ארכיון הקטגוריה: כללי

מתאהבת סדרתית

3

afterdrk-teva2

garance

בלי פאניקה, מדובר בטור שכתבתי ב-2014 (התמונות מ-garance dore וסברינה, שאז היתה ב-after drk והיום היא ב-intoit)

>>>
ב-2014 פתאום סנדלי teva צצו בכל מקום. הם כמעט צצו אפילו אצלי בבית.
(כן, אפשר לשים פה האשטג TBT או משהו כזה):

יוסטון, יש לנו בעיה. אני חשה שאני הופכת למתאהבת סדרתית. אני אמנם מרגישה שכל עניין המונוגמיה נתפר במיוחד עבור מבנה האישיות שלי, אבל אי אפשר שלא לשים לב לפיצוי היתר בגזרת החפצים. כמעט מדי יום אני נופלת ברשתו של איזה זוג נעליים נכלולי אך כריזמטי או בקסמיה של חולצה ערמומית אך מקסימה.
אחת לעונה, צר לי לומר, אני אף נופלת בפח של אימוץ טרנד. ולא סתם טרנד, טרנד שלא סבלתי ממבט ראשון (ממש על פי נוסחת הבסיס של כל הקומדיות הרומנטיות).
זה הולך בערך כך:
בחורה פוגשת סנדלי בירקנשטוק. בחורה נעלבת מסנדלי בירקנשטוק יהירים. בחורה מספרת לכל החברות שלה שסנדלי הבירקנשטוק האלה הם היצור הכי מתועב שהיא פגשה. בחורה מגלה שסנדלי הבירקנשטוק הם יורשיה החוקיים של טירה על שפת אגם. בחורה חושבת שאולי בכל זאת יכול לצאת משהו מהקשר הזה. בחורה מתחילה לנעול סנדלי בירקנשטוק גם לעבודה. הסוף.
זה קרה לי עם כפכפי העץ (להלן: קלוגס), וכאמור, זה קרה גם עם דגם אריזונה של בירקנשטוק, וכרגע  – אם יורשה לי לעסוק בתחזיות – נראה שבקיץ הבא זה יקרה – ישמור השם –  גם עם סנדלי שורש של teva. כן, הסנדלים שבארץ אפשר למצוא בעיקר מגירות הנעליים של מדריכי של"ח. ובכן, לאחרונה נפל דבר. זה התחיל בקולקציית הקיץ 2014 של מרק ג'ייקובס, שם שוחררו הדוגמניות למסלול בבגדי מעוצבים לעילא וכשלרגליהן גרסא ג'ייקובית של סנדלי שורש. בשבוע האחרון הועלה הרף עוד יותר, כששני פוסטים העוסקים בסנדלים האלה בדיוק עלו בשניים מהבלוגים היותר משפיעים בעולם: הבלוג של גארנס דור והבלוג של אייקון הלייף סטייל ההולנדי, סברינה מ-after drk. שתיהן הציגו לפתע את הסנדלים כפריט לבוש קז'ואלי נחשק. הן מציגות אותם בתור הבירקנשטוק הבאים, וסברינה אף מגדילה לעשות ואומרת שצריך ללבוש אותם כמו שלובשים סנדלים של סלין (!!!). סברינה אמנם מצהירה חד משמעית שמדובר בפוסט ממומן (כלומר: שילמו לה כדי להתלהב. היא אולי התלהבה גם לפני ששילמו לה, אבל שילמו לה) אבל זה לא משנה, ממש כמו שאומרת סאלי להארי בסוף "כשהארי פגש את סאלי": אני רוצה לשנוא אותם, אבל אז הם מופיעים בבלוגים האהובים עלי ואני לא יכולה שלא לאהוב אותם. תחזיקו אותי, אני מרגישה חלשה מאי פעם.

>>>
אגב, עוד לא מאוחר. השנה היא 2017, ובפראדה ובאורבן אאוטפיטרס עדיין מוכנים למכור לנו אותם:

prada

41667742_045_b

>>>
עוד התאהבות מ-2014

Let it wash over me
Ready to lose my feet

שיחת יחסינו לאן (עם הבגדים שלך)

2

5

6

3

4

1

bassike | בגדים לדהור איתם אל הנצח

>>>
שיחת יחסינו לאן עם הבגדים שלך (התפרסם במקור לפני שלוש שנים בזמנים מודרניים בטור וידויים מתא המדידה. כן, מי שמחליטה לנקות את המחשב, מוצאת כל מיני דברים).

