ארכיון תגית: טור

את יודעת מה זה אינטרפוץ?

5

8

9

7

1

10

תהייה: איך התנהלו חייה של הבורגנית המשפצת בטרם הומצאה אפשרות הדיפדוף האובסיסבי בקינפולק? kinfolk.com

>>>
הטור הזה הופיע במקור בלאשה, והוא מוקדש לאדריכלית איריס ברגר ולסופרת נעה ידלין.

את יודעת מה זה אינטרפוץ?

לפני שהתחלנו לשפץ הבטחנו לעצמנו שלא נהיה מהאנשים האלה שמתישים אנשים אחרים בסיפורים על שיפוצים. מה שלא לקחנו בחשבון זו העובדה שבעוד ששיפוצים של אחרים זה נושא די משעמם הרי ששיפוצים של עצמך זה נושא מרתק שקשה מאד שלא להעלות שוב ושוב בשיחה.
השבוע נחזור סוף סוף לביתנו המשופץ ונאלץ למצוא נושאים אחרים לשיחה, אבל יש כמה דברים שלמדתי על הדרך ואיש לא יוכל לקחת ממני, גם אם לא אשפץ שוב לעולם:

1. אינטרפוץ. מושג שרק מי ששיפץ או בנה בית מכיר. לא מזמן פגשתי במסיבה את חברתי הסופרת, נעה ידלין (אין שום משמעות לעובדה שמדובר בנעה ידלין, מעבר לניימדרופינג האיכותי), ומיד התחלתי להתיש אותה בסיפורים מסמרי שיער על השיפוץ. נעה שאלה: רגע, את כבר יודעת מה זה אינטרפוץ? באותו שלב עוד לא ידעתי, מה שהבהיר לנעה את עובדת היותי טירונית שיפוצים. עכשיו אני כבר יודעת מה זה. פחות או יותר.

2. חדרי רחצה. ביום ביום אני נוהגת להתקלח במקלחת או לעשות אמבטיה. בעיתות שיפוץ יקראו החדרים האלה בטון אריסטוקרטי "חדרי רחצה". למשל: מה דעתך על המראה הזו לחדר הרחצה של הילדים?

3. נאה. מילה שאימצתי מהאדריכלית שלי. שימו לב, יש לומר "נאה" רק בהקשר שלילי, כלומר: "לא נאה". לדוגמה, כשאת אדריכלית והמשפצת שלך שולחת לך תמונה של ספה ושואלת: מה דעתך על הספה הזו? עני בדיפלומטיות: לא נאה.

4. את משפצת כמו שאת מתלבשת. אם יש לך ארון מלא במותגי על ופריטים בעבודת יד, כנראה שכשתשפצי תתמקדי בחומרי גלם טבעיים שתשיגי בייבוא אישי ממקומות שונים בעולם. אם את מאלה שקונות בגדים לפי הכלל הפשוט זה-עלה-עלי-וזה-היה-זול, כנראה שתעצבי את ביתך לפי מה שמצליח לעבור בדלת ועולה הכי מעט. או במקרה שלי: אם יש לך טעם אבל אין לך תקציב לעמוד מאחוריו, והארון שלך מורכב בעיקר מבגדים שקנית ברשתות אבל את משקיעה בנעליים, תיקים ושעון, הרי שבשיפוץ תקני את רוב מה שצריך באיקאה, אבל אז תשקיעי ברצפה ובגופי תאורה בעבודת יד.

>>>
בדרך להפיכתך לאדם מבוגר, תלמדי שרוברט היינלין צדק:

Cheops' Law: Nothing ever gets built on schedule or within budget

>>>
You put your arms around me and I'm home

קיצור דרך לחיים טובים

6

4

7

3

9

8

2
כבר מרגישים יותר טוב: קולקציית בגדי הפנאי של K A V (ויש גם חנות דגל חדשה ברחוב בת עמי 3 ביפו).
צילום: מיכאל טופיול | הצטלמה: נטלי יצחקוב
בונוס: צילומים מאחורי הקלעים

>>>
20 דברים קטנים שיכולים להפוך את החיים ליותר טובים (התפרסם במקור בגיליון הנושא "החיים הטובים" בלאשה. במקור היו ברשימה הזו יותר מעשרים דברים):

