ארכיון הקטגוריה: מוזות

איפה הייתי ומה עשיתי #26

איפה הייתי: בסטודיו now pottery של עירית בירן
מה עשיתי: ביליתי בוקר מושלם שכלל התנסות ראשונה בעבודה עם אובניים, שמיטת לסת מול הכלים היפים והבית היפה של עירית וארוחת צהריים שהיא הכינה

cof

cof

cof

cof

cof

dav

cof

cof

cof

cof

cof

cof

cof

>>>
הפסקתי כבר לספור כמה דברים טובים הגיעו אלי דרך הבלוג, אבל זה היה אחד מהם:
כתבתי באחד הפוסטים שהתחלתי לאהוב קרמיקה, ועירית כתבה לי שהיא תשמח לארח אותי בסטודיו שלה להתנסות.
לעבוד על אובניים זו חוויה דומה מאד למדיטציה.
מתחילים בלמרכז את החומר, ואז צריך לפתוח ולהרים אותו.
עירית אומרת שלרוב האנשים קשה מאד עם השלב של המירכוז.
בוודאי ללא תתפלאו לשמוע שבמהלך העבודה למדתי על עצמי את מה שאני כבר יודעת:
אין לי בעיה להתמרכז, יש לי בעיה להתרומם.
(זה היה סיפור אישי עם יותר מדי מידע).

>>>
אחרי שעבדנו, הלכנו לאכול.

cof

dav

cof

dav

cof

cof

cof

cof

cof

32

33

עירית אומרת:

גיל /// אני בת 52 וזה לא הולך להשתפר (יש לה ארבעה ילדים, בני 26, 23, 20 ו-15)

שינויים /// הייתי עורכת דין כמעט עשרים שנה, וב-2009 עזבתי.

כאן ועכשיו /// המיינדפולנס הגיע אלי מכמה כיוונים במקביל. קראתי ספר של קרלו  שטרנגר, והרעיון שנשאר לי ממנו היה חיפוש חוויית ה-flow האישית. באותו זמן הבת שלי עשתה בגרות בפסיכולוגיה, והגעתי דרכה למאמרים על הפסיכולוגיה של האושר ועל ההתמקדות בכאן ועכשיו.

flow /// הבנתי שהכל מתחבר. המקומות שאני חווה בהם זרימה, אלה שגורמים לי להיות במודעות מלאה ומרוכזת כולי בעשייה, הם בישול, אירוח ויצירה בסטודיו. הבנתי גם שהאהבה שלי לכלי אוכל נובעת מהמודעות שלי לפעולת האכילה. הרגע הזה, שאני אוכלת, ממקד את כל תשומת הלב שלי, והכלי הוא חלק מהחוויה ההוליסטית.

שובע /// זה אולי יישמע מצחיק, אבל כשאני נהנית מהחיבור בין הכלי לאוכל, אני צריכה פחות אוכל כדי לשבוע.

כלים /// הכלים שאני עושה הם הקנבס של האוכל, פשוטים ומינימליסטים. כלי טוב הוא כלי שכיף לאכול איתו, שהמפגש בינו לבין האוכל יוצר משוואה של 1+1=3
>>>
לא האמנתי, אבל הצלחתי לייצר כמה כלים (עירית צבעה אותם, אני לא עד כדי כך מוכשרת)

35

31

cof

cof

>>>
ויש גם את השיר הזה, שעירית מקדישה לכל הנשים שעובדות עם הידיים

36

>>>
אם פספסתן במקרה: הכתבה של רונית ורד שהתפרסמה במוסף סוף השבוע של הארץ, על פרוייקט שיחזור הארוחה ההסטורית שעירית יצרה בהשראת ציורים של קלרה פיטרס.

>>>
כאן ועכשיו.

באה לעבוד | סרינה מיטניק מילר

4

7

3

1

6

5

9

סרינה מיטניק מילר היא אמנית קליפורנית (שנולדה בבוסטון וגדלה בהוואי) והבעלים של הג'נרל סטור בסן פרנסיסקו ווניס. היום היא והמשפחה שלה גרים בטופנגה (חצי שעה מל.א) בבית שנבנה במקור כבקתת צייד ב-1927.

התמונות של סרינה נלקחו בהשאלה מפה, מפה, מפה ומפה.

סרינה אומרת:
what I have gathered from my short existence on this planet is you cannot force things to happen. The process of gathering the inspiration has become routine: eyes open, visually documenting surroundings day by day

שגרת היופי של סרינה:
Jumping in the ocean followed by a nice hot bath and a good night’s sleep. Mountain Ocean Coconut Lotion and Dr. Hauschka Lip Care Stick I cannot live without

ארבעה דברים שהייתי קונה אם הייתי עכשיו בסן פרנסיסקו. או בוניס (ב"הייתי קונה" אני מתכוונת ל"הייתי מתלבטת שעה ובסוף קונה ספר בישול או מפיות בד"):

gs

>>>

דברים שחבל שלא קניתי

2

1

4

5

3

11

בשיבתי בניכר ביליתי כמעט כל יום באתר של glossier, מעדכנת שוב ושוב את עגלת הקניות שלי, עוסקת בהתלבטויות ויודעת שבסוף לא אקנה כלום (מטעמים טכניים. הם מקבלים רק כרטיסי אשראי עם כתובת בילינג מקומית).
עכשיו, זה לא שאני כל כך אוהבת איפור (אני לא), אבל אני מאד אוהבת סיפורים, ובשביל הסיפור של glossier אני מוכנה להשתמש אפילו בקונסילר.

>>>
מי שהקימה את glossier היא אמילי וויס, מי שעומדת גם מאחורי into the gloss. ההתמחות שלה, מיותר לציין, היא תוכן.

10


7

6

9

אני מספרת לעצמי שזה בסדר שלא קניתי שום דבר, כי אחרי הכל, את הסיפור אני יכולה לספר לעצמי גם עם מוצרים אחרים.

הסיפור הוא, בכמה מילים:
1. איפור הוא בחירה.
2. גם בטיפוח את יכולה למצוא לעצמך גרסא של מדים.
3. המילה הכי שימושית בשפה: פחות.

>>>
טיפ: כשאין לך זמן, השתמשי במוסיקה במקום באיפור.

Then I look at you
And the world's alright with me
Just one look at you
And I know it's gonna be
A lovely day

מוזה בשבוע | מומו סוזוקי

9

11

10

15

16

17

19

18

מה אנחנו יודעות עליה? מומו סוזוקי היא המעצבת של black crane. היא ילידת יפן שהחליטה לעבור לארה"ב בגיל 14 (אבא שלה גר שם). היא ובעלה (גם הוא מעצב) גרים בלוס אנג'לס ונשואים כבר עשרים שנה. היא מלבישה נשים כמו האנה הנדרסון, והצוות של קינפולק שולח לה מגזינים כי הם אוהבים את מה שהיא עושה.

מומו אומרת: I love the idea that moving the neck forward or back, even if it’s the same shape, can change something. Subtle changes. I really like subtle details
(מתוך ראיון ב-bird. וגם: שלוש התמונות העליונות נלקחו בהשאלה מ-closetvisit, השאר מהאינסטגרם שלה)

חדשות טובות: סרפן התחילו להביא את black crane. בינתיים רק לדירה, בהמשך גם לאתר.

>>>
וואבי סאבי אינו מצוי בטבע ברגעים של פריחה ושפע, אלא ברגעים של צמיחה או שקיעה. מהותו נמצאת בזעיר ובחבוי, בזמני ובבן חלוף: דברים כה עדינים וחומקים שהם נסתרים מעינו של המתבונן הרגיל.

(מתוך וואבי סאבי / לאונרד קורן. תירגמה: מרב זקס-פורטל)

>>>
?What if there were no wings on a butterfly