ארכיון הקטגוריה: מה לעשות

לקרוא ולראות

שתי המלצות לחג (ובכלל)

>>>
11

1

6

7

2

3

8

לראות: חרדת טיסות, המושג הזה לא זר לי, אם כי בעוד שאר האנושות חוששת מהתרסקות, אני מתמקדת באימה מפני טיסה נטולת מסכים אישיים. לאחרונה הצלחתי להיפטר מהחרדה הזו.
גם אתן יכולות: כל מה שתצטרכו להצטייד באפליקציה של נטפליקס ולהשקיע כמה דקות בחסות נוחות הוויי.פיי של ביתכן להורדת סרטים וסדרות לטלפון לפני הטיסה.
את הסרט הזה, למשל, ראיתי בטיסה למילאנו (ותוך כדי נזכרתי שכבר ראיתי אותו בעבר. בכל זאת, עברו שמונה שנים. בחורה לא יכולה לזכור את כל הסרטים המתרחשים במערכת עיתון שהיא מתעקשת לראות).

>>>
10
לקרוא: אגב סרטים המתרחשים במערכת עיתון, חלק גדול מהספר הזה ( טוהר / ג'ונתן פראנזן, תרגום: ארז וולק) מתרחש במערכת עיתון, ובהתאם, יש בו המון תובנות עיתונאיות (לא רק).

חמישה ציטוטים לדוגמא:

01 "עוד שיעור מהספר של טום היה שצריך להיות חוק נגד יחסים שבינו לבינה לפני גיל שלושים".

02 "אני אף פעם לא דואגת למה שיקרה אתך. אתה אדם דומיננטי שנולד להתבלט, וכל אחד מרגיש בזה. אתה יכול לעשות כל מה שתרצה, ואיכשהו העולם ימצא דרך לאהוב אותך על כך".

03 "העובדה שהיה פן טקטי לווידוי שלי שלא גרעה במאום מהכנות שבו. אמנם מעולם לא דיברתי עם מקור מידע על הנישואים שלי, אבל פתיחות היתה שיטת הפעולה שלי, האופן שבו עודדתי מקורות להיפתח בפניי בתורם. אין פירוש הדבר שהייתי מניפולטיבי; פירושו שהתברכתי באישיות שנוצרה לעיתונאות".

04 "עיתונאי הוא אדם שמחקה את החיים. מחקה מומחיות, מחקה הבנה בדרכי העולם, מחקה אינטימיות; משתלט על נושא ומיד אחר כך שוכח אותו, מתיידד עם אנשים ומיד אחר כך נפטר מהם. ואף על פי כן, כמו הנאות חקייניות כה רבות, החקיינות העיתונאית ממכרת ביותר".

05 "ההסבר של טום לכך שבני האדם עוד לר קיבלו מסר מבינה חוצנית היה שכל ציביליזציה, בלי יוצא מן הכלל, מפוצצת את עצמה כמעט ברגע שהיא רוכשת את היכולת לשלוח מסר, ולעולם אינה שורדת יותר מכמה עשורים בגלקסיה שגילה מיליארדי שנים; הציביליזציות מבליחות ונעלמות כה מהר, שאפילו אם הגלקסיה מלאה כוכבי לכת דמויי כדור הארץ, הסיכויים שציביליזציה אחת תשרוד די זמן לקלוט מסר מהאחרת הם אפסיים כי קל כל כך לבקע את האטום".

>>>
לשמוע:

רשימת מכולת

1

4

3

2

ב-16/3 h&m home סוף סוף ינחתו בארץ (בעזריאלי בת"א ובראשונים בראשל"צ).
מכיון שאני לא יכולה לסמוך על שיקול דעתי במעמדים מרגשים מהסוג הזה, התכוננתי מראש והכנתי לעצמי רשימת קניות:

hm home wish list

  1. אגרטל עגול (בכל מיני גדלים)
  2. חלוק (כן, עוד אחד. ככה זה: או שאת לא מבינה למה צריך חלוק, או שיש לך חמישה)
  3. סינר (ע"ע נושא החלוק)
  4. מפיות בהדפס קקטוסים
  5. מראה (שתראה נהדר על השידה)
  6. שמיכה דקה (למי שהתרגלה לראות טלוויזיה עם שמיכה ולא מתכננת לתת לקיץ לעצור אותה)
  7. מצעים לילדים
  8. בקבוקים לסבונים נוזליים, אחד לכל כיור שיש בבית

>>>
אחרי הכל:

A goal without a plan is just a wish

(זה היה אנטואן דה סנט-אכזופרי)

>>>
שיר המתאר את יום הפתיחה של h&m home בארץ:

People everywhere
A sense of expectation hanging in the air
Giving out a spark
Across the room your eyes are glowing in the dark
And here we go again, we know the start, we know the end
Masters of the scene

 

יוצא מן הכלל | שנקר X קו.קו

שירה דביר

tamar-rabinowitz-724x1024

אור פז

גל ששון

chiristina-elbaz-768x1008

16 סטודנטים משנקר, בוגרי הקורס "יוצא מן הכלל", עיצבו גרסאות ארציות יותר של הדגמים שלהם לטובת קו.קו, והדגמים האלה עומדים כרגע להצבעה כדי לבדוק מה יעבור לייצור.
זה הזמן להצביע ולהשפיע.