קשה להודות שמערכת יחסים הגיעה לסיומה, אבל לפעמים אין ברירה. הגיע הזמן להיפרד. נכון, תמיד יש ברירה, הרי הארון שלך יכול להכיל בנוחות יחסית בגדים שכבר לגמרי לא מתאימים למי שהפכת להיות: "יש הרבה מודלים של זוגיות", את אומרת לסוודר הסינטטי שלא לבשת כבר ארבע שנים: "זה שאני לא מוכנה להראות איתך בציבור לא אומר שאנחנו חייבים לפרק מלתחה!".
הסוודר התמים אולי מאמין לך, אבל כדאי שתהיי ישרה עם עצמך: זה נגמר, ולא רק עם הסוודר. הנה עוד פריטים שהגיעה העת לעשות להם שיחת יחסינו לאן (לאן? לויצ"ו):

1. הסוודר הסינטטי שלא לבשת כבר ארבע שנים. או ארבע עשרה. או ארבעה חודשים. כלומר מהרגע שקנית אותו. קנית אותו כי הוא זול, אבל אין סיכוי  שתלבשי אותו. הוא מגרד, הוא מייצר חשמל סטטי והוא מצליח להראות אפילו קצת יותר זול מכמה שהוא עלה.
2. הסוודר שהתכווץ. נכון, הוא לא סינטטי. נכון, הוא מאה אחוז צמר ובגדים מחומרים טבעיים לא כדאי לזרוק. נכון, הוא היה יפיפה כשקנית אותו. נכון, הוא היה גם ממש יקר. הכל נכון, כולל העובדה שהיית מספיק מטומטמת לזרוק אותו למכונת הכביסה. את יכולה להאשים רק את עצמך.
3. חצאית באורך לא הגיוני. קצרה מדי, ארוכה מדי, משונה מדי. אורך שקנית כשהיית תחת השפעת גיליון ספטמבר של ווג.
4. ג'ינס עם אפליקציות. נכון, הוא קטן עלייך בשלוש מידות, אבל לא זו הסיבה שאת צריכה להעיף אותו. את צריכה להעיף אותו פשוט כי אין שום סיבה שתלבשי אותו.
5. בגדים של האקס שלך. לא משנה כמה הם יפים וכמה נעים לישון בהם.
6. הבגד המעוצב מדי. זה שקנית באחד האאוטלטים שאפשר למצוא בהם בגדים של מעצבי על במחירים ממש סבירים. המחיר היה באמת ממש סביר ובאמת האמנת באותו יום ארור שתצליחי לפענח איך בדיוק ללבוש את ה-מה זה בדיוק? ספק שמלה ספק שכמיה? אוברול שהוא גם כובע צמר? אם המסתורין לא נפתר עד היום, תני למישהי אחרת את הזכות לנסות.
7. החולצה עם הכתם. ניסית את כל הדרכים הידועות לאנושות כדי להוריד אותו. עכשיו היא תקועה עמוק בארון בתקווה שתמצאי זמן לנסות לשים עליה טלאי או לבשל אותה בסיר ישן (שגם אותו צריך לזרוק) עם צבע בד. החולצה המסכנה מבזבזת את חייה בארון רק כי לך אין זמן לקנות צבע! שחררי אותה.

>>>
להשמיע לבגדים העוזבים את הבית

דברים שלא ידעת שאת צריכה 7#

63

9

7

8

1

11

10

התמונות מכאן: madewell zara שירי בן ארי במכנסיים של סטארדיווריוס למדור בית הספר לאופנה בלאשה (צילום: עדו לביא) anine bing מאיה נגרי Maggie Marilyn sessun

מכנסי פסים. כאלה שאפשר ללבוש עם טי שירט לבנה, וכשיתקרר (הרי יתקרר בסוף) נצטרך רק להוסיף ז'קט ג'ינס.

הצעת הגשה (רמת קושי: קל):

striped
עם טי שירט לבנה (צווארון וי, אחרת זה ייראה פיג'מתי מדי. צר לי לומר שבמקרה הזה אני מדברת מניסיון), ז'קט ג'ינס שגזרת למטה כי את חיה על הקצה, משקפיים ורודים (זו בחירה פילוסופית) ואולסטארס נמוכות לבנות.
להגיש ב-23 מעלות.
(הפרטים על הפריטים: פה)

>>>

עשו לי את השבוע

6 jul

01 עונת הסייל של סרפן
02 כוס קפה עם ידית מוזהבת
03 אנני הול במזרח התיכון
04 מפות של חופים (להשקיף מהמזגן)
05 I am here now
06 כוכב ים
07 על הפודיום: נעים מאד, מקום 27 ברשימת מאה בלוגי האופנה החזקים של אסיה (על פי הרשימה של feedspot)

>>>
סוף סוף ראיתי את העונה השלישית של טרנספרנט.
מכיון שהחיים קצרים, העברתי קדימה את הקטעים המביכים מדי, מה שהשאיר לי בערך עשר דקות מתוך עשרים וחמש דקות של פרק, אבל העשר דקות האלה היו קסם טהור.

דוגמא: הנה מה שאומרת הדמות החביבה עלי, רקל פיין, על רוחניות.
כלומר על מה היא לא רוחניות:

Cause I can tell what it's not. It's not changing your mind whenever you feel like it. It's not following your bliss. It's not finding yourself by crawling through your belly button and out your own asshole and calling it a journey

>>>
מקדישה את השיר לבלוג החמודה ולקוראיה, שהצליחו במאמץ משותף להתברג למקום ה-27 בכל יבשת אסיה וזאת למרות שהבלוג דוברת רק עברית.