ארכיון הקטגוריה: לוקבוק

זמן האור

7

5

1

4

13

9

2

12

8

6

דורין פרנקפורט, אביב-קיץ 2017 | צילום: אסף עייני | דוגמנית: שירי בן ארי
>>>
זמן האור / זמן האור הוא שם אוסף האביב של דורין, שהתחילה את העבודה עליו דרך צפיה בתצלומים של הלמר לרסקי, מי שתיעד את החלוצים ואנשי העבודה בשנות השלושים והארבעים בארץ. הפרט שהכי בולט בצילומים שלו הוא האור.

>>>
אין כלום בחוץ / "הכל מלא תקווה. נקודת ההתחלה של התקווה היא אצל כל אחד. מי שרוצה שלום, יעשה שלום, קודם כל בינו לבין עצמו, בלבו. אם אתה רוצה שאחרים יהיו שמחים, היה שמח בעצמך. נקודת הפתיחה היא תמיד זהה. אצלך. חמלה, אלטרואיזם, שמחה — הדברים הללו נמצאים בתוכנו. אנחנו מחפשים אותם בחוץ. אין שום דבר בחוץ, רק בפנים, ואם אתה מבין את זה, אתה יכול להישאר שליו ושמח גם כשהכל סביבך קורס."

(מתוך הראיון של איילת שני עם גשה טנזין זופה ממנזר קופאן בנפאל)

>>>
שלא אתן לאכזבה למחוק עוד אור של אהבה
שלא אפסיק להאמין

מה שיהיה שיהיה שיהיה

 

חמסה

IMG_3150

IMG_2998

Document Name שחור לבן_25

IMG_2858

IMG_2895

IMG_3050

אביבה זילברמן חוגגת חמש שנים לחנות שלה עם אוסף קטן של פריטים שמזוהים איתה, כמו פסים וסווטשירטים עם הדפסים שמופיעים בדרך כלל על תיקי הבד שלה, אלה שמתפקדים כשקית ושאת מקבלת בכל קניה.
(אגב תיקי הבד של אביבה: בפורטלנד נשאלה ברחוב איפה קונים את התיק הזה).

הפריטים החדשים ייחשפו ביום חמישי (19/1) ובאותו יום ממש (צירוף מקרים!) תתחיל גם מכירת סוף העונה.
החנות תהיה פתוחה עד 22.00.

צילום: מירב בן לולו

>>>
:Rule No. 420
The best way to look effortless is to work hard at it
(מתוך the new rules for men)

>>>
Catch a boat to England baby
Maybe to Spain
Wherever I have gone
Wherever I've been and gone
Wherever I have gone
The blues are all the same

 

כללי נימוס בסיסיים לחיית האופן ספייס

5

3

2

6

1

8

בגדים ללבוש לעבודה | גוסטה חורף 2016-2017 | צילום: חוץ, מירי דוידוביץ / פנים: שירה אלבק

>>>
אני עובדת מהבית, אבל מכיון שפעם בשבוע (או בחודש) אני מתיצבת במערכת לשעתיים, הרגשתי ממש בנוח לנסח את כללי הנימוס הבסיסיים לחיית האופן ספייס. אחרי הכל: יש לי ניסיון.
התפרסם במקור במוסף קריירה של לאשה.

כללי הנימוס הבסיסיים לחיית האופן ספייס:

1. תשתיקי את הטלפון (כן, גם אם את מחכה לעדכון מאד חשוב מהבורסה ביפן או מהווטסאפ הכיתתי).
2. גם אם את מאמינה שסלט בלי בצל הוא לא סלט, אם את מתכננת לאכול ליד המחשב, תאכלי בלי בצל. ובלי טונה. למעשה עדיף שתעברי לתזונה נטולת ריח.
3. נחמד מאד שאתה מביא באוגוסט את הילדים שלך לעבודה, רק אם אפשר, אחד בכל פעם.
4. פריט חובה במגירה שלך: אוזניות.
5. שולחן העבודה שלך הוא חלק מסביבת העבודה של כולם. אין ברירה, הוא צריך להיות מסודר (לא יזיק להוסיף גם עציץ לטובת הפנג שוואי).
6. נכון, זו שיחת עבודה חשובה, אבל לטובת הריכוז של הקולגות שלך, מוטב שתנהלי אותה בחדר הישיבות  או ליד מכונת הקפה.
7. אם את לא רוצה שכל מי שיושב לידך יידע לפרטי פרטים מה אחותך חושבת על גיסתך, כדאי לא לנהל את השיחה הזו מהשולחן שלך.
8. זה לא נחשב לצותת כשמי שיושב לידך מנהל שיחה אישית מדי בטלפון.
9. מה שכן, כשהוא יספר לך את כל מה שאת כבר יודעת, יהיה נחמד אם תעשי את עצמך מופתעת.
10. תתלבשי בהתאם לעונות השנה, כדי לצמצם למינימום את הויכוחים על גובה הטמפרטורה.
11. אקססורי חובה במשרד: עט. בכל פעם שאת קמה לסיבוב קצר, קחי איתך עט. אין מי שלא נראית עסוקה כשהיא אוחזת עט, גם אם כל מה שהיא עושה זה הולכת לבדוק אם נשארו וופלים במטבחון.
12. את רוצה לקרוא לנעה, שיושבת כמה מטרים ממך? תצעדי לשם.
13. אין דרך מנומסת לסרב להצעת חברות בפייסבוק ממישהו שעובד איתך.
14. דמייני קירות שלא נמצאים שם, בעיקר כדי להגן על הפרטיות של מי שעובד איתך. העובדה שאת רואה מישהי, לא אומר שהיא פנויה לדבר. במקום לדפוק בדלת שלא קיימת, תשאלי: אפשר? (או יותר טוב: גייסו סימן משרדי כללי: דגל אדום על השולחן? סימן שאני לא רוצה לדבר עם אף אחד כרגע).
15. אף פעם אל תבקשי מאף אחד להכין לך קפה, תמיד תציעי להכין לאחרים. מבאס, אבל ככה זה בחיים.
16. זה בסדר למלא לעצמך בקבוק מים מהמתקן, אבל לא כשאנשים אחרים מחכים.
17. בחודשים יולי אוגוסט מוטב לא להגיע לעבודה באופניים.
18. לפח הניירות שמתחת לשולחן זורקים רק ניירות.
19. אגב פחים: פחו של אדם הוא מבצרו. אין לזרוק זבל של אדם א' לפח של אדם ב'.
20. זה בסדר לא ללכת לאכול עם כולם כל יום.
21. אל תשכחי שום חפץ אישי על שולחנות של אנשים אחרים. זה אגרסיבי כמו סימון טריטוריה בג'ונגל.
22. לא ברור איך ולמה זה עובד, אבל כתיבת שמך בטיפקס על גב הכסא תשכנע את סובבייך שהכסא אכן שלך.
23. גם תליית עליונית או מעיל על הכסא תשיג את אותו אפקט.
24. אם יותר משני אנשים התלוננו על הצילצול של הטלפון שלך, אלה לא הם, זו את.
25. קחי חלק במאמץ הקבוצתי לאספקת מסטיקים ומגבונים. לא הגיוני שזה ייפול תמיד על אותה אחת (וכן, יש לה גם מטען).

>>>
השיר הזה נקרא coastline, כי אף אחד לא אומר בסוף (או באמצע, לצורך העניין): כמה חבל שלא ביליתי יותר זמן במשרד.

ללבוש, לקרוא, לראות

יצא שהשבוע הוא שבוע מרגש מאד אצלנו במשפחה. למה? בגלל שלושת הדברים האלה:

>>>
01 ללבוש

1

3

5

6

7

4

קולקציית החורף של גיסתי תמרה סלם, by tamara salem, תושק בסוף השבוע בחנוכת הסטודיו המשותף שלה ושל atelier oliver. כל הפרטים על המכירה, בעמוד הארוע בפייסבוק (יהיו גם הנחות על בגדים מעונות קודמות).

אגב, מדובר בבגדי ערב שהם סוג של המשך העבודה על הבגדים המופלאים שעיצבה למופע nutz של הבלט הישראלי.

צילום: פיני חמו

>>>
02 לקרוא

15268029_10211936382833537_5599423982172124359_n

תישארי, הספר החכם, המצחיק והמרגש שכתבה תמי  בצלאלי, אימי החורגת (בת הזוג של אמא שלי). אין לי מילים לתאר את הספר הזה, כי אני לא חושבת שכתבו ספרים כאלה, אבל זה ספר שגורם למי שקורא אותו לשמוח שהוא בחיים, ומה עוד אפשר לבקש מספר?
(אה, וגם אפשר לקרוא בו בהרחבה על סיפור האהבה בין אמא שלי לתמי, אתן תהנו מזה יותר ממני כי אחרי הכל לא מדובר באמא שלכן. כמו כן, גם אני מופיעה שם, אם לא תמצמצו בדיוק, קוראים לי תמרי ואני מסדרת לאמא שלי את הארון ומסנג'רת אותה לבייביסיטר, כמו בחיים).

למשל:
"תראי, הכל חדש, אני לא יודעת בשביל מה אנחנו קונות עוד ועוד בגדים," מירהג'י אומרת ושולפת עוד סוודר מקומט מתחתית אחד המדפים." אוי, איזה בלגן,"היא גונחת.
"לא מספיק שיצאתי מהארון, עכשיו אני גם צריכה לסדר אותו?" אני מנסה להצחיק אותה.
"את היית בארון בכלל?" היא עונה לי ברצינות. "את היית בהכחשה. ה כ ח ש ה."
אני מושיטה לה חולצת טריקו שהיתה פעם לבנה ועליה מודפס באותיות גדולות: stay with me. "מה לעשות איתה?" אני שואלת את מירהג'י ומראה לה את החולצה כשהיא פרושה עם הכיתוב כלפיה.
"אה, זאת חולצה שכל כך אהבתי," מירהג'י אומרת, "וואי, כמה חרשתי עליה. תראי, כתוב עליה Don't leave me."
"מה פתאום," אני אומרת לה ומסובבת את החולצה אלי, "כתוב Stay with me".
מירהג'י מסתכלת עלי, מסתכלת על גב החולצה, ומתווכחת: "לא נכון. את אומרת לי מה כתוב? שנים לבשתי אותה!" וכשאני מפנה שוב את החולצה אליה במחאה היא קולטת את הכיתוב האמיתי וממשיכה "אז מה! זה בדיוק אותו הדבר!"
"איך?" אני אומרת לה, "איך להישאר ולעזוב זה אותו הדבר? איך?"

>>>
03 לראות
מחר בערב (רביעי) תעלה הסדרה החדשה של אח שלי, אורי גרוס, לצבי יש בעיה.
עכשיו, באמצעות פרוטקציה אני כבר ראיתי את כולה, ולכן אני יכולה להגיד שמדובר בארוע טלוויזיוני מכונן.
קאלט בהתהוות. כמו להיות בתוך הראש של כמה אנשים אינטילגנטיים אבל אוהבי אדם, בו זמנית.
עוד משהו קטן, בפרמיירה צביקה הדר אמר שהוא כבר שנים מנסה לעשות סדרה שתהיה על החיים שלו, ואיכשהו זה לא הסתדר עד עכשיו.
שני דברים היו חשובים מבחינתו בסדרה שלו:
שהיא תהיה שונה, ושהמשפחה תוצג בה כערך, ולא כדחקה.
כמעט בכיתי כשהוא אמר את זה, כי הרגשתי שבמשפט הזה הוא הצליח לתאר את כל מה שאני רוצה בחיים.

היישר מגיא פינס: