ארכיון הקטגוריה: וידויים מתא המדידה

מתאהבת סדרתית

3

afterdrk-teva2

garance

בלי פאניקה, מדובר בטור שכתבתי ב-2014 (התמונות מ-garance dore וסברינה, שאז היתה ב-after drk והיום היא ב-intoit)

>>>
ב-2014 פתאום סנדלי teva צצו בכל מקום. הם כמעט צצו אפילו אצלי בבית.
(כן, אפשר לשים פה האשטג TBT או משהו כזה):

יוסטון, יש לנו בעיה. אני חשה שאני הופכת למתאהבת סדרתית. אני אמנם מרגישה שכל עניין המונוגמיה נתפר במיוחד עבור מבנה האישיות שלי, אבל אי אפשר שלא לשים לב לפיצוי היתר בגזרת החפצים. כמעט מדי יום אני נופלת ברשתו של איזה זוג נעליים נכלולי אך כריזמטי או בקסמיה של חולצה ערמומית אך מקסימה.
אחת לעונה, צר לי לומר, אני אף נופלת בפח של אימוץ טרנד. ולא סתם טרנד, טרנד שלא סבלתי ממבט ראשון (ממש על פי נוסחת הבסיס של כל הקומדיות הרומנטיות).
זה הולך בערך כך:
בחורה פוגשת סנדלי בירקנשטוק. בחורה נעלבת מסנדלי בירקנשטוק יהירים. בחורה מספרת לכל החברות שלה שסנדלי הבירקנשטוק האלה הם היצור הכי מתועב שהיא פגשה. בחורה מגלה שסנדלי הבירקנשטוק הם יורשיה החוקיים של טירה על שפת אגם. בחורה חושבת שאולי בכל זאת יכול לצאת משהו מהקשר הזה. בחורה מתחילה לנעול סנדלי בירקנשטוק גם לעבודה. הסוף.
זה קרה לי עם כפכפי העץ (להלן: קלוגס), וכאמור, זה קרה גם עם דגם אריזונה של בירקנשטוק, וכרגע  – אם יורשה לי לעסוק בתחזיות – נראה שבקיץ הבא זה יקרה – ישמור השם –  גם עם סנדלי שורש של teva. כן, הסנדלים שבארץ אפשר למצוא בעיקר מגירות הנעליים של מדריכי של"ח. ובכן, לאחרונה נפל דבר. זה התחיל בקולקציית הקיץ 2014 של מרק ג'ייקובס, שם שוחררו הדוגמניות למסלול בבגדי מעוצבים לעילא וכשלרגליהן גרסא ג'ייקובית של סנדלי שורש. בשבוע האחרון הועלה הרף עוד יותר, כששני פוסטים העוסקים בסנדלים האלה בדיוק עלו בשניים מהבלוגים היותר משפיעים בעולם: הבלוג של גארנס דור והבלוג של אייקון הלייף סטייל ההולנדי, סברינה מ-after drk. שתיהן הציגו לפתע את הסנדלים כפריט לבוש קז'ואלי נחשק. הן מציגות אותם בתור הבירקנשטוק הבאים, וסברינה אף מגדילה לעשות ואומרת שצריך ללבוש אותם כמו שלובשים סנדלים של סלין (!!!). סברינה אמנם מצהירה חד משמעית שמדובר בפוסט ממומן (כלומר: שילמו לה כדי להתלהב. היא אולי התלהבה גם לפני ששילמו לה, אבל שילמו לה) אבל זה לא משנה, ממש כמו שאומרת סאלי להארי בסוף "כשהארי פגש את סאלי": אני רוצה לשנוא אותם, אבל אז הם מופיעים בבלוגים האהובים עלי ואני לא יכולה שלא לאהוב אותם. תחזיקו אותי, אני מרגישה חלשה מאי פעם.

>>>
אגב, עוד לא מאוחר. השנה היא 2017, ובפראדה ובאורבן אאוטפיטרס עדיין מוכנים למכור לנו אותם:

prada

41667742_045_b

>>>
עוד התאהבות מ-2014

Let it wash over me
Ready to lose my feet

שיחת יחסינו לאן (עם הבגדים שלך)

2

5

6

3

4

1

bassike | בגדים לדהור איתם אל הנצח

>>>
שיחת יחסינו לאן עם הבגדים שלך (התפרסם במקור לפני שלוש שנים בזמנים מודרניים בטור וידויים מתא המדידה. כן, מי שמחליטה לנקות את המחשב, מוצאת כל מיני דברים).

קשה להודות שמערכת יחסים הגיעה לסיומה, אבל לפעמים אין ברירה. הגיע הזמן להיפרד. נכון, תמיד יש ברירה, הרי הארון שלך יכול להכיל בנוחות יחסית בגדים שכבר לגמרי לא מתאימים למי שהפכת להיות: "יש הרבה מודלים של זוגיות", את אומרת לסוודר הסינטטי שלא לבשת כבר ארבע שנים: "זה שאני לא מוכנה להראות איתך בציבור לא אומר שאנחנו חייבים לפרק מלתחה!".
הסוודר התמים אולי מאמין לך, אבל כדאי שתהיי ישרה עם עצמך: זה נגמר, ולא רק עם הסוודר. הנה עוד פריטים שהגיעה העת לעשות להם שיחת יחסינו לאן (לאן? לויצ"ו):

1. הסוודר הסינטטי שלא לבשת כבר ארבע שנים. או ארבע עשרה. או ארבעה חודשים. כלומר מהרגע שקנית אותו. קנית אותו כי הוא זול, אבל אין סיכוי  שתלבשי אותו. הוא מגרד, הוא מייצר חשמל סטטי והוא מצליח להראות אפילו קצת יותר זול מכמה שהוא עלה.
2. הסוודר שהתכווץ. נכון, הוא לא סינטטי. נכון, הוא מאה אחוז צמר ובגדים מחומרים טבעיים לא כדאי לזרוק. נכון, הוא היה יפיפה כשקנית אותו. נכון, הוא היה גם ממש יקר. הכל נכון, כולל העובדה שהיית מספיק מטומטמת לזרוק אותו למכונת הכביסה. את יכולה להאשים רק את עצמך.
3. חצאית באורך לא הגיוני. קצרה מדי, ארוכה מדי, משונה מדי. אורך שקנית כשהיית תחת השפעת גיליון ספטמבר של ווג.
4. ג'ינס עם אפליקציות. נכון, הוא קטן עלייך בשלוש מידות, אבל לא זו הסיבה שאת צריכה להעיף אותו. את צריכה להעיף אותו פשוט כי אין שום סיבה שתלבשי אותו.
5. בגדים של האקס שלך. לא משנה כמה הם יפים וכמה נעים לישון בהם.
6. הבגד המעוצב מדי. זה שקנית באחד האאוטלטים שאפשר למצוא בהם בגדים של מעצבי על במחירים ממש סבירים. המחיר היה באמת ממש סביר ובאמת האמנת באותו יום ארור שתצליחי לפענח איך בדיוק ללבוש את ה-מה זה בדיוק? ספק שמלה ספק שכמיה? אוברול שהוא גם כובע צמר? אם המסתורין לא נפתר עד היום, תני למישהי אחרת את הזכות לנסות.
7. החולצה עם הכתם. ניסית את כל הדרכים הידועות לאנושות כדי להוריד אותו. עכשיו היא תקועה עמוק בארון בתקווה שתמצאי זמן לנסות לשים עליה טלאי או לבשל אותה בסיר ישן (שגם אותו צריך לזרוק) עם צבע בד. החולצה המסכנה מבזבזת את חייה בארון רק כי לך אין זמן לקנות צבע! שחררי אותה.

>>>
להשמיע לבגדים העוזבים את הבית

מעניין הוא המחמיא החדש

4

5

2

6

7

1

apiece apart ss 2015

>>>
התפרסם במקור בטור 'וידויים מתא המדידה' בזמנים מודרניים:

אם הייתי צריכה להמר מה המילה שאני שומעת הכי הרבה מנשים בהקשר של בגדים, הייתי מהמרת בלי היסוס על "מחמיא". לרוב בהקשר שלילי, כמובן. דוגמאות? בבקשה: אני לא יכולה ללבוש אוברול, זו גזרה שלא מחמיאה לי. אני לא לובשת לבן, זה צבע שלא מחמיא לי. אני מתרחקת מפסים, זה פשוט הדפס שלא מחמיא לי. כולנו יודעות למה מתכוונת אשה כשהיא אומרת "זה לא מחמיא". היא מתכוונת להגיד: הבד הזה גורם לי להראות שמנה. הצבע הזה מרחיב אותי. ההדפס ההוא מקצר אותי. אכן, ישנן גזרות (והדפסים. וצבעים) שאולי לא יתרמו תרומה מקסימלית לצורך שלך למזער את עצמך, אבל יעשו עבודה מצוינת בהדגשת חוש ההומור שלך או בחשיפת תכונות נאצלות כמו אומץ וחוכמה. אחרי הכל, אם יצמידו אותך לקיר, תודי שמלבד מתניים צרים ורגליים ארוכות, יש לך עוד כמה תכונות שהיית שמחה להדגיש.
שנני לעצמך: מחמיא זה לא בהכרח מרזה.
לכן:
א. אפשר ורצוי ללבוש לבן. שחור אולי יגרום לצללית שלך להראות צרה יותר, אבל בלבן תראי רכה, מכילה, אמנותית ו-כן, עשירה.
ב. מותר ללבוש פסי רוחב. ולא רק פסי רוחב. בעוד שהדפסים קטנים אמורים לעזור לך להראות קטנה, הדפסים גדולים יסייעו לך להראות מעודכנת. הדפסים אבסטרקטיים יהפכו אותך למתוחכמת ופסי רוחב יתייגו אותך כאחת שאפשר לבקש ממנה המלצות בילוי בפריז.
ג. חשוב שהבגדים שאת לובשת יאפשרו לך לזוז. אפילו בלי להכנס לדיון פמיניסטי, לא קשה לאבחן שהרבה מפריטי הלבוש שנחשבים "מחמיאים", מגבילים לך את התנועה. ע"ע: עקבים, מחטבים, סקיני ג'ינס, חצאית עפרון, שמלות מיני הדוקות. את בטח אומרת לעצמך: אבל אלה בגדים כל כך סקסיים! הרבה יותר סקסיים מאוברול או שמלת אוהל נוחה! אולי. אבל את יודעת מה עוד פחות סקסי מאוברול או שמלת אוהל נוחה? אשה שלא מצליחה לזוז.

