ארכיון הקטגוריה: וידויים מתא המדידה

מעניין הוא המחמיא החדש

4

5

2

6

7

1

apiece apart ss 2015

>>>
התפרסם במקור בטור 'וידויים מתא המדידה' בזמנים מודרניים:

אם הייתי צריכה להמר מה המילה שאני שומעת הכי הרבה מנשים בהקשר של בגדים, הייתי מהמרת בלי היסוס על "מחמיא". לרוב בהקשר שלילי, כמובן. דוגמאות? בבקשה: אני לא יכולה ללבוש אוברול, זו גזרה שלא מחמיאה לי. אני לא לובשת לבן, זה צבע שלא מחמיא לי. אני מתרחקת מפסים, זה פשוט הדפס שלא מחמיא לי. כולנו יודעות למה מתכוונת אשה כשהיא אומרת "זה לא מחמיא". היא מתכוונת להגיד: הבד הזה גורם לי להראות שמנה. הצבע הזה מרחיב אותי. ההדפס ההוא מקצר אותי. אכן, ישנן גזרות (והדפסים. וצבעים) שאולי לא יתרמו תרומה מקסימלית לצורך שלך למזער את עצמך, אבל יעשו עבודה מצוינת בהדגשת חוש ההומור שלך או בחשיפת תכונות נאצלות כמו אומץ וחוכמה. אחרי הכל, אם יצמידו אותך לקיר, תודי שמלבד מתניים צרים ורגליים ארוכות, יש לך עוד כמה תכונות שהיית שמחה להדגיש.
שנני לעצמך: מחמיא זה לא בהכרח מרזה.
לכן:
א. אפשר ורצוי ללבוש לבן. שחור אולי יגרום לצללית שלך להראות צרה יותר, אבל בלבן תראי רכה, מכילה, אמנותית ו-כן, עשירה.
ב. מותר ללבוש פסי רוחב. ולא רק פסי רוחב. בעוד שהדפסים קטנים אמורים לעזור לך להראות קטנה, הדפסים גדולים יסייעו לך להראות מעודכנת. הדפסים אבסטרקטיים יהפכו אותך למתוחכמת ופסי רוחב יתייגו אותך כאחת שאפשר לבקש ממנה המלצות בילוי בפריז.
ג. חשוב שהבגדים שאת לובשת יאפשרו לך לזוז. אפילו בלי להכנס לדיון פמיניסטי, לא קשה לאבחן שהרבה מפריטי הלבוש שנחשבים "מחמיאים", מגבילים לך את התנועה. ע"ע: עקבים, מחטבים, סקיני ג'ינס, חצאית עפרון, שמלות מיני הדוקות. את בטח אומרת לעצמך: אבל אלה בגדים כל כך סקסיים! הרבה יותר סקסיים מאוברול או שמלת אוהל נוחה! אולי. אבל את יודעת מה עוד פחות סקסי מאוברול או שמלת אוהל נוחה? אשה שלא מצליחה לזוז.

>>>
The best time to plant a tree was 20 years ago. The second best time is now
(פתגם סיני)

>>>
אבל אל תקשיבי לי. גדלתי באייטיז, ואנחנו, אלה שגדלו באייטיז, מחוסנות מפני קסמם של בגדים מחמיאים מהסיבה הפשוטה שלא היו אז בגדים כאלה בנמצא.

קולקציית קפסולה ביתית

2

3

6

7

1

5

שירלי הלפרין קיץ 2015 | צילום: עדי מנחמי | בסיס טוב לקולקציית קפסולה ביתית (מה זו קולקציית קפסולה ביתית? רגע)

>>>
קולקציית הקפסולה הביתית, היישר מהטור 'וידויים מתא המדידה' בזמנים מודרניים:

נראה שאי אפשר להפסיק לדבר על הארון המינימליסטי. יש בזה הגיון מסויים: את הזמן שחסכנו כשלא הלכנו לקניות וכשלא נאלצנו להתלבט עוד ועוד מול הארון, אנחנו יכולות להשקיע בדיבורים על יתרונות הארון הריק.
למי שהצטרפה רק עכשיו לדיון, נאפשר לקפוץ באלגנטיות היישר להקבצת המתקדמים. בהקבצת המתקדמים כבר לא מדברים רק על "ארון מינימליסטי", בהקבצת המתקדמים אנחנו לא מפחדים לנקוב במספרים. מה הוא ארון מינימלסטי, תשאלו? ובכן: ארון שמכיל 37 פריטים. כן, לא פריט אחד, לא חליפת מדים קבועה של מכנסיים וחולצה ולא עשרה פריטים (יש כמה בלוגריות שניסו גם את זה), כי אם מספר דו ספרתי שלרגע אפילו נשמע הגיוני, אולי אפילו נדיב.

