ארכיון הקטגוריה: לוקבוק

ריענון אסטרטגיות קניה

sofia2

sofia1 copy

sofia6

sofia9 copy

sofia11
KAV FALL 2017 | בגדים ששווים את טירחת המדידה | התמונות צולמו בסופיה, הצלמת היא דיליאנה פלורנטין

>>>
כמו כל דבר, גם אסטרטגיות הקניה זקוקות לריענון מדי פעם (הופיע במקור בטור שלי בלאשה):

להיות טובה במשהו זה נהדר, אבל בגלל שאת מודעת לעובדה שאת טובה קיים הסיכון שתנוחי על זרי הדפנה. מאד נוח לנוח על זרי הדפנה, אבל מסורתית נהוג להמנע מסוג כזה של מנוחה. בשנים האחרונות הפכתי לטובה מאד בקניות. כל כך טובה, שאני לא מצליחה להיזכר מתי קניתי משהו שלא לבשתי. כל כך טובה שאני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה נתקלתי בסיטואציית "אין לי מה ללבוש". כל כך טובה שהגשמתי את המשאלה הארונית הכי כמוסה שלי: להתלבש בעיניים עצומות.
כל כך טובה, שאין ספק שאני נחה על זרי דפנה. ישנה צהריים על זרי דפנה, אם תרצו. לקראת השנה העברית החדשה החלטתי לבדוק מחדש את המיתוסים עליהם מבוססת אסטרטגיית הקניות שלי, וזה מה שלמדתי:

מיתוס:
לא קונים בלי רשימה.
סטטוס: נכון מאד. קניות מסוג על הדרך הן קניות מסוכנות שלא תמיד מוכיחות את עצמן. אם את מהזן שמתאהב בבגד אחת לעונה, זה בסדר, אבל אם את לא מסוגלת לצאת לקניון בלי לחזור עם עוד משהו רק בגלל שבמקרה הוא היה בהנחה, את חייבת רשימה.

מיתוס: אין כזה דבר יותר מדי חולצות לבנות מכופתרות.
סטטוס: נכון מאד. כלומר: בהנחה שעוד אין לך חמש כאלה, או שיש לך חמש כאלה, אבל שלוש מהן כבר אפרפרות. בכל מקרה, אם נתקלת בחולצת כפתורים לבנה ואיכותית והיא במקרה גם במבצע, זה לא הזמן להתלבט.

מיתוס: חשוב להתלבש נוח כשהולכים לקניות.
סטטוס: לא נכון. לבוש נוח יקל עלייך את המדידה, אבל בהנחה שהמטרה שלך היא לקנות פחות אבל יותר מדויק, תתלבשי מספיק מאתגר כדי שתהיי מוכנה להתפשט רק בשביל בגד שבאמת שווה את זה (sponge worthy, גרסת המלתחה).

ויש גם תובנות בונוס: כשאת יוצאת לקניות תתלבשי הכי יפה שאת יכולה ואל תקני שום דבר שהוא אפילו טיפה פחות מוצלח ממה שאת לובשת.

>>>
,The nights are getting colder now
,The air is getting crisp
I first tasted the universe on a night like this

לראות חד קרן

8

0S1A0044

1

3

2

tres fall 2017 | צילום: אורית פניני

>>>
בשבוע הבא אנחנו חוזרים לארץ. אחד הדברים הראשונים שאני מתכננת לעשות כדי להתאקלם בקלות יהיה לקפוץ לחנות החדש של tres + vas באחד העם.

>>>
הצילומים האלה הזכירו לי פוסט מהעבר שאני מרשה לעצמי למחזר כי אני אדם עצל וכי אף אחד לא זוכר שום דבר:

לראות חד קרן:

טכנאי: את לא באמת עובדת, נכון? לי זה לא מפריע. לא משנה לי אם זה באמת או לא באמת. כל אחד מחליט מה הוא וזה מה שהוא וזה באמת. תראי, אני טכנאי. אני מתקן דברים, כל היום אני מחפש מה מקולקל – כבר באופן טבעי העין שלי הולכת לחפש קילקולים – מה לא בסדר פה, מה לא בסדר שם, כן? אבל לפעמים הכל בסדר. שום דבר לא מקולקל. ואת יודעת מה קורה לאנשים כששום דבר לא מקולקל?

נטלי: הם שמחים?

טכנאי: לא. כששום דבר לא מקולקל הם נלחצים. מבינה? אז אני אומר אם זה מלחיץ אותם לראות חד קרן אז לא נראה להם חד קרן.