>>>
The best time to plant a tree was 20 years ago. The second best time is now
(פתגם סיני)

>>>
אבל אל תקשיבי לי. גדלתי באייטיז, ואנחנו, אלה שגדלו באייטיז, מחוסנות מפני קסמם של בגדים מחמיאים מהסיבה הפשוטה שלא היו אז בגדים כאלה בנמצא.

קולקציית קפסולה ביתית

2

3

6

7

1

5

שירלי הלפרין קיץ 2015 | צילום: עדי מנחמי | בסיס טוב לקולקציית קפסולה ביתית (מה זו קולקציית קפסולה ביתית? רגע)

>>>
קולקציית הקפסולה הביתית, היישר מהטור 'וידויים מתא המדידה' בזמנים מודרניים:

נראה שאי אפשר להפסיק לדבר על הארון המינימליסטי. יש בזה הגיון מסויים: את הזמן שחסכנו כשלא הלכנו לקניות וכשלא נאלצנו להתלבט עוד ועוד מול הארון, אנחנו יכולות להשקיע בדיבורים על יתרונות הארון הריק.
למי שהצטרפה רק עכשיו לדיון, נאפשר לקפוץ באלגנטיות היישר להקבצת המתקדמים. בהקבצת המתקדמים כבר לא מדברים רק על "ארון מינימליסטי", בהקבצת המתקדמים אנחנו לא מפחדים לנקוב במספרים. מה הוא ארון מינימלסטי, תשאלו? ובכן: ארון שמכיל 37 פריטים. כן, לא פריט אחד, לא חליפת מדים קבועה של מכנסיים וחולצה ולא עשרה פריטים (יש כמה בלוגריות שניסו גם את זה), כי אם מספר דו ספרתי שלרגע אפילו נשמע הגיוני, אולי אפילו נדיב.

שוקלות ללכת על זה? בטח יש לכן שאלות. למשל:
למה דווקא 37? קרולין (מהבלוג un-fancy.com), מי שנחשבת לאמא של קולקציית הקפסולה הביתית, אומרת שהיא פשוט אהבה את איך שהמספר הזה מתחלק . היא רצתה לכלול בארון שלה 9 זוגות נעליים, 9 זוגות של מכנסיים או חצאיות, 15 חולצות, 2 שמלות ו-2 ז'קטים. אבל – קרולין מרגיעה – לא חייבים להידבק למספר 37.
איך עושים את זה? כרגיל: מוציאים הכל מהארון ומתכוננים למיון שיכלול שלוש קבוצות: לשמור, לזרוק, לתרום (אל תמהרי לזרוק ולתרום. אפשר להתחיל בקטן ופשוט להרחיק מהארון את הבגדים שלא זכו להיכלל ב-37 הפריטים ברי המזל). מה שאמור להיות יפה בשיטה הזו, זה שככל שתתקדמי במיון, תגלי שיש לך סגנון אישי מובהק. יותר ממה שנדמה לך.
מה שומרים? נעליים, חולצות, מכנסיים, חצאיות, שמלות וז'קטים. חשוב לוודא שהכל עובד עם הכל.
ומה עם בגדי הספורט שלי? הו. חדשות מצוינות: לא צריך לספור אותם! הם כמו ירקות בשומרי משקל: בגדי הספורט, הפיג'מות והאקקססוריז הם פריטים נטולי קלוריות. רק שימי לב שהם לא נטולי ערך תזונתי. כלומר: תשמרי רק את הפיג'מות שיש להן חן מסויים. אין טעם לדבוק בחולצה המחוררת של הבחור שיצאת איתו לפני עשר שנים רק בגלל שקרולין מרשה.
למה שומרים כל כך הרבה נעליים? שאלה אף אחת, אף פעם.

>>>
נסי לספר לארון שלך שאת עוברת למוד קולקציית קפסולה ביתית.
זה מה שהוא יגיד לך (באנגלית):

Don't say words youre gonna regret
Don't let the fire rush to your head
Ive heard the accusation before
And I ain't gonna take any more
Believe me
The sun in your eyes
Made some of the lies worth believing