שוקלות ללכת על זה? בטח יש לכן שאלות. למשל:
למה דווקא 37? קרולין (מהבלוג un-fancy.com), מי שנחשבת לאמא של קולקציית הקפסולה הביתית, אומרת שהיא פשוט אהבה את איך שהמספר הזה מתחלק . היא רצתה לכלול בארון שלה 9 זוגות נעליים, 9 זוגות של מכנסיים או חצאיות, 15 חולצות, 2 שמלות ו-2 ז'קטים. אבל – קרולין מרגיעה – לא חייבים להידבק למספר 37.
איך עושים את זה? כרגיל: מוציאים הכל מהארון ומתכוננים למיון שיכלול שלוש קבוצות: לשמור, לזרוק, לתרום (אל תמהרי לזרוק ולתרום. אפשר להתחיל בקטן ופשוט להרחיק מהארון את הבגדים שלא זכו להיכלל ב-37 הפריטים ברי המזל). מה שאמור להיות יפה בשיטה הזו, זה שככל שתתקדמי במיון, תגלי שיש לך סגנון אישי מובהק. יותר ממה שנדמה לך.
מה שומרים? נעליים, חולצות, מכנסיים, חצאיות, שמלות וז'קטים. חשוב לוודא שהכל עובד עם הכל.
ומה עם בגדי הספורט שלי? הו. חדשות מצוינות: לא צריך לספור אותם! הם כמו ירקות בשומרי משקל: בגדי הספורט, הפיג'מות והאקקססוריז הם פריטים נטולי קלוריות. רק שימי לב שהם לא נטולי ערך תזונתי. כלומר: תשמרי רק את הפיג'מות שיש להן חן מסויים. אין טעם לדבוק בחולצה המחוררת של הבחור שיצאת איתו לפני עשר שנים רק בגלל שקרולין מרשה.
למה שומרים כל כך הרבה נעליים? שאלה אף אחת, אף פעם.

>>>
נסי לספר לארון שלך שאת עוברת למוד קולקציית קפסולה ביתית.
זה מה שהוא יגיד לך (באנגלית):

Don't say words youre gonna regret
Don't let the fire rush to your head
Ive heard the accusation before
And I ain't gonna take any more
Believe me
The sun in your eyes
Made some of the lies worth believing

תופעת השיעמום הארוני

5

2

1

3

4

6

תשמחו לשמוע שנחלצתי מהסימפטומים של תופעת השיעמום הארוני, התוקפת רבות מאיתנו, לרוב בזמן חילופי עונות (בבסיסה של התופעה: הרצון להיות כמה נשים וכמה עונות בעת ובעונה אחת. כן, היה פה משחק מילים).
איך נחלצתי מהתופעה? באמצעות שיטוט מאומץ בפינטרסט, שם מצאתי, בין השאר, את התמונות של plumo spring summer 2015

>>>
לפני כמה שבועות, כשעוד חשבתי שיהיה מאד מסובך להלחם בתופעת השיעמום הארוני, כתבתי את הטור הזה ב'וידויים מתא המדידה' בזמנים מודרניים:

התחושה שהארון הפרטי שלך גורם לך לשיעמום היא תחושה קשה. כן, יש תחושות קשות ממנה ,אבל לא התכנסנו כאן כדי לעשות תחרות קושי, אנחנו פה כדי לתמוך אחת בשניה ברגעינו הקשים, וכבודו של השיעמום הארוני במקומו מונח. איך נתמודד? אומר לכם איך לא: לא נצא למסע קניות. עם שיעמום ארוני לא מתמודדים באמצעות שופינג, כי שופינג במהלך שיעמום ארוני רק מחמיר את המצב. הנה מה שמותר לעשות:
> לנשום עמוק. נושמים עמוק וזוכרים שזה יעבור. בינתיים לובשים משהו גנרי שכבר הוכיח את עצמו באופן על זמני וגלובלי. למשל: חולצת כפתורים לבנה עם ג'ינס או חולצת ג'ינס עם מכנסיים לבנים.
> משתעשעים. זה הזמן לנסות משהו חדש עם הבגדים שכבר יש לך, אבל לא בצורה לא הפיכה. כלומר: זה הזמן לקפל את הג'ינס שלך שלושה קיפולים במקום שניים, אבל זה לא הזמן לגזור אותו.
> מעלים את הרף. אחרי הכל, כמה נזק ייגרם אם כן תגזרי את הג'ינס שלך? אגב, אם את חייבת התנסות שמשלבת ג'ינס ומספריים אבל לא רוצה ללכת על קיצור, מוטב שתגזרי חורים בברכיים (אם כי קחי בחשבון שכך תיצרי פריט שהוא כל כך "נכון", שקיים סיכוי סביר שתיכף יימאס לך ממנו).
> מתעדכנים. גם את הבגדים שכבר יש לך אפשר ללבוש בצורה שתראה לך עכשווית, בלי לקנות בגדים חדשים. רוצה דוגמאות? בבקשה: את יכולה ללבוש לבן. לבן מכף רגל ועד ראש. ואם את לא טיפוס של לבן מכף רגל ועד ראש, נסי ללבוש מכנסיים לבנים, ז'קט לבן או סניקרס לבנים עם כל דבר, כולל שמלה (בעיקר שמלה).
> נערכים. רוב הסיכויים שהשיעמם הארוני הוא סימפטום למצב רוח ירוד כללי, כך שטוב תעשי אם תקחי איתך בתיק חולצה להחלפה (אחרת את עלולה למצוא את עצמך קונה חולצה חדשה רק כדי לשפר את מצב רוחך באמצע היום).

