעשות:
> לנשום עמוק. נושמים עמוק וזוכרים שזה יעבור. בינתיים לובשים משהו גנרי שכבר הוכיח את עצמו באופן על זמני וגלובלי. למשל: חולצת כפתורים לבנה עם ג'ינס או חולצת ג'ינס עם מכנסיים לבנים.
> משתעשעים. זה הזמן לנסות משהו חדש עם הבגדים שכבר יש לך, אבל לא בצורה לא הפיכה. כלומר: זה הזמן לקפל את הג'ינס שלך שלושה קיפולים במקום שניים, אבל זה לא הזמן לגזור אותו.
> מעלים את הרף. אחרי הכל, כמה נזק ייגרם אם כן תגזרי את הג'ינס שלך? אגב, אם את חייבת התנסות שמשלבת ג'ינס ומספריים אבל לא רוצה ללכת על קיצור, מוטב שתגזרי חורים בברכיים (אם כי קחי בחשבון שכך תיצרי פריט שהוא כל כך "נכון", שקיים סיכוי סביר שתיכף יימאס לך ממנו).
> מתעדכנים. גם את הבגדים שכבר יש לך אפשר ללבוש בצורה שתראה לך עכשווית, בלי לקנות בגדים חדשים. רוצה דוגמאות? בבקשה: את יכולה ללבוש לבן. לבן מכף רגל ועד ראש. ואם את לא טיפוס של לבן מכף רגל ועד ראש, נסי ללבוש מכנסיים לבנים, ז'קט לבן או סניקרס לבנים עם כל דבר, כולל שמלה (בעיקר שמלה).
> נערכים. רוב הסיכויים שהשיעמם הארוני הוא סימפטום למצב רוח ירוד כללי, כך שטוב תעשי אם תקחי איתך בתיק חולצה להחלפה (אחרת את עלולה למצוא את עצמך קונה חולצה חדשה רק כדי לשפר את מצב רוחך באמצע היום).

>>>
Here's what I know about women, they confuse and terrify me
(אדם, הגולדברגים)

>>>
As pretty as a picture hanging from a fixture
Strong like a family, strong as I wanna be
Bright as day, as light as play
As hard as nails, as grand as a whale

All I wanna be oh, all I wanna be, oh
All I wanna be is everything
Everything at once

חדשות טובות וחדשות פחות טובות

6

8

7

4

2

3

מה אתן מעדיפות לשמוע קודם?
את החדשות הטובות. ברור:
דמיינו שאתן בבילונגינג בכפר ויתקין, ושבמקרה גם קולקציית האביב של צוקר שם.
אני אהיה באילת, אבל אתן לא צריכות לדמיין, תוכלו פשוט להגיע לשם (בלעדיי. מזל שאני לא ממדרת חברות).
כל הפרטים: ZUCKER x BE LONGING S

>>>
חדשות פחות טובות: קלואה מפסיקים לייצר את chloe love (או שמפסיקים לייבא אותו. המוכרות לא היו מספיק ברורות).
אם היה לי אפילו רק תא דרמטי אחד בגוף, הייתי אומרת שמורידים את האהבה מהמדפים.
אבל בלי פאניקה: זה הזמן להצטייד במה שנשאר (למשל: להזמין מארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות).

>>>
ויש גם ציטוט. בשביל להרגע:
– תודה, אתה והיא הייתם חברים טובים, לא? היא לא יפייפיה אדירה?
– יפייפיה? אני לא יודע היא היתה שונה.
(עידן התמימות/אדית וורטון. תרגום: עידית שורר)

>>>
Remember the time you drove all night
Just to meet me in the morning
And I thought it was strange you said everything changed
You felt as if you'd just woke up