ארכיון הקטגוריה: באה לעבוד

באה לעבוד | סרינה מיטניק מילר

4

7

3

1

6

5

9

סרינה מיטניק מילר היא אמנית קליפורנית (שנולדה בבוסטון וגדלה בהוואי) והבעלים של הג'נרל סטור בסן פרנסיסקו ווניס. היום היא והמשפחה שלה גרים בטופנגה (חצי שעה מל.א) בבית שנבנה במקור כבקתת צייד ב-1927.

התמונות של סרינה נלקחו בהשאלה מפה, מפה, מפה ומפה.

סרינה אומרת:
what I have gathered from my short existence on this planet is you cannot force things to happen. The process of gathering the inspiration has become routine: eyes open, visually documenting surroundings day by day

שגרת היופי של סרינה:
Jumping in the ocean followed by a nice hot bath and a good night’s sleep. Mountain Ocean Coconut Lotion and Dr. Hauschka Lip Care Stick I cannot live without

ארבעה דברים שהייתי קונה אם הייתי עכשיו בסן פרנסיסקו. או בוניס (ב"הייתי קונה" אני מתכוונת ל"הייתי מתלבטת שעה ובסוף קונה ספר בישול או מפיות בד"):

gs

>>>

באה לעבוד | אליסון וולש

8

9

4

7

5

3

באה לעבוד: אליסון וולש, 53, הבלוגרית מאחורי that's not my age והמחברת של style forever: the grown-up guide to looking fabulous (התמונות מהבלוג של אליסון ומ-this is 50)

אליסון אומרת:
I feel happier in my own skin, more confident than my younger self

וגם:
More and more I am realising that I don’t need too much stuff – I would rather have one nice thing than a load of cheap shit

וגם:
The biggest fashion faux pas is to look in the mirror and see someone else

>>>
Can I take you to a moment
Where the fields are painted gold
And the trees are filled with memories
?Of the feelings never told

דברים שחבל שלא קניתי

2

1

4

5

3

11

בשיבתי בניכר ביליתי כמעט כל יום באתר של glossier, מעדכנת שוב ושוב את עגלת הקניות שלי, עוסקת בהתלבטויות ויודעת שבסוף לא אקנה כלום (מטעמים טכניים. הם מקבלים רק כרטיסי אשראי עם כתובת בילינג מקומית).
עכשיו, זה לא שאני כל כך אוהבת איפור (אני לא), אבל אני מאד אוהבת סיפורים, ובשביל הסיפור של glossier אני מוכנה להשתמש אפילו בקונסילר.

>>>
מי שהקימה את glossier היא אמילי וויס, מי שעומדת גם מאחורי into the gloss. ההתמחות שלה, מיותר לציין, היא תוכן.

10


7

6

9

אני מספרת לעצמי שזה בסדר שלא קניתי שום דבר, כי אחרי הכל, את הסיפור אני יכולה לספר לעצמי גם עם מוצרים אחרים.

הסיפור הוא, בכמה מילים:
1. איפור הוא בחירה.
2. גם בטיפוח את יכולה למצוא לעצמך גרסא של מדים.
3. המילה הכי שימושית בשפה: פחות.

>>>
טיפ: כשאין לך זמן, השתמשי במוסיקה במקום באיפור.

Then I look at you
And the world's alright with me
Just one look at you
And I know it's gonna be
A lovely day

אשה חכמה מדברת | שיחה עם אילנה אפרתי

5

יש רגעים בהם את שמה לב איך פיזית המוח שלך מתרחב. כל מפגש שלי עם אילנה אפרתי גורם לתזוזות כאלה. בשבוע שעבר שוב קפצתי לסטודיו שלה כדי לדבר ולהספיק לראות את המיצג בקומה הראשונה שלו.

(המיצג הנוכחי יוצג עד ה-25/5. דיזנגוף 266.
אפשר לתאם מראש: 03-5465905, או לנסות לעבור במקרה ולצלצל בדלת, עד 18.00).

1

