ארכיון תגית: טור

שיחת יחסינו לאן (עם הבגדים שלך)

2

5

6

3

4

1

bassike | בגדים לדהור איתם אל הנצח

>>>
שיחת יחסינו לאן עם הבגדים שלך (התפרסם במקור לפני שלוש שנים בזמנים מודרניים בטור וידויים מתא המדידה. כן, מי שמחליטה לנקות את המחשב, מוצאת כל מיני דברים).

קשה להודות שמערכת יחסים הגיעה לסיומה, אבל לפעמים אין ברירה. הגיע הזמן להיפרד. נכון, תמיד יש ברירה, הרי הארון שלך יכול להכיל בנוחות יחסית בגדים שכבר לגמרי לא מתאימים למי שהפכת להיות: "יש הרבה מודלים של זוגיות", את אומרת לסוודר הסינטטי שלא לבשת כבר ארבע שנים: "זה שאני לא מוכנה להראות איתך בציבור לא אומר שאנחנו חייבים לפרק מלתחה!".
הסוודר התמים אולי מאמין לך, אבל כדאי שתהיי ישרה עם עצמך: זה נגמר, ולא רק עם הסוודר. הנה עוד פריטים שהגיעה העת לעשות להם שיחת יחסינו לאן (לאן? לויצ"ו):

1. הסוודר הסינטטי שלא לבשת כבר ארבע שנים. או ארבע עשרה. או ארבעה חודשים. כלומר מהרגע שקנית אותו. קנית אותו כי הוא זול, אבל אין סיכוי  שתלבשי אותו. הוא מגרד, הוא מייצר חשמל סטטי והוא מצליח להראות אפילו קצת יותר זול מכמה שהוא עלה.
2. הסוודר שהתכווץ. נכון, הוא לא סינטטי. נכון, הוא מאה אחוז צמר ובגדים מחומרים טבעיים לא כדאי לזרוק. נכון, הוא היה יפיפה כשקנית אותו. נכון, הוא היה גם ממש יקר. הכל נכון, כולל העובדה שהיית מספיק מטומטמת לזרוק אותו למכונת הכביסה. את יכולה להאשים רק את עצמך.
3. חצאית באורך לא הגיוני. קצרה מדי, ארוכה מדי, משונה מדי. אורך שקנית כשהיית תחת השפעת גיליון ספטמבר של ווג.
4. ג'ינס עם אפליקציות. נכון, הוא קטן עלייך בשלוש מידות, אבל לא זו הסיבה שאת צריכה להעיף אותו. את צריכה להעיף אותו פשוט כי אין שום סיבה שתלבשי אותו.
5. בגדים של האקס שלך. לא משנה כמה הם יפים וכמה נעים לישון בהם.
6. הבגד המעוצב מדי. זה שקנית באחד האאוטלטים שאפשר למצוא בהם בגדים של מעצבי על במחירים ממש סבירים. המחיר היה באמת ממש סביר ובאמת האמנת באותו יום ארור שתצליחי לפענח איך בדיוק ללבוש את ה-מה זה בדיוק? ספק שמלה ספק שכמיה? אוברול שהוא גם כובע צמר? אם המסתורין לא נפתר עד היום, תני למישהי אחרת את הזכות לנסות.
7. החולצה עם הכתם. ניסית את כל הדרכים הידועות לאנושות כדי להוריד אותו. עכשיו היא תקועה עמוק בארון בתקווה שתמצאי זמן לנסות לשים עליה טלאי או לבשל אותה בסיר ישן (שגם אותו צריך לזרוק) עם צבע בד. החולצה המסכנה מבזבזת את חייה בארון רק כי לך אין זמן לקנות צבע! שחררי אותה.

>>>
להשמיע לבגדים העוזבים את הבית

עקביות היא המדויק החדש

6

5

2

7

8

1

9

ההשראה: ג'ני קיין. שתי התמונות הראשונות מהראיון איתה בקינפולק (צילום: ג'סטין צ'אנג), השאר מהאתר

>>>
Consistency simplifies things. You don’t have to constantly reinvent yourself
(זו היתה ג'ני קיין)

>>>
עקביות היא המדויק החדש
(פורסם במקור בטור שלי מיומנה של כתבת אופנה בלאשה)

זה לא מספיק מדויק. זה ליד, אבל אני צריכה לדייק את זה. תדייקו לי את זה בבקשה.
בדיוק כשהמילה לדייק, על שלל הטיותיה, הפכה לבלתי נסבלת, הגיעה מילה חדשה שתחליף אותה. תגידו שלום יפה לדיוק וקבלו את העקביות.

הוכחה על ידי דוגמא: ג'ני קיין, מעצבת ששמה הוא אחד השמות המדוברים בחדרים בהם יושבים האנשים שיודעים על מה הם מדברים, ו-ובכן, מדברים, התראיינה למגזין הלייף סטייל קינפולק. קיין, שפרצה לתודעה ב-2006 (בעיקר בזכות קו נעליים שטוחות שעיצבה) התייצבה מאז כמעצבת לוהטת ו(הנה זה בא)עקבית. "עקביות מפשטת דברים. את לא צריכה להמציא את עצמך כל הזמן מחדש", היא אומרת בראיון, מדייקת (!) את הקונספט המלתחתי שמכוון גם את דרכם של מרק צוקרברג, ברק אובמה וכל מעצבי האופנה הגדולים, שאולי מביאים בשורות חדשות כל עונה, אבל עושים את זה כשהם לובשים באופן עקבי את אותו הסגנון.
להמציא את עצמך מחדש מבחינה סגנונית זה תחביב נחמד לאנשים שעוד לא מצאו את עצמם.
מי שכבר מצא את עצמו נותר עם האתגר של מימוש העקביות.

איך קיין עושה את זה? היא מתעלמת מטרנדים ונצמדת למדים שמצאה לעצמה (ג'ינס בגזרה גבוהה, חולצת כפתורים או סריג שמשמש לה תחליף לטי שירט והנעליים המפורסמות שעיצבה).
איך בוחרים מדים? שמים לב לקיומים של שני תנאים: בגדים שעושים לך טוב ושמתאימים לסגנון החיים שלך.

החדשות הטובות: בעוד שלא כל אחד נולד עם טעם טוב, עקביות כל אחד מאיתנו יכול לסגל, ומסתבר שמה שעושים מספיק פעמים על פני מספיק זמן, הופך בסופו של דבר לטעם אישי.

טיפ חינם: עקביות עובדת בכל התחומים, לא סתם אומרים שהעקביות מרפאת. מה שכן, קודם תצטרכו לדייק את זה.

>>>
Consistency Heals
(שתי המילים שאני אומרת לעצמי בכל פעם שאני יוצאת לאימון)

>>>
Now so much I know that things just don't grow
If you don't bless them with your patience

קיץ יקר, זה לא אני זה אתה

6

1

2

4

5

8

3

פאסון קיצי, אולי זה אפשרי | twotone summer 2017 | צילום: רתם לבל

>>>
קיץ יקר, זה לא אני זה אתה
(התפרסם במקור בטור שלי, מיומנה של כתבת אופנה, בלאשה):

זוכרות את קסנדרה? הדמות המיתולוגית שנענשה בראיית העתיד ובכך שאף אחד לא יאמין לנבואות שלה? ברוכים הבאים לחיים שלי. כל שנה במאי-יוני אני מזהה לאן כל זה הולך, אבל כקסנדרה בשעתה, סובלת מבדידות מזהרת ומאפס הקשבה מצד הסובבים אותי.
להבדיל מקסנדרה, לא קוללתי על ידי האלים ולכן אני יכולה לבחור לשתוק.
כך למשל פגשתי בנסיעת עיתונאים בדרום צרפת קולגה מגרמניה. התרשמתי מאד מגובהה, מיציבתה, מעור הפורצלן ומהבחירות האופנתיות שהיו אלגנטיות גם בערב (ז'קטים דקיקים וארוכים) וגם ביום (מכנסי פסים נפלאים של ג'וזף וחולצת משי כחולה בוהקת).
"מה לעשות, ככה זה", אמרתי לעצמי, "האירופאיות האלה, האמהות שלהן מלמדות אותן להתלבש עוד לפני שהן לומדות ללכת". אבל אז היא סיפרה שאחרי צרפת היא ממשיכה לביקור בישראל. מיותר לציין שהעתיד נפרש בפניי באופן ברור למדי באותו רגע. ידעתי לאן זה הולך, אבל שתקתי. שתקתי והתחלתי לעקוב אחריה באינסטגרם.
ואכן, הפיד לא משקר: כל הפאסון והפורצלן וחולצות המשי נמסו במפגש החזיתי עם ציר המרק שאנשי מישור החוף מכנים אקלים. מזוודת הפלאים של העיתונאית הגרמניה לא סייעה לה ב-80% אחוזי הלחות של תל אביב. כאחרונת המקומיות היא האדימה, צופתה בשכבת לחות דביקה וסיגלה לעצמה מבט עמוק, אפל ומיואש מהחיים.

>>>
בשביל חברתי שאינה קוראת עברית זה כבר מאוחר מדי (היא כבר חזרה למולדתה ולאלגנטיות שהיא סבורה בטעות שהיא זכותה הטבעית ולא תלויית גיאוגרפיה), אבל הנה, זה מה שהולך לקרות. תתעלמו אם אתן רוצות, זה יקרה בכל מקרה:
הקיץ האמיתי בדרך. הדרך היחידה לעבור אותו בשלום – ממש כמו עם גל גדול – היא להתמסר ולחכות שהוא יעבור. בשום פנים, אני חוזרת, בשום פנים לא לנסות להאבק, זה רק יגרום לכן להזיע יותר.

>>>
ובכל זאת יש לי גם מסקנה אופטימית:  יציבה. שום מזג אוויר תוקפני לא יכול לפגוע לכן ביציבה. הנה משהו ששווה להשקיע בו.
>>>
הכי קיצי שאני מכירה

ההוגה מתחילה בתוכי

7

6

4

2

5

1

8

אם המושג הוגה היה אדם, מבחינתי הוא היה חברתי נירית גור קרבי. נירית היא צלמת (היא ובן הזוג שלה הם גם היזמים מאחורי pic time), והאינסטגרם שלה הוא המקום המושלם לעצור בו להתרעננות כשהטמפרטורות מתחילות לטפס.

>>>
ההוגה מתחילה בתוכי (הופיע במקור בטור שלי, מיומנה של כתבת אופנה, בלאשה):

מי שמנהלת חצי מחייה באינסטגרם, בפינטרסט ובדיפדוף במגזיני לייף סטייל, בוודאי נתקלה בעטיפה המלבבת של הספר  The Little Book of Hygge. המילה האחרונה בשמו של הספר מבוטאת בעברית "הוגה" והיא האחראית במידה רבה לרמת האושר הגבוהה של הדנים, כך לפחות על פי מחבר הספר, מייק ויקינג, שהוא גם מנהל המוסד לחקר האושר.
הדנים, מסתבר, הם העם המאושר ביותר באירופה. הם גם מקפידים להפגש הרבה עם חברים ומשפחה, מגדירים את עצמם כרגועים ומשתשמשים הרבה במילה הוגה, שמתארת בדרך כלל תחושה, חוויה או אווירה. כשאנשים בדנמרק מחפשים מסעדה בגוגל, למשל, הם מחפשים מסעדות שיש בהן אווירת הוגה.
מעוניינים לנסות להוציא את ההוגה מדנמרק וליישם אותה גם פה? תתחילו לרשום:

1. ההוגה מתחילה בתוכנו. היא דורשת נוכחות מלאה (במילים אחרות: טלפונים בצד), האטה והרבה תשומת לב לפרטים הקטנים, גם אם הם שגרתיים כל כך שכבר הפסקתם לשים אליהם לב. ההוגה דורשת שגם נשים לב ונגם נגיד תודה. יש הרבה הכרת תודה בהוגה.
2. תאורה. אין ולא תהיה אווירת הוגה מתחת לנורות פלורסנט. הדנים אובססיביים לגבי נרות ומקפידים על אהילים שמפזרים בריכות של תאורה רכה בחלל (במוסד לחקר האושר, תשמחו לשמוע, מדליקים נרות מדי יום).
3. בגדי בית. כן, ההנאה מהשהייה בבית כוללת ביגוד ייעודי מיוחד.
4. נוחות. קשה להיות רגועה ומאושרת כשאת יושבת על ספה לא נוחה או מתכסה בשמיכת טלוויזה מגרדת.
5. אנשים אחרים. אבל רק כאלה שגורמים לכן לשחרר אוקסיטוצין. אוקסיטוצין חשוב מאד להוגה, ולמרבה הצער לא מוצאים אותו בפייסבוק. הוא דורש שהייה עם השבט הנבחר והאקסקלוסיבי של האנשים שעושים לכן טוב (הוגה, מסתבר, מעולה גם לאינטרוורטים).
6. בלי דיבורים על פוליטיקה, ובלי דרמות, בבקשה.
7. לעשות חגיגה מכל דבר. גם ערב בינג' מול הטלוויזיה יהפוך להוגה אם תדליקו נרות, תאכלו עוגת פירות (שהכנתם בעצמכם), תלבשו פיג'מות אורגניות תואמות ותשתו תה שיובא מדנמרק.
8. מילת המפתח: קז'ואל. בבגדים, בחפצים, בבילויים, בשיער (המראה המועדף: זה עתה התעוררתי או זה עתה התכוננתי לשטוף את הרצפה). מיותר לציין שהדנים פיצחו את הקוד המאפשר לשלב בין סגנון אישי לבגדים פשוטים.

הדרך להראות כמו דנית למודת הוגה בשלושה צעדים קלים (בהנחה שחורף):
* צעיף. צעיף הוא חובה אזרחית בדנמרק.
* שכבות. רצוי לשלב בין פריטים כבדים בעבודת יד, לפריטים קלילים.
* שחור. שחור מכף רגל עוד ראש (אם לצטט מהספר: כולם בקופנהגן נראים כאילו הם בדרך ללוויה של קרל לגרפלד. יבדל"א).

>>>
All books are hyggelig, but classics written by authors such as Jane Austen, Charlotte Bronte, Leo Tolstoy, and Charles Dickens have a special place on the bookshelf
(מתוך הספר)

>>>
חפשו ביוטיוב hygge music, תקבלו שירים כאלה (זה במקרה גם השיר הפותח של הנותרים)