ארכיון תגית: מדים

מותם של בגדי העבודה

2

3

1

4

6

5

בגדים סביב השעון | maye musk for james perse los angeles fall 2016-2017

>>>
בזמן שניסינו לשלב משפחה וקריירה, בגדי העבודה מתו. היישר מהטור שלי 'מיומנה של כתבת אופנה' בלאשה (התפרסם מתישהו באוגוסט):

יש! שוב הוכחנו שלמרות מה שנהוג לחשוב, אין שום דבר רע בלדחות דברים. הנה, ראו: בזמן שישנו בעמידה והתעכבנו עם משימת הפנמת קוד הלבוש של הביגוד המשרדי, הקונספט הזה מת. איזה מזל שלא מיהרנו לשנן איזו חולצה סינתטית עובדת עם אילו מכנסיים בעלי קפל קדמי. מה היינו עושות עכשיו עם המידע המיותר הזה? ניצבות המומות כמו חברותינו האמריקאיות והאירופאיות מול ארון מלא בבגדי "עבודה" מיותרים שאין צורך בהם? אין מה לומר, ניצלנו בנס.
בגדי העבודה לא מתו ככה סתם, הם הלכו לעולם שכולו טוב יחד עם הרעיון הישן של "עבודה" ו"הפרדה בין עבודה לפנאי", בזמן ששני אלו עברו היתוך, בגדי הפנאי הפכו לבגדי עבודה ובגדי עבודה הפכו לבגדי פנאי וגר זאב עם כבש וטרנינג עם ז'קט מחוייט ירבץ.

אגב טרנינג, כדאי לזכור, בתוך השמחה הכללית, שבאירופה וארה"ב אולי שוברים את הכלים, אבל היו להם כלים לשבור. ארגז הכלים של המסורת ההתלבשותית שלנו נהנה מאיוורור יתר. 68 ומשהו שנים ואנחנו יודעות בעיקר להתלבש לארועי ייבוש ביצות וחתונות משפחתיות.

זה מזכיר לי: קראתי פעם כתבה של סהר שלו, כתב האופנה של ידיעות אחרונות, בה הוא ייעץ לג'נטלמנים מתחילים איך ללבוש נכון את חולצת הכפתורים המגוהצות שלהם. כשזה מגיע לכפתורים, הוא אמר, יש רק שתי אופציות: רוכסים את כולם או פותחים שניים. כמה הופתעתי, אם כך, לפגוש אותו כמה ימים אחר כך כשהוא לובש חולצת כפתורים ובה – שומו שמיים – כפתור אחד פתוח. כששאלתי איך קורה דבר כזה, הוא ענה: "באופנה, מי שיודע את החוקים, יכול לעשות מה שהוא רוצה".

>>>
שני דגים צעירים שוחים בנהר ופוגשים במקרה דג מבוגר יותר ששוחה לכיוון השני.
הדג המבוגר אומר: "בוקר טוב, בחורים. איך המים?"
שני הדגים ממשיכים לשחות, ואז אחד מהם שואל את השני: "מה זה לעזאזל מים?"

(מתוך הרצאה שנתן דייויד פוסטר וואלאס לבוגרי קולג' ב-2005. להרצאה קוראים: אלו הם מים)

>>>

מעניין הוא המחמיא החדש

4

5

2

6

7

1

apiece apart ss 2015

>>>
התפרסם במקור בטור 'וידויים מתא המדידה' בזמנים מודרניים:

אם הייתי צריכה להמר מה המילה שאני שומעת הכי הרבה מנשים בהקשר של בגדים, הייתי מהמרת בלי היסוס על "מחמיא". לרוב בהקשר שלילי, כמובן. דוגמאות? בבקשה: אני לא יכולה ללבוש אוברול, זו גזרה שלא מחמיאה לי. אני לא לובשת לבן, זה צבע שלא מחמיא לי. אני מתרחקת מפסים, זה פשוט הדפס שלא מחמיא לי. כולנו יודעות למה מתכוונת אשה כשהיא אומרת "זה לא מחמיא". היא מתכוונת להגיד: הבד הזה גורם לי להראות שמנה. הצבע הזה מרחיב אותי. ההדפס ההוא מקצר אותי. אכן, ישנן גזרות (והדפסים. וצבעים) שאולי לא יתרמו תרומה מקסימלית לצורך שלך למזער את עצמך, אבל יעשו עבודה מצוינת בהדגשת חוש ההומור שלך או בחשיפת תכונות נאצלות כמו אומץ וחוכמה. אחרי הכל, אם יצמידו אותך לקיר, תודי שמלבד מתניים צרים ורגליים ארוכות, יש לך עוד כמה תכונות שהיית שמחה להדגיש.
שנני לעצמך: מחמיא זה לא בהכרח מרזה.
לכן:
א. אפשר ורצוי ללבוש לבן. שחור אולי יגרום לצללית שלך להראות צרה יותר, אבל בלבן תראי רכה, מכילה, אמנותית ו-כן, עשירה.
ב. מותר ללבוש פסי רוחב. ולא רק פסי רוחב. בעוד שהדפסים קטנים אמורים לעזור לך להראות קטנה, הדפסים גדולים יסייעו לך להראות מעודכנת. הדפסים אבסטרקטיים יהפכו אותך למתוחכמת ופסי רוחב יתייגו אותך כאחת שאפשר לבקש ממנה המלצות בילוי בפריז.
ג. חשוב שהבגדים שאת לובשת יאפשרו לך לזוז. אפילו בלי להכנס לדיון פמיניסטי, לא קשה לאבחן שהרבה מפריטי הלבוש שנחשבים "מחמיאים", מגבילים לך את התנועה. ע"ע: עקבים, מחטבים, סקיני ג'ינס, חצאית עפרון, שמלות מיני הדוקות. את בטח אומרת לעצמך: אבל אלה בגדים כל כך סקסיים! הרבה יותר סקסיים מאוברול או שמלת אוהל נוחה! אולי. אבל את יודעת מה עוד פחות סקסי מאוברול או שמלת אוהל נוחה? אשה שלא מצליחה לזוז.

>>>
The best time to plant a tree was 20 years ago. The second best time is now
(פתגם סיני)

>>>
אבל אל תקשיבי לי. גדלתי באייטיז, ואנחנו, אלה שגדלו באייטיז, מחוסנות מפני קסמם של בגדים מחמיאים מהסיבה הפשוטה שלא היו אז בגדים כאלה בנמצא.

מדים | תיק פרנזים

3

4

2

5

לא חוכמה לחפש אשמים בדיעבד, אבל כשאני מנסה לשחזר את השתלשלות העניינים, אין לי ברירה אלה להפנות אצבע מאשימה אל עבר קולקציית הקיץ של רבקה מינקוף ואל תיקי הפרנזים שלה.

>>>
עכשיו, כשאנחנו יודעים, פחות או יותר, איפה התחילה האובססיה, אפשר להמר בנוחות יחסית איך זה ייגמר:

ten fringe bags

needsupply // bltrx // complet //daniella lehavi // free people // urbanoutfitters // jerome dreyfuss  // stella and lori // zara // tes

>>>
זה לא קורה הרבה, אבל זו גם לא הפעם הראשונה בה יוצא לי להתאהב בפריט טרנדי.  מכיון שזה כבר קרה בעבר, אני לא מודאגת. אני יודעת שגם זה יעבור.

אני מבין שקצת קשה להתעודד
אבל בדקתי ת׳סטטיסטיקה ושמע:
גם זה יעבור
כמו הקינלי, כמו הטכנו, כמו הקרוקס,
גם זה יעבור
כמו הפילם, כמו ליאור מילר, סמנתה פוקס,
גם זה יעבור

הגוף זוכר

5

4

1

7

3

זיכרון. עבר. עתיד. כל מה שיש לנו זה ההווה. מדים |  nlst spring 2015

>>>
זהירות, פוסט זרם תודעה בארבעה שלבים.

1.
The one charm of the past is that it is the past
(אוסקר ווילד, תמונתו של דוריאן גריי)

2.
אני לא יודע איך זה יגמר
זוהר כמו בסרטים
בין כל הכוכבים
או בשקט בלי שארגיש
(מתוך "אני חי בתוך רמקולים" של מוניקה סקס)

3.
And still those voices are calling from far away, Wake you up in the middle of the night Just to hear them say: Welcome to the Hotel California
(מתוך הוטל קליפורניה של האיגלס)

4.
If there's a place I want to go
Then I'll be there with you
Cause in my dreams the things
I'm wishing for keep coming true