ארכיון תגית: דניאלה להבי

תיק גב במתנה

דניאלה להבי סתיו חורף 2016-17 צילום איל נבו קרינה גב – עולה 1590 ₪. לאחר 10% יעלה 1431 ₪

לרגל תחילת שנת הלימודים האקדמית החליטו בדניאלה להבי לתת במתנה תיק גב מדגם קארינה לאחת מקוראות הבלוג (אין צורך להציג תעודת סטודנט. כולנו לומדות כל יום משהו חדש, גם אם אנחנו לא רשומות לשום אוניברסיטה).

מה צריך לעשות? לשלוח מייל ל-Online@daniellalehavi.com עד יום רביעי ב-17.00 ולקוות לטוב.
הזוכה תקבל הודעה במייל במהלך יום חמישי. 

הצעת הגשה:

DL
<הפרטים על הפריטים שאינם התיק>

הוכחה לטענה שכל יום אנחנו לומדות משהו חדש:

אתמול, בעודנו נוסעים בדרך חזרה מירושלים, הציע בן זוגי שאשמיע לילדים את השיר שלנו.
מצאתי אותו ביוטיוב וכולנו נהנו מ-3.43 דקות נוסטלגיות (כולנו = אני והוא. הילדים לא גילו עניין).
כשהשיר נגמר, הוא אמר:
איזה קטע, זו פעם ראשונה שאני מקשיב למילים של השיר הזה.

מ.ש.ל

(זה השיר)

 

האם יש לך טעם מעל הממוצע?

7

2

8

9

5

4

6

1

3

10

דניאלה להבי, חורף 2016-2017 | צילום: איל נבו | הקטלוג צולם בדירה של אורי להבי, אחד עם טעם הרבה מעל הממוצע.

>>>
קראתי פעם שתשעים אחוז מהאנשים חושבים שהם מעל הממוצע (עשרת האחוזים הנותרים גם חושבים שהם מעל הממוצע, אבל לא נעים להם להגיד). האם יש לך טעם מעל הממוצע? ברור.
היישר מהטור שלי "מיומנה של כתבת אופנה" בלאשה (התפרסם במקור לפני כשלושה חודשים):

לאזניי הגיעה שמועה לפיה נשים מכל עבר סובלות בשל מה שנקרא "סטנדרט היופי המערבי". וידוי: מעולם לא עלה בדעתי לבחון את עצמי מול סרגל כל כך לא רלוונטי. כמו שאני לא טורחת להשוות את מיומנויות הכירורגיה שלי למיטב המנתחים או את מיומנויות קשר העין יד שלי מול שחקני טניס, כך אין לי עניין להשוות את היקף המתניים שלי לזה של דוגמניות של ויקטוריה'ס סיקרט.

מצד שני, בחורה לא יכולה להעביר חיים שלמים במוד של גורו זן, בלי השוואות או מדידות. הסטנדרט שאני בודקת את עצמי מולו הוא "סטנדרט הטעם הטוב המערבי": הזירה שלי היא הפינטרסט, והיא זירה עקובה ממשטחי שיש ואגרטלי אוריגמי במקום בוטוקוס, שיעורי פילאטיס ודיאטות נטולות גלוטן.

בחני את עצמך: האם יש לך טעם מעל הממוצע?

1. יש לך באינסטגרם יותר תמונות של מדפים מאשר של עצמך (באנגלית: יותר shelfies מ-selfies), וברור על מה מהם את מקבלת יותר לייקים.
2. יש לך יותר עוקבים בפינטרסט מאשר בפייסבוק.
3. אנשים מבקשים ממך עצות כשהם עוברים דירה.
4. חברות מתעקשות לא ללכת לקנות בגדים בלעדייך.
5. הווטסאפ שלך מלא בתמונות של חפצים ופריטי לבוש שחברות, בני משפחה רחוקים, הורים מבית הספר ושכנים לשעבר שולחים לך כדי שתאשרי את הקניה.
6. את האדם הנכון ללכת איתו לאיקאה (את מצליחה למצוא שם דברים שנראים כאילו יוצרו בעבודת יד והובאו בייבוא אישי מדנמרק).
7. אותו הדבר לגבי זארה.
8. אף אחד לא מחליף מתנות שאת מביאה.
9. כשאת עוברת דירה הדיירים החדשים מעוניינים לקנות ממך את כל התכולה. כולל הטוסטר שקנית בסופר.
10. כשאת אומרת: "לא הייתם צריכים", את באמת מתכוונת לזה.

>>>
למעשה, את קצת כמו אוסקר וויילד, שאמר (בתרגום מאד חופשי):
הטעם שלי מאד פשוט, תנו לי את הטוב ביותר, ואני מרוצה.

>>>
בכל פעם שאני נתקפת בחשק להשוות את עצמי למשהו, אני מזכירה לעצמי שאני יותר קטנה מבנין ופחות עצובה מבאר.

עשו לי את השבוע

19 MAY

01 חולצת פסים של אביבה זילברמן בדרס קוד (מחר ומחרתיים)
02 הצבע המושלם
03 אובססיה עונתית: פסים דקיקים בתכלת ולבן
04 אל תגידו לא ידעתי: סנדלים של הדסון בחצי מחיר
05 הפסים הדקיקים האלה בתכלת ולבן? אי אפשר להכנס לזארה בלי למעוד על אחד מהם
06 פסטיבל טוב ויפה של קרן שביט נפתח היום. הייתי שם כדי לדבר במסגרת "בית הספר להשראה", ואחר כך עשיתי סיבוב. אם אתן מגיעות לשם במהלך סוף השבוע, שימו לב למכנסיים האלה של אנג'לי (וגם למגבות החמאם ב"הביתה" ו"בייסיק", לנעליים של גרטנבק, לגופי התאורה של collectie ולקרטיב סורבה בטעם תפוח מלון)
07 יערה שחורי (שהיא גם העורכת של הספר שלי) כתבה ספר חדש וענתה על השאלון של הקורא בספרים.
הספר שלה, אקווריום, יפה כמוה ויש בו משפטים כמו:

"אף אחד לא זוכר את הילדות כמו שהיתה, רעה וקשה וזרועת שיניים שבוקעות מהאדמה. שכחתם שילדות היא זמן שיש בו יותר מפלצות מגיבורים. ובאמת נדמה לכם שזה היה נעים".

>>>
I got seven words for you:I love Goolybib's integrated- multi-platform-functionality
(היישר מהפרק הראשון של סיליקון וואלי. החלטתי שבהעדר סדרות חדשות, אתחיל לראות מההתחלה את הישנות)

>>>
השיר הזה, למשל, הופיע בפרק הראשון של העונה הראשונה של האנטומיה

להגיע הביתה

8

2

4

6

7

התמונות האלה היו על הלפטופ של אורי להבי במסיבת העיתונאים של קולקציית הקיץ של דניאלה להבי. הן מראות את הדרך מהטבע (כהשראה) לתיק שאפשר ללבוש בהצלב לכל מקום.

>>>
Thousands of tired, nerve-shaken, over-civilized people are beginning to find out that going to the mountains is going home; that wildness is a necessity

(זה היה ג'ון מויר. זה שפארק muir woods בקליפורניה נקרא על שמו. אם נדמה לכן שאף פעם לא הייתן ביער הזה, אתן כנראה טועות: זה היער שצילמו בו את סטאר וורז)

>>>
תזכורת מג'ון מויר:
This grand show is eternal. It is always sunrise somewhere; the dew is never all dried at once; a shower is forever falling; vapor is ever rising. Eternal sunrise, eternal sunset, eternal dawn and gloaming, on sea and continents and islands, each in its turn, as the round earth rolls

>>>
I see gold in the air and promise in the streams
I see love in the hearts, futures in our dreams