>>>
One must be serious about something, if one wants to have any amusement in life
(Oscar Wlide / The Importance of Being Earnest)

>>>
When the river was deep I didn't falter
When the mountain was high I still believed
When the valley was low it didn't stop me

כללי נימוס בסיסיים לחיית האופן ספייס

5

3

2

6

1

8

בגדים ללבוש לעבודה | גוסטה חורף 2016-2017 | צילום: חוץ, מירי דוידוביץ / פנים: שירה אלבק

>>>
אני עובדת מהבית, אבל מכיון שפעם בשבוע (או בחודש) אני מתיצבת במערכת לשעתיים, הרגשתי ממש בנוח לנסח את כללי הנימוס הבסיסיים לחיית האופן ספייס. אחרי הכל: יש לי ניסיון.
התפרסם במקור במוסף קריירה של לאשה.

כללי הנימוס הבסיסיים לחיית האופן ספייס:

1. תשתיקי את הטלפון (כן, גם אם את מחכה לעדכון מאד חשוב מהבורסה ביפן או מהווטסאפ הכיתתי).
2. גם אם את מאמינה שסלט בלי בצל הוא לא סלט, אם את מתכננת לאכול ליד המחשב, תאכלי בלי בצל. ובלי טונה. למעשה עדיף שתעברי לתזונה נטולת ריח.
3. נחמד מאד שאתה מביא באוגוסט את הילדים שלך לעבודה, רק אם אפשר, אחד בכל פעם.
4. פריט חובה במגירה שלך: אוזניות.
5. שולחן העבודה שלך הוא חלק מסביבת העבודה של כולם. אין ברירה, הוא צריך להיות מסודר (לא יזיק להוסיף גם עציץ לטובת הפנג שוואי).
6. נכון, זו שיחת עבודה חשובה, אבל לטובת הריכוז של הקולגות שלך, מוטב שתנהלי אותה בחדר הישיבות  או ליד מכונת הקפה.
7. אם את לא רוצה שכל מי שיושב לידך יידע לפרטי פרטים מה אחותך חושבת על גיסתך, כדאי לא לנהל את השיחה הזו מהשולחן שלך.
8. זה לא נחשב לצותת כשמי שיושב לידך מנהל שיחה אישית מדי בטלפון.
9. מה שכן, כשהוא יספר לך את כל מה שאת כבר יודעת, יהיה נחמד אם תעשי את עצמך מופתעת.
10. תתלבשי בהתאם לעונות השנה, כדי לצמצם למינימום את הויכוחים על גובה הטמפרטורה.
11. אקססורי חובה במשרד: עט. בכל פעם שאת קמה לסיבוב קצר, קחי איתך עט. אין מי שלא נראית עסוקה כשהיא אוחזת עט, גם אם כל מה שהיא עושה זה הולכת לבדוק אם נשארו וופלים במטבחון.
12. את רוצה לקרוא לנעה, שיושבת כמה מטרים ממך? תצעדי לשם.
13. אין דרך מנומסת לסרב להצעת חברות בפייסבוק ממישהו שעובד איתך.
14. דמייני קירות שלא נמצאים שם, בעיקר כדי להגן על הפרטיות של מי שעובד איתך. העובדה שאת רואה מישהי, לא אומר שהיא פנויה לדבר. במקום לדפוק בדלת שלא קיימת, תשאלי: אפשר? (או יותר טוב: גייסו סימן משרדי כללי: דגל אדום על השולחן? סימן שאני לא רוצה לדבר עם אף אחד כרגע).
15. אף פעם אל תבקשי מאף אחד להכין לך קפה, תמיד תציעי להכין לאחרים. מבאס, אבל ככה זה בחיים.
16. זה בסדר למלא לעצמך בקבוק מים מהמתקן, אבל לא כשאנשים אחרים מחכים.
17. בחודשים יולי אוגוסט מוטב לא להגיע לעבודה באופניים.
18. לפח הניירות שמתחת לשולחן זורקים רק ניירות.
19. אגב פחים: פחו של אדם הוא מבצרו. אין לזרוק זבל של אדם א' לפח של אדם ב'.
20. זה בסדר לא ללכת לאכול עם כולם כל יום.
21. אל תשכחי שום חפץ אישי על שולחנות של אנשים אחרים. זה אגרסיבי כמו סימון טריטוריה בג'ונגל.
22. לא ברור איך ולמה זה עובד, אבל כתיבת שמך בטיפקס על גב הכסא תשכנע את סובבייך שהכסא אכן שלך.
23. גם תליית עליונית או מעיל על הכסא תשיג את אותו אפקט.
24. אם יותר משני אנשים התלוננו על הצילצול של הטלפון שלך, אלה לא הם, זו את.
25. קחי חלק במאמץ הקבוצתי לאספקת מסטיקים ומגבונים. לא הגיוני שזה ייפול תמיד על אותה אחת (וכן, יש לה גם מטען).

>>>
השיר הזה נקרא coastline, כי אף אחד לא אומר בסוף (או באמצע, לצורך העניין): כמה חבל שלא ביליתי יותר זמן במשרד.