1. לאמץ חיה. רצוי כלב או חתול. הידעת? בעלי כלבים וחתולים הם אנשים מרוצים ובריאים יותר.
2. לעשות 20 דקות של פעילות גופנית ביום (מה זה כבר עשרים דקות? זה כלום).
3. לישון מספיק. כמה החלטות גרועות קיבלת רק כי היית עייפה?
4. להתחבק (הוראות הפעלה: צריך להתחבק לפחות עשרים שניות).
5. לנשום.  כל מי שמתרגלת יוגה יודעת איזו חשיבות יש למודעות לנשימה, אבל עכשיו המידע מתחיל לצאת מגבולות מזרוני היוגה. אפילו המדע כבר מתחיל לספק הוכחות ליתרונות הנשימה המודעת, למשל: פחות תופעות של חרדה, נדודי שינה, דיכאון ועוד.
6. לארגן לעצמך ביוטיוב פלייליסט מרגיע לעיתות מצוקה.
7. להעיף חפצים מיותרים מהבית. את יודעת למה מארי קונדו הפכה לכזו תופעה פופולרית? כי להעיף דברים זו פעולה משמחת. בונוס: היא גם מפחיתה משמעותית את הצורך לקנות דברים חדשים ומיותרים, כך שחוץ משמחה, היא חוסכת לך כסף.
8. צאי לטבע.  רצוי ליער. למה? כי יותר ויותר מחקרים מוכיחים שזה בילוי מפחית מתחים, עושה מצב רוח טוב, עוזר לתהליכים יצירתיים ומשפר יכולות קוגניטביות (כולל זכרון). אפשר לראות שינויים ממשיים במוח: לאנשים שנוהגים לבלות הרבה בטבע יש מוחות שקטים יותר. יש מחקרים שמראים שאפילו התבוננות בטבע דרך תמונות יכולה לשפר את מצב הרוח.
9. לטייל. רצוי למקומות שלא מעוררים אצלך תחושת FOMO חזקה (לונדון – לא, טוסקנה – כן).
10. זמן לבהייה. אל תנסי למלא את השבוע שלך מקצה לקצה. את לא חייבת באמת לבהות בזמן הפרטי שלך, אבל תתעקשי עליו (ולא, ספורט הוא לא זמן לעצמך. ספורט הוא ספורט. בזמן לעצמך את לא עושה, את פשוט קיימת).
11. לאמץ הרגל טוב, להפרד מהרגל רע. אומרים ששניהם קשים באותה מידה, אז רצוי לעשות את זה במקביל.
12. ללבוש בגדים מבדים נעימים. אולי את לא יותר יפה כשנוח לך, אבל את יותר רגועה ויותר מרוכזת ויותר מצחיקה (וכן, כנראה שכל אלה גם מייפים אותך.)
13. לא להתבייש לעשות אנפולואו בפייסבוק. לא חלה עלייך חובה חברית להחשף לתכנים של אנשים שמעצבנים אותך.
14. לאכול בריא. או לפחות לאכול פחות מעובד.
15. למצוא לעצמך קהילה. החיים נעימים יותר כשמעבירים אותם בשבט. זו לא חייבת להיות קהילה אמיתית, גם קהילה וירטואלית יכולה לשפר את חייך.
16. להיזהר מהסחף. כולם תמיד אומרים "תזרמי", כאילו זה משהו טוב, אבל גרטשן רובין (זוכרות אותה מ"פרוייקט האושר"?) מזהירה בבלוג שלה מפני היסחפות יתר עם הזרם: כשאת זורמת, את לא מחליטה, וכשעובר יותר מדי זמן נטול החלטות, את עלולה לגלות שאת לא חיה את החיים שאת רוצה.
17. לתרגל אופטימיות. אל תדאגי, להיות אופטימית לא אומר שמעכשיו תאבדי קשר עם המציאות ותתחילי לעסוק בהדחקה במשרה מלאה, זה רק אומר שתוכלי להתמודד עם תלאות החיים באופן פרודוקטיבי יותר. יותר תקווה, פחות ייאוש. אופטימיות, מסתבר, היא אמנם גנטית בחלקה, אבל אל דאגה: אפשר לאמץ חשיבה אופטימית. איך? על ידי חשיבה מחשבות חיוביות ואימוץ חברות שהאופטימיות באה להן באופן טבעי, שכן אופטימיות (בדיוק כמו פסימיות), היא תכונה מדבקת.
18. לקרוא לפני השינה. אל תחשבי במונחים תחרותיים של קלאסיקות שצריך לקרוא ושמות של סופרים שרצוי לנפנף בהם. לקרוא לפני השינה זה פשוט דבר נעים (לרובנו).
19. הכרת תודה. כולם מתעקשים שזה עובד, וחוכמת ההמונים לא זכתה לשם הזה בגלל שהיא טיפשות ההמונים. איך עושים את זה? מוצאים כל יום חמישה דברים טובים או יפים בחיים שלך. אפשר לכתוב אותם, אפשר לצלם אותם, אפשר להגיד אותם בקול רם. העיקר שתשימי לב אליהם בצורה פעילה.
20. אל תתני למושלם להיות האויב של הטוב ביותר. כן, זו קלישאה, אבל כמו רוב אחיותיה, היא נכונה.

>>>
שיר שבטוח יהיה בפלייליסט הזה (כל דבר שקשור באלכס טרנר יהיה בפלייליסט הזה).

,And even when you know the way it's gonna blow
It's hard to get around the wind

התחזית | 2018

10

9

2

6

8

4

5

1

blue

דברים שקרו באינסטגרם שלי ב-2017

>>>
דברים ש(כנראה) יקרו ב-2018, חלק מטקסט שהופיע בסוף השנה במדור שלי בלאשה:

דצמבר הוא החודש בו הופכת עדי יופה, טרנדולוגית וחוזת מגמות צרכנים, לאדם הכי מבוקש בסביבה. בכל זאת היא הצליחה למצוא זמן לשבת איתי לקפה, כדי שאוכל לארגן לעצמי לוח השראה לשנה הקרובה שיורכב מפרשנויות לחלק מהדברים שעדי אומרת.

למשל:

צרכנות מינימלית: מינימום היא מילת מפתח. מינימום ממשהו. יכול להיות שאתן מעדיפות לשלם מינימום מחיר, או שאתן זקוקות למינימום של מגע אנושי, מינימום מאמץ, או שחשוב לכן מינימום פגיעה בכדור הארץ או שאתן בכלל מעדיפות לצמצם את הצריכה שלכן, ובכן, למינימום.

מי הזיז את המציאות שלי: מצד אחד, המציאות הולכת ומצטמצמת בחיים של רובנו, מצד שני אנחנו מתחילות להעדיף מכירות ביתיות, פגישות עם מעצבים, עבודות יד, מעדיפות לארח בבית ומשננות את כל כללי ההוגה הדניים.

פירוק והרכבה:
אנחנו כבר לא רוצות חבילות מוכנות מראש, לא בתיירות (אנשים חוזרים להזמין מלונות מאתרי המקור, להזמין טיסה זולה ודירה באיירבנבי), לא בטלוויזיה ולא ברשתות. נעדיף את הירקות שלנו אצל הירקן ואת הג'ינס שלנו אצל מי שמתמחה בג'ינס.

פחות הוא עדיין יותר: דברים הופכים קטנים יותר ויותר. חללי מגורים, מכוניות, לאנשים אין מקום, ובהתאם: הם רוצים פחות דברים מוחשיים שצריך למצוא להם פתרונות איחסון ומעדיפים חוויות. יוצאים לטבע בסופי שבוע ומעדיפים חופשה כפרית במקום מרדף אחרי הזמן בחופשה אורבנית.

אוטומיזציה: יותר ויותר דברים עובדים מעצמם ויותר ויותר מיומנויות הולכות לאיבוד בדרך. מתי כתבתן משהו במחברת בפעם האחרונה? מתי ניווטתן? בזמן שחלק מהפעילויות נעלמות, אחרות חוזרות. אנשים לומדים קדרות, מתמחים בבישול ביתי, מתעניינים בקליגרפיה ומקרמה.

להתקשר או לכתוב? לא זה ולא זה: להקליט הודעה. כבר לא כותבים, אבל לא חוזרים, חס וחלילה, לתקשורת סינכורנית. מי שחייבת טקסטים בחיים שלה, תמצא אותם כציטוטים נטולי מקור באינסטגרם, שלטי מחאה, חולצות, כובעים וספלים.

דברים שכנראה נעשה ב-2018, תקציר:
1. נמשיך לצלם לאינסטגרם משהו ורוד בהיר (ורוד מיליניאלס, קוראים לזה).
2. נצא לחופשה בטבע.
3. נראה משהו בנטפליקס (אחרי שביטלנו את הכבלים).
4. נעשה מיון עוד יותר קיצוני בארון שלנו.
5. נחליט לקנות פחות. או לפחות: נחליט לקנות פחות ברשתות.
6. נאמץ תחביב שדורש מיומנות שאין לנו. כרגע.

>>>
שיר השנה שלי (של 2017 ובינתיים גם של 2018) הוא שיר אהבה.

Put your money on me
If you think I'm losing you, you must be crazy
All your money on me
I'm never gonna let you go, even when it's easy
Put your money on me
Go tuck me into bed, and wake me when I'm dead

מיתוס השכבות

810 (6)

Maselli_Tobacco_Main_1024x1024

Bonnard_Off_White_Main_1024x1024

810 (4)

810 (3)

Marianne_Jacket_Camel_Main_1024x1024

Studio_Navy_Main_1024x1024

studio nicholson aw 2017-18

>>>
Deleting layers you no longer need reduces the size of your image file
(מתוך מדריך לשימוש בפוטושופ)

>>>
מיתוס השכבות (התפרסם בטור שלי בלאשה):

כולנו יודעות שהחורף הוא הזדמנות טובה לחשוף את יכולותייך האופנתיות. זו אקסיומה: מזג האוויר הקריר כאילו הופך את כולנו לפריזאיות האמונות על קשירת צעיף והנחת-ז'קט-על-סריג-על-חולצת-כפתורים. שכבות, זו מילת המפתח. המילה שתעביר את כולנו ברגע אחד משממה ארונית לתיחכום אינסופי.

זה מזכיר לי:

לפני מאה שנה עבדתי בקייטרינג. אחד המלצרים היה סטודנט לפסיכולוגיה אירגונית והוא התבקש על ידי בעלי הקייטרינג להעביר לשאר הצוות סדנה בנושא שירות. מאותה סדנה אני זוכרת עד עצם היום הזה את העובדה הבאה: נותן השירות הגרוע ביותר הוא זה שהוא גם חרוץ ומהיר וגם עושה הרבה טעויות.

אני אסביר:
אם בקיץ לא הצלחת לשלב בחן בין שמלת כתפיות לכפכפי אצבע, מה הסיכוי שלך לצאת בשלום מהניסיון לגרום לשישה פריטים שונים לחיות יחד בהרמוניה? הניסיון ללבוש שכבות הופך אותך לנותנת השירות הגרועה מהסדנה בקייטרינג: טועה ומהירה.

כן, שכבות הן דרך נהדרת להראות כמה את מתוחכמת מבחינה אופנתית, בהנחה שאת אכן מתוחכמת מבחינה אופנתית. לא מתוחכת מבחינה אופנתית ובכל זאת רוצה לייצר איזון שכבתי? בבקשה:

1. לאט. לא מתחילים מחמש שכבות, גם חולצה שמציצה מתחת לסוודר זה נחשב.
2. תזכרי למה התחלת. הסיבה ללבוש שכבות היא לא התפרעות אופנתית, כי אם חימום. אם תתלבשי בחוכמה, לא תצטרכי להתחכם יותר מדי. שכבות חכמות יורכבו משכבה חמה שעליה שכבה יפה שעליה שכבה חמה. דוגמא: גופיה בסיסית חמה שעליה חולצת כפתורים ומעל שתיהן מעיל או ז'קט חם.
3. להשאיר אוויר. מחשוף וי בחולצה שמתחת לז'קט או קרסוליים חשופים או שניהם.
4. לגוון בטקסטורות ובסוגי הבגדים: צמר, עם ג'ינס ועם טריקו, ולא ערימות של צמר וצמר וצמר. תזכרי: בדיוק כמו בספרות, או באוכל או בתסריט של סרט או סדרה: שכבה נוספת אמורה להוסיף משהו, לא להעמיס עוד קצת מאותו הדבר.
5. לא להתפרע עם הצעיף. כן, יש מיליון דרכים מיוחדות לקשור צעיף. זה לא אומר שאת חייבת לנסות את כולן.

>>>
Where there is too much, something is missing
(פתגם יהודי)

>>>