>>>
Here's what I know about women, they confuse and terrify me
(אדם, הגולדברגים)

>>>
As pretty as a picture hanging from a fixture
Strong like a family, strong as I wanna be
Bright as day, as light as play
As hard as nails, as grand as a whale

All I wanna be oh, all I wanna be, oh
All I wanna be is everything
Everything at once

לבגדים באהבה

11

7

3

5

8

6

4

1

2

13

12

בגדים | ouur spring 2015 collection

>>>
עכשיו, כשלי אדלקורט קבעה סופית את שעת המוות של עולם האופנה כמו שאנחנו מכירים אותו, אפשר להמשיך להשקיע בלב שלם במערכת היחסים שלנו עם הבגדים.
היישר מהטור 'וידויים מתא המדידה' שכתבתי לוולנטיין:

את לא רק לובשת את הבגדים שלך, את מנהלת איתם מערכות יחסים. ממש כמו בכיתה ו', עת נהגת לשבת עם חברותייך ולתת ציוני רגש לכל אחד מבני השכבה לפי הסקאלה של אוהבת, מחבבת, מעריכה, מעריצה (!!!) ומבקשת חברות, כך גם עם הארון שלך היום:
במעמקי המגירה מחכות החולצות שאת מחבבת (שזה רגש נחמד, אבל לא מספיק כדי שממש תלבשי אותן).
בארונות הגבוהים מסתתרים זוגות המכנסיים שכבר לא עולים עלייך (משל היו אקסים שיש להגלות ליקום מקביל).
בארון התליה מוצגות לראווה השמלות שאת מעריצה (את כל כך מעריצה אותן, שהן כמעט לא רואות אור יום. למעשה את שוקלת לעטות כפפות משי לפני שאת נוגעת בהן).
ועל השידה, בערימה של הבגדים שזה עתה יצאו מהכביסה ושאין ממש טעם לנייד אותם לארון – שכן את תלבשי אותם מיד שוב – מקופלים הבגדים שאת אוהבת. כל כך אוהבת אותם, שאין טעם בכלל לבקש מהם חברות. במבט אחד זה היה ברור לשני הצדדים: זו אהבת אמת. ובאהבה, כמו באהבה, לא צריך להתנצל ולא צריך לברר אם יש הנחה.

בגדים שאת (כלומר, אני)  אוהבת אהבה אמת:
14

> טרנץ'. אם את לא מאוהבת בטרנץ' שלך, כנראה צדת טרנץ' בגזרה לא נכונה
> טי שירט עם כתובת מגוחכת. את מרגישה קצת ילדותית כל פעם שאת לובשת אותה, אבל בקטע טוב
> סוודר אובר סייז. מחמם, מנחם ונראה טוב מעל כל סוגי המכנסיים
> ג'ינס. לא נעים משאר הג'ינסים, אבל לכל אחת מאיתנו יש את הג'ינס שהיינו מעדיפות ללבוש כל יום, כל היום
> נעליים. אלה שמספרות עלייך כל מה שצריך לדעת, אבל מאפשרות לך לחשוב ולזוז תוך כדי
> חולצת פסים. החולצה שמוכיחה שאפשר ללבוש סתם חולצת טי ולהראות כאילו את בטיול רגלי על גדות הסיין

(כל הפרטים הלא רלוונטיים של הפריטים, בעמוד שלי בפוליבור)

>>>
לבגדים באהבה: