ארכיון הקטגוריה: מה לעשות

את יודעת מה זה אינטרפוץ?

5

8

9

7

1

10

תהייה: איך התנהלו חייה של הבורגנית המשפצת בטרם הומצאה אפשרות הדיפדוף האובסיסבי בקינפולק? kinfolk.com

>>>
הטור הזה הופיע במקור בלאשה, והוא מוקדש לאדריכלית איריס ברגר ולסופרת נעה ידלין.

את יודעת מה זה אינטרפוץ?

לפני שהתחלנו לשפץ הבטחנו לעצמנו שלא נהיה מהאנשים האלה שמתישים אנשים אחרים בסיפורים על שיפוצים. מה שלא לקחנו בחשבון זו העובדה שבעוד ששיפוצים של אחרים זה נושא די משעמם הרי ששיפוצים של עצמך זה נושא מרתק שקשה מאד שלא להעלות שוב ושוב בשיחה.
השבוע נחזור סוף סוף לביתנו המשופץ ונאלץ למצוא נושאים אחרים לשיחה, אבל יש כמה דברים שלמדתי על הדרך ואיש לא יוכל לקחת ממני, גם אם לא אשפץ שוב לעולם:

1. אינטרפוץ. מושג שרק מי ששיפץ או בנה בית מכיר. לא מזמן פגשתי במסיבה את חברתי הסופרת, נעה ידלין (אין שום משמעות לעובדה שמדובר בנעה ידלין, מעבר לניימדרופינג האיכותי), ומיד התחלתי להתיש אותה בסיפורים מסמרי שיער על השיפוץ. נעה שאלה: רגע, את כבר יודעת מה זה אינטרפוץ? באותו שלב עוד לא ידעתי, מה שהבהיר לנעה את עובדת היותי טירונית שיפוצים. עכשיו אני כבר יודעת מה זה. פחות או יותר.

2. חדרי רחצה. ביום ביום אני נוהגת להתקלח במקלחת או לעשות אמבטיה. בעיתות שיפוץ יקראו החדרים האלה בטון אריסטוקרטי "חדרי רחצה". למשל: מה דעתך על המראה הזו לחדר הרחצה של הילדים?

3. נאה. מילה שאימצתי מהאדריכלית שלי. שימו לב, יש לומר "נאה" רק בהקשר שלילי, כלומר: "לא נאה". לדוגמה, כשאת אדריכלית והמשפצת שלך שולחת לך תמונה של ספה ושואלת: מה דעתך על הספה הזו? עני בדיפלומטיות: לא נאה.

4. את משפצת כמו שאת מתלבשת. אם יש לך ארון מלא במותגי על ופריטים בעבודת יד, כנראה שכשתשפצי תתמקדי בחומרי גלם טבעיים שתשיגי בייבוא אישי ממקומות שונים בעולם. אם את מאלה שקונות בגדים לפי הכלל הפשוט זה-עלה-עלי-וזה-היה-זול, כנראה שתעצבי את ביתך לפי מה שמצליח לעבור בדלת ועולה הכי מעט. או במקרה שלי: אם יש לך טעם אבל אין לך תקציב לעמוד מאחוריו, והארון שלך מורכב בעיקר מבגדים שקנית ברשתות אבל את משקיעה בנעליים, תיקים ושעון, הרי שבשיפוץ תקני את רוב מה שצריך באיקאה, אבל אז תשקיעי ברצפה ובגופי תאורה בעבודת יד.

>>>
בדרך להפיכתך לאדם מבוגר, תלמדי שרוברט היינלין צדק:

Cheops' Law: Nothing ever gets built on schedule or within budget

>>>
You put your arms around me and I'm home

דברים שאנחנו אוהבות

6

5

2

1

3

תכירו: הקופסה.
כי אם כבר ולנטיין, ואם כבר מתנות לוולנטיין, אז לפחות שיהיו המתנות שאנחנו רוצות.

>>>
ביום שישי הבא, ה-9.2, תהיה מכירה אצל דלית לביא (IN / BETWEEN).
חוץ מכל מיני דברים שווים שבחרנו ביחד, יהיו שם גם הקופסאות.

מה יש בהן?

קופסה #01
קרם לחות של Glossier
קרם גוף של Glossier (כן! ה-body hero המושלם!)
נר של Voluspa
שרשרת מיתר ואבן מהחוף של יעלה לשם דגן (יש לי כזו)
גלוית LOVE מהסדרה שאיב סן לורן עיצב ושלח לחברים שלו במשך שלושים שנה

למי זה מתאים? מתנה לעצמך או למישהי שאת ממש אוהבת
מחיר: 450 שקל (מי שתתקשר ותקנה מראש, תקבל במתנה קלאץ' של save a sail)

קופסה #02
קרם גוף body hero של Glossier
שלישיית מוצרים לנסיעות של מעפילים
תיק רחצה של save a sail (עשוי ממפרש ממוחזר, עם האות L, כי ולנטיין)
נר של voluspa
שתי שרשראות מיתר ואבן מהחוף של יעלה לשם דגן (באדום וכחול)
צמד חולצות טי Lovers של tres (שחורה במידה L, לבנה במידה M)
גלוית LOVE של איב סן לורן

למי זה מתאים? מתנה לך ולבן/בת הזוג שלך, או קניה זוגית עם חברה טובה
מחיר: 850 שקל (מי שתזמין מראש, לפני המכירה, תקבל במתנה גם את ה-body hero daily oil wash של Glossier)

>>>
הקופסאות יחכו לכן במכירה. אין הרבה, אז אם אתן יודעות שאתן בעניין כדאי להזמין מראש.
איך? שולחים סמס לדלית למספר 054-2310660 מציינים את המילים יחיד או זוגי, ומצרפים מספר טלפון להתקשרות.
את הקופסאות אוספים מהמכירה, ב-9/2, 09:00-16:00, רחוב זית 10, בת חן

>>>
שווה להגיע בכל מקרה:

9218

יהיו שם: KAV, voluspa, סרפן, יעלה לשם דגן, מעפילים, Q by Dorit Sharon.
וגם אני ודלית נהיה שם.

>>>
"אני אוהבת את זה בדיוק כמו שאני אוהבת את זה."
(סאלי אולברייט, כשהארי פגש את סאלי)

>>>
שיר האהבה האהוב עלי, כי כל יום הוא יום האהבה.

 

שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק

"כשהייתי צעירה – יותר – הייתי עסוקה במעקב אובססיבי אחרי תנועתם העצמאית של הספרים בספריה שלי, כאילו תזוזה של שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק מנקודה א' ל-ב' יכולה לרמוז על מה שצופן לי העתיד".

(מתןך פוסט שכתבתי ב-2010)

cof

cof

cof

cof

שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק, סיפורים עם יותר מדי מידע:

>>> כמו רבות מאיתנו, פגשתי את שילה לראשונה בין הספרים של אמא שלי, מתישהו באייטיז. לאמא שלי היתה מיטה שהחלק האחורי שלה היה מדף ספרים. מכיון שהמדף הזה היה בחדר השינה, רוכזו אליו כל הספרים שאינם תואמי גיל, שכן עובדה ידועה היא שנערות בנות ארבע עשרה יפעילו שיקול דעת ויחליטו שלא לקרוא את מיטב כתביה של קאסיוורה הולנדר או את  דו"ח הייט בשלמותו רק בגלל שהם ניצבים בחדר השינה של אמא שלהן ולא בסלון.
תארו לעצמכן, אם כך, מה רבה היתה הפתעתי כשמצאתי שם את שילה לוין, רומן, ספר ככל הספרים, כזה שכלל לא עוסק באורגזמות ובשפע הדרכים להשגתן. סליחה, אני מתקנת: שילה לוין הוא אולי לא ספר הדרכה, אבל הוא לא ספר ככל הספרים. בכל אופן, הוא היה שונה מכל ספר שפגשתי לפניו, הוא היה הספר הראשון שהצחיק אותי כמו שחברה טובה וממש חכמה מצחיקה אותך. מאז ועד עצם היום הזה לא נתקלתי בהתחלה טובה יותר לספר. קראתי אותו בנשימה עצורה, לא מאמינה על מזלי הטוב.

>>> הנה שני דברים שלמדתי משילה לוין (וגיל 14 הוא גיל מצוין ללמוד אותם):
1. כל סיטואציה תראה מצחיקה, אם רק תצליחי להסתכל עליה מהצד.
2. ניו יורק היא לא הפתרון לכל הבעיות. היא לא הפתרון אפילו לחלק מהבעיות.

>>> במשך שנים נתתי את הספר הזה לכל מי שפגשתי, זו היתה הדרך הקלה לגלות אם עומד לפניי אדם מהטרנב שלי (טנרב – מונח של קורט וונגוט, היישר מעריסת חתול: אנו הבוקוניסטים מאמינים שהאנושות עשויה צותים-צותים, צותים שעושים את רצונו של האל, ומעולם לא נתגלה להם מה הם עושים).

>>> הספר יצא לאור ב-1972 (גם אני יצאתי לאור בשנה הזו) ותורגם לראשונה לעברית על ידי נורית יהודאי ב-1973. אמא שלי קנתה את המהדורה הראשונה והיא נמצאת אצלי עד היום.

מתוך שיחותי עם אמי לקראת הוצאת התרגום החדש:

אמא שלי: אני זוכרת שקניתי את הספר כשגרתי בארצות הברית. זה כל כך התאים לי בתקופה הזו. כשהייתי רווקה וחייתי באמריקה.
אני: גרת בלוס אנג'לס ב-1968.
אמא שלי: נכון, אז?
אני: אז הספר נכתב רק ב-1972.

>>>
אה, עוד משהו:
מהיום ועד יום שני הבא, קוראות הבלוג יכולות לקנות את הספר ב-34.90 שקלים.
מה צריך לעשות? להכנס לסטימצקי ולתת בקופה את הקוד הסודי  169016 (תקבלי על הדרך גם חברות במועדון סטימצקי או חידוש לשנה אם את כבר חברה).

>>>
בסוף התרגום החדש (שגם הוספתי לו קצת הערות) יש ראיון עם גייל פארנט, הסופרת (זוכרות שנסעתי בקיץ לראיין אותה?). הפוסט הזה מוקדש לגייל פארנט, לסוכנת שלה אליס, ולעינת ניב ורוני בק (עינת היא העורכת הראשית של תכלת ורוני היא עורכת התרגום) שאוהבות את הספר בדיוק כמוני והתלהבו מהרעיון לתרגם אותו מחדש ברגע בו העזתי להגיד אותו בקול רם.

She's saying
Love is like a barren place"
And reaching out for human faith
Is, is like a journey
"I just don't have a map for

קיצור דרך לחיים טובים

6

4

7

3

9

8

2
כבר מרגישים יותר טוב: קולקציית בגדי הפנאי של K A V (ויש גם חנות דגל חדשה ברחוב בת עמי 3 ביפו).
צילום: מיכאל טופיול | הצטלמה: נטלי יצחקוב
בונוס: צילומים מאחורי הקלעים

>>>
20 דברים קטנים שיכולים להפוך את החיים ליותר טובים (התפרסם במקור בגיליון הנושא "החיים הטובים" בלאשה. במקור היו ברשימה הזו יותר מעשרים דברים):

1. לאמץ חיה. רצוי כלב או חתול. הידעת? בעלי כלבים וחתולים הם אנשים מרוצים ובריאים יותר.
2. לעשות 20 דקות של פעילות גופנית ביום (מה זה כבר עשרים דקות? זה כלום).
3. לישון מספיק. כמה החלטות גרועות קיבלת רק כי היית עייפה?
4. להתחבק (הוראות הפעלה: צריך להתחבק לפחות עשרים שניות).
5. לנשום.  כל מי שמתרגלת יוגה יודעת איזו חשיבות יש למודעות לנשימה, אבל עכשיו המידע מתחיל לצאת מגבולות מזרוני היוגה. אפילו המדע כבר מתחיל לספק הוכחות ליתרונות הנשימה המודעת, למשל: פחות תופעות של חרדה, נדודי שינה, דיכאון ועוד.
6. לארגן לעצמך ביוטיוב פלייליסט מרגיע לעיתות מצוקה.
7. להעיף חפצים מיותרים מהבית. את יודעת למה מארי קונדו הפכה לכזו תופעה פופולרית? כי להעיף דברים זו פעולה משמחת. בונוס: היא גם מפחיתה משמעותית את הצורך לקנות דברים חדשים ומיותרים, כך שחוץ משמחה, היא חוסכת לך כסף.
8. צאי לטבע.  רצוי ליער. למה? כי יותר ויותר מחקרים מוכיחים שזה בילוי מפחית מתחים, עושה מצב רוח טוב, עוזר לתהליכים יצירתיים ומשפר יכולות קוגניטביות (כולל זכרון). אפשר לראות שינויים ממשיים במוח: לאנשים שנוהגים לבלות הרבה בטבע יש מוחות שקטים יותר. יש מחקרים שמראים שאפילו התבוננות בטבע דרך תמונות יכולה לשפר את מצב הרוח.
9. לטייל. רצוי למקומות שלא מעוררים אצלך תחושת FOMO חזקה (לונדון – לא, טוסקנה – כן).
10. זמן לבהייה. אל תנסי למלא את השבוע שלך מקצה לקצה. את לא חייבת באמת לבהות בזמן הפרטי שלך, אבל תתעקשי עליו (ולא, ספורט הוא לא זמן לעצמך. ספורט הוא ספורט. בזמן לעצמך את לא עושה, את פשוט קיימת).
11. לאמץ הרגל טוב, להפרד מהרגל רע. אומרים ששניהם קשים באותה מידה, אז רצוי לעשות את זה במקביל.
12. ללבוש בגדים מבדים נעימים. אולי את לא יותר יפה כשנוח לך, אבל את יותר רגועה ויותר מרוכזת ויותר מצחיקה (וכן, כנראה שכל אלה גם מייפים אותך.)
13. לא להתבייש לעשות אנפולואו בפייסבוק. לא חלה עלייך חובה חברית להחשף לתכנים של אנשים שמעצבנים אותך.
14. לאכול בריא. או לפחות לאכול פחות מעובד.
15. למצוא לעצמך קהילה. החיים נעימים יותר כשמעבירים אותם בשבט. זו לא חייבת להיות קהילה אמיתית, גם קהילה וירטואלית יכולה לשפר את חייך.
16. להיזהר מהסחף. כולם תמיד אומרים "תזרמי", כאילו זה משהו טוב, אבל גרטשן רובין (זוכרות אותה מ"פרוייקט האושר"?) מזהירה בבלוג שלה מפני היסחפות יתר עם הזרם: כשאת זורמת, את לא מחליטה, וכשעובר יותר מדי זמן נטול החלטות, את עלולה לגלות שאת לא חיה את החיים שאת רוצה.
17. לתרגל אופטימיות. אל תדאגי, להיות אופטימית לא אומר שמעכשיו תאבדי קשר עם המציאות ותתחילי לעסוק בהדחקה במשרה מלאה, זה רק אומר שתוכלי להתמודד עם תלאות החיים באופן פרודוקטיבי יותר. יותר תקווה, פחות ייאוש. אופטימיות, מסתבר, היא אמנם גנטית בחלקה, אבל אל דאגה: אפשר לאמץ חשיבה אופטימית. איך? על ידי חשיבה מחשבות חיוביות ואימוץ חברות שהאופטימיות באה להן באופן טבעי, שכן אופטימיות (בדיוק כמו פסימיות), היא תכונה מדבקת.
18. לקרוא לפני השינה. אל תחשבי במונחים תחרותיים של קלאסיקות שצריך לקרוא ושמות של סופרים שרצוי לנפנף בהם. לקרוא לפני השינה זה פשוט דבר נעים (לרובנו).
19. הכרת תודה. כולם מתעקשים שזה עובד, וחוכמת ההמונים לא זכתה לשם הזה בגלל שהיא טיפשות ההמונים. איך עושים את זה? מוצאים כל יום חמישה דברים טובים או יפים בחיים שלך. אפשר לכתוב אותם, אפשר לצלם אותם, אפשר להגיד אותם בקול רם. העיקר שתשימי לב אליהם בצורה פעילה.
20. אל תתני למושלם להיות האויב של הטוב ביותר. כן, זו קלישאה, אבל כמו רוב אחיותיה, היא נכונה.

>>>
שיר שבטוח יהיה בפלייליסט הזה (כל דבר שקשור באלכס טרנר יהיה בפלייליסט הזה).

,And even when you know the way it's gonna blow
It's hard to get around the wind