(רגע פיוטי שהוא שיעור לחיים מתוך "האחיות המוצלחות שלי" שכתבו גלית חוגי ונעה ארנברג)

>>>
סיפור אישי עם יותר מדי מידע:
אף פעם לא היתה לי בעיה לראות חדי קרן. למעשה, כשאני במצב הרוח הנכון אפשר להראות לי זברה ואני אחשוב שזה חד קרן.
כולנו יודעות מה קורה לזברה שמי שמסתכלת עליה בטוחה שהיא חד קרן. היא נהיית חד קרן.

>>>

דברים שלא ידעת שאת צריכה 7#

63

9

7

8

1

11

10

התמונות מכאן: madewell zara שירי בן ארי במכנסיים של סטארדיווריוס למדור בית הספר לאופנה בלאשה (צילום: עדו לביא) anine bing מאיה נגרי Maggie Marilyn sessun

מכנסי פסים. כאלה שאפשר ללבוש עם טי שירט לבנה, וכשיתקרר (הרי יתקרר בסוף) נצטרך רק להוסיף ז'קט ג'ינס.

הצעת הגשה (רמת קושי: קל):

striped
עם טי שירט לבנה (צווארון וי, אחרת זה ייראה פיג'מתי מדי. צר לי לומר שבמקרה הזה אני מדברת מניסיון), ז'קט ג'ינס שגזרת למטה כי את חיה על הקצה, משקפיים ורודים (זו בחירה פילוסופית) ואולסטארס נמוכות לבנות.
להגיש ב-23 מעלות.
(הפרטים על הפריטים: פה)

>>>

קיץ יקר, זה לא אני זה אתה

6

1

2

4

5

8

3

פאסון קיצי, אולי זה אפשרי | twotone summer 2017 | צילום: רתם לבל

>>>
קיץ יקר, זה לא אני זה אתה
(התפרסם במקור בטור שלי, מיומנה של כתבת אופנה, בלאשה):

זוכרות את קסנדרה? הדמות המיתולוגית שנענשה בראיית העתיד ובכך שאף אחד לא יאמין לנבואות שלה? ברוכים הבאים לחיים שלי. כל שנה במאי-יוני אני מזהה לאן כל זה הולך, אבל כקסנדרה בשעתה, סובלת מבדידות מזהרת ומאפס הקשבה מצד הסובבים אותי.
להבדיל מקסנדרה, לא קוללתי על ידי האלים ולכן אני יכולה לבחור לשתוק.
כך למשל פגשתי בנסיעת עיתונאים בדרום צרפת קולגה מגרמניה. התרשמתי מאד מגובהה, מיציבתה, מעור הפורצלן ומהבחירות האופנתיות שהיו אלגנטיות גם בערב (ז'קטים דקיקים וארוכים) וגם ביום (מכנסי פסים נפלאים של ג'וזף וחולצת משי כחולה בוהקת).
"מה לעשות, ככה זה", אמרתי לעצמי, "האירופאיות האלה, האמהות שלהן מלמדות אותן להתלבש עוד לפני שהן לומדות ללכת". אבל אז היא סיפרה שאחרי צרפת היא ממשיכה לביקור בישראל. מיותר לציין שהעתיד נפרש בפניי באופן ברור למדי באותו רגע. ידעתי לאן זה הולך, אבל שתקתי. שתקתי והתחלתי לעקוב אחריה באינסטגרם.
ואכן, הפיד לא משקר: כל הפאסון והפורצלן וחולצות המשי נמסו במפגש החזיתי עם ציר המרק שאנשי מישור החוף מכנים אקלים. מזוודת הפלאים של העיתונאית הגרמניה לא סייעה לה ב-80% אחוזי הלחות של תל אביב. כאחרונת המקומיות היא האדימה, צופתה בשכבת לחות דביקה וסיגלה לעצמה מבט עמוק, אפל ומיואש מהחיים.

>>>
בשביל חברתי שאינה קוראת עברית זה כבר מאוחר מדי (היא כבר חזרה למולדתה ולאלגנטיות שהיא סבורה בטעות שהיא זכותה הטבעית ולא תלויית גיאוגרפיה), אבל הנה, זה מה שהולך לקרות. תתעלמו אם אתן רוצות, זה יקרה בכל מקרה:
הקיץ האמיתי בדרך. הדרך היחידה לעבור אותו בשלום – ממש כמו עם גל גדול – היא להתמסר ולחכות שהוא יעבור. בשום פנים, אני חוזרת, בשום פנים לא לנסות להאבק, זה רק יגרום לכן להזיע יותר.

>>>
ובכל זאת יש לי גם מסקנה אופטימית:  יציבה. שום מזג אוויר תוקפני לא יכול לפגוע לכן ביציבה. הנה משהו ששווה להשקיע בו.
>>>
הכי קיצי שאני מכירה