ארכיון תגית: לוקבוק

בגדים ומילים, ולהפך

7

6

13

2

1

תמי חומסקי קולקצית קיץ 2016 צילום מירי דוידוביץ (26)

11

3

בתפקיד הבגדים: תמי חומסקי, קיץ 2016 | צילום: מירי דוידוביץ | ועכשיו גם יש אתר

בתפקיד המילים:

שמת לב למי קורים דברים לא צפויים? המקריות מעדיפה את השכל המוכן.
(לואי פסטר)

אם נסתכל טוב, ניווכח שהבורא עצמו לא יודע מתי די. אין רק פרח ורוד אחד, או אפילו חמישים, אלא מאות. פתיתי שלג הם כמובן תוצר מבריק של שמחת יצירה טהורה. אין שני פתיתי שלג זהים. הבורא הזה מחשיד את עצמו כמישהו שמסוגל לתמוך ביוזמות היצירה שלנו.
(מתוך "דרך האמן" של ג'וליה קמרון, תרגום: רוני שר)

מישהו שאל, "כשגבוה, תלול וקשה לטיפוס – מה אז?"
ג'ושו אמר, "פסגות גבוהות אינן לפי טעמי".
(מתוך "ספר הזן של ג'ושו", תרגום, מבוא והערות: יואל הופמן)

>>>
זמנים קשים דורשים שליפה של התותחים הכי כבדים (כולל שימוש לא מבוקר בג'ון קיוזאק. אף אחד לא ישפוט אותך. כלומר אותי).

in your eyes
I see the doorway to a thousand churches

קולקציית קפסולה ביתית

2

3

6

7

1

5

שירלי הלפרין קיץ 2015 | צילום: עדי מנחמי | בסיס טוב לקולקציית קפסולה ביתית (מה זו קולקציית קפסולה ביתית? רגע)

>>>
קולקציית הקפסולה הביתית, היישר מהטור 'וידויים מתא המדידה' בזמנים מודרניים:

נראה שאי אפשר להפסיק לדבר על הארון המינימליסטי. יש בזה הגיון מסויים: את הזמן שחסכנו כשלא הלכנו לקניות וכשלא נאלצנו להתלבט עוד ועוד מול הארון, אנחנו יכולות להשקיע בדיבורים על יתרונות הארון הריק.
למי שהצטרפה רק עכשיו לדיון, נאפשר לקפוץ באלגנטיות היישר להקבצת המתקדמים. בהקבצת המתקדמים כבר לא מדברים רק על "ארון מינימליסטי", בהקבצת המתקדמים אנחנו לא מפחדים לנקוב במספרים. מה הוא ארון מינימלסטי, תשאלו? ובכן: ארון שמכיל 37 פריטים. כן, לא פריט אחד, לא חליפת מדים קבועה של מכנסיים וחולצה ולא עשרה פריטים (יש כמה בלוגריות שניסו גם את זה), כי אם מספר דו ספרתי שלרגע אפילו נשמע הגיוני, אולי אפילו נדיב.

שוקלות ללכת על זה? בטח יש לכן שאלות. למשל:
למה דווקא 37? קרולין (מהבלוג un-fancy.com), מי שנחשבת לאמא של קולקציית הקפסולה הביתית, אומרת שהיא פשוט אהבה את איך שהמספר הזה מתחלק . היא רצתה לכלול בארון שלה 9 זוגות נעליים, 9 זוגות של מכנסיים או חצאיות, 15 חולצות, 2 שמלות ו-2 ז'קטים. אבל – קרולין מרגיעה – לא חייבים להידבק למספר 37.
איך עושים את זה? כרגיל: מוציאים הכל מהארון ומתכוננים למיון שיכלול שלוש קבוצות: לשמור, לזרוק, לתרום (אל תמהרי לזרוק ולתרום. אפשר להתחיל בקטן ופשוט להרחיק מהארון את הבגדים שלא זכו להיכלל ב-37 הפריטים ברי המזל). מה שאמור להיות יפה בשיטה הזו, זה שככל שתתקדמי במיון, תגלי שיש לך סגנון אישי מובהק. יותר ממה שנדמה לך.
מה שומרים? נעליים, חולצות, מכנסיים, חצאיות, שמלות וז'קטים. חשוב לוודא שהכל עובד עם הכל.
ומה עם בגדי הספורט שלי? הו. חדשות מצוינות: לא צריך לספור אותם! הם כמו ירקות בשומרי משקל: בגדי הספורט, הפיג'מות והאקקססוריז הם פריטים נטולי קלוריות. רק שימי לב שהם לא נטולי ערך תזונתי. כלומר: תשמרי רק את הפיג'מות שיש להן חן מסויים. אין טעם לדבוק בחולצה המחוררת של הבחור שיצאת איתו לפני עשר שנים רק בגלל שקרולין מרשה.
למה שומרים כל כך הרבה נעליים? שאלה אף אחת, אף פעם.

>>>
נסי לספר לארון שלך שאת עוברת למוד קולקציית קפסולה ביתית.
זה מה שהוא יגיד לך (באנגלית):

Don't say words youre gonna regret
Don't let the fire rush to your head
Ive heard the accusation before
And I ain't gonna take any more
Believe me
The sun in your eyes
Made some of the lies worth believing

עונת האשליות

3

1

4

5

6

גוסטה, קיץ 2015 / צילום: שרון ברקת

>>>
בחודש מאי יש לי נטיה להאמין שתמיד יהיה לי נעים (כמו שנוהגים לומר אלה שנוהגים לומר: כל מה שיש לנו זה עכשיו).

>>>
Any planet is 'Earth' to those that live on it
(אסימוב)

>>>
One day everything will be well, that is our hope. Everything's fine today, that is our illusion
(זה היה וולטייר)

>>>
.I was watching a program about people on other planets
.I don't really care anymore
.I'm not curious anymore about the "wonders" of the universe
.I don't care
.I feel like I know enough things
.I don't need anymore
.Let's not go looking

(זה היה לואי סי קיי בתחילת העונה החמישית, שיש הטוענים שבה הוא חזר להצחיק. ראיתי ארבעה פרקים, בינתיים הם טועים)

>>>

תקשורת סינכרונית

5

8

1

7

3

4

האתגר: שיחרור. לטובת צילומי עונת החורף של גוסטה,, החליטה איילה מרומי לנסות משהו חדש: היא שלחה את הבגדים אל שלוש בלוגריות שהיא אוהבת, והן צילמו והצטלמו בלי שאיילה היתה שם או יכלה להגיד מה היא חושבת.

01 אור לפיד, סטודנטית לתקשורת חזותית בבצלאל (צילם אותה אדם טורם).
02 הבלוג   של עודי סנש, מפיקה וסטייליטית, סטודנטית לאמנות רב תחומית בשנקר (שנמצאת כרגע בתכנית חילופי סטודנטים בפריז) ושל אלון שסטל, צלם אופנה ואמנות שחי בפריז ועובד, בין השאר, עם COMME des GARCONS.
03 לי מהבלוג המושלם stylebee. לי, אגב, היא ארטדיירקטורית קנדית שאיילה הכירה במקרה דרך האינסטגרם.

עמוד הפייסבוק של גוסטה

>>>
זה מזכיר לי (או: סיפור אישי עם יותר מדי מידע):

כשהיינו בקליפורניה י' עסק בפגישות בלתי פוסקות. באחת הפגישות הוא נתקל במישהו שסובל מהפרעה דומה לשלי.
הוא עלה על זה כשבן שיחו סיים את הפגישה במילים:
יש לך את מספר הטלפון שלי, אבל אין טעם שתשתמש בו, אני עובד רק עם מיילים או סמסים.
אני לא מאמין בתקשורת סינכרונית.

>>>
so I stayed true to the things I knew when I was younger
And human life was all but left to hunger
'Cause when I stray from the truth as I grow older
Too much leaves an empty hollow hunger