ארכיון תגית: חולצת פסים

בסטודיו של יניב אדרי

לפני פחות משנה "החיים ומה שלבשתי" יצא לאור.
להצליח לפרסם ספר זה מסוג הדברים שאת עושה ואחר כך יכולה להזכיר אותם לעצמך כל יום לטובת שיפור מיידי של מצב הרוח. כמו לעבור טסט ראשון (עדיין עובד אצלי).
בכל מקרה, רגע השיא של השנה החולפת היה כשיניב אדרי צילם אותי לכתבה בגלריה.
תנו לי להגיד את זה רק עוד פעם אחת, וזהו, נשבעת:
יניב אדרי צילם אותי.

6

8

התמונה העליונה הופיעה בראיון בגלריה שישי | צילום: יניב אדרי | איפור: שירלי ויינר | שיער: יניב זאדה

>>>
ככה נראה, בערך, לוח ההשראה איתו הגעתי לסטודיו (ובעקבותיו הוחלט לא לצלם בסטודיו, אלא בדירה שצמודה אליו):

7

וככה זה נראה מאחורי הקלעים:

1

3

4

2

5

כן, גם יניב אדרי שייך לשבט חולצות הפסים.

>>>
כל ההתעסקות הזו בעצמי הזכירה לי משהו:
פראן ליבוביץ' (האשה שהביאה לנו את: בחיים האמיתיים, אני מבטיחה לכם, אין כזה דבר 'אלגברה') אמרה פעם שהתהילה הכי שווה היא זו של הכותבים, כי היא מספיקה כדי להשיג לכם שולחן במסעדה, אבל לא מצדיקה הפרעות בזמן שאתם אוכלים.

>>>
אגב הפרעות בזמן שאתם אוכלים:

I'm lost in a crowd
And I'm hungry like the wolf

(או כמו שאני קוראת לזה: עוד יום בקניון) 

28 ימים של חולצות פסים

28 days of stripes by SHani barel Photography 002

28 days of stripes by SHani barel Photography 005

28 days of stripes by SHani barel Photography 006

28 days of stripes by SHani barel Photography 003

28 days of stripes by SHani barel Photography 012

28 days of stripes by SHani barel Photography 010

28 days of stripes by SHani barel Photography 011

שני בראל, צלמת שחיה ועובדת בלוס אנג'לס, צילמה את עצמה במשך 28 יום כשהיא לובשת פסים (כל התמונות פה).

שני אומרת:
את חולצת הפסים הראשונה שלי קניתי אחרי הצבא, בשוק הפשפשים בפריז. אני שומרת אותה עד היום (אפשר לראות אותה בתמונה עם הקרואסון). יש לי כרגע 15 חולצות פסים, וגם זה רק בגלל שמסרתי כמה.

>>>
Once you can accept the universe as matter expanding into nothing that is something, wearing stripes with plaid comes easy
(חבר שלכן אלברט איינשטיין מחלק טיפים בחינם)

>>>
חולצות פסים, הוראות הפעלה: תלבשי אותן כאילו השנה היא 1989

Growing up, you don't see the writing on the wall
Passing by, moving straight ahead, you knew it all

עשו לי את השבוע

27 aug
01 נעים מאד, חולצת ברקלי
02 על הצד
03 נמצאה דרך הגיונית ללבוש ג'ינס בבית
04 תיבת אוצר
05 הסבנטיז, שלב א': ללבוש
06 הסבנטיז, שלב ב': לתלות
07 הסבנטיז, שלב ג': לחוש הקלה. מכל הפינוקים שטרנד הסבנטיז מעתיר עלינו, זה הנפלא שבהם: שיער שנראה רע. בכוונה!

08 מה שהכי עשה לי את השבוע: #החייםומהשלבשתי

>>>
מקצה לקצה זה תמיד מתמצה
באותה נקודה
הכתמים מופשטים
הלילות מתקצרים לקו לבן
בין רקה לרקה נקמה מתוקה
מנועים שקטים

חולצת הפסים המושלמת

1

2

בדיוק כמו עם  נשמות תאומות, גם חולצת הפסים המושלמת היא לא סתם אגדה אורבנית, היא קיימת, היא נמצאת שם בחוץ, וכנראה יש יותר מאחת.

במקרה הזה: שתיים.
co.co איפשרו לי לנצל את הפלטפורמה הדמוקרטית שלהם, את טוב טעמם ואת הכוח העיצובי שלהם, ולהתערב בעיצוב של שתי חולצות פסים שבעיניי יש בהן את כל מה שצריך:

ברקלי /// חולצת פסים עם צווארון כמו בחולצות של התינוקות, עם שרוולים רחבים מספיק, קרובה לגוף במידה (האיור השמאלי).
 seventeen mile drive /// חולצת פסים שנראית כאילו עברה במכבסה של הקיבוץ, עם כתפיים קצת שמוטות, שרוולים ארוכים שמכסים חלק מפרק כף היד (אפשר לקפל) וסיומות שנגנבו מסווטשירט (החולצה באיור הימני).

תצביעו ותשפיעו כדי שהן גם יגיעו לייצור. זה לא מחייב בשום צורה, ואני חייבת את החולצות האלה בארון. זה יכול  להיות המעשה הטוב שלכן להיום.

(עיצבה אותן דליה קפוזה, אני רק חלמתי בקול רם לידה. האיורים של מיכל אפשטיין)

>>>
As Bokonon says: peculiar travel suggestions are dancing lessons from god
(זה היה קורט וונגוט בעריסת חתול)

>>>
הצצה קטנה לעתיד: אח מחולצות הפסים האלה, כביש מספר 1, בדרך מסן פרנסיסקו לסנטה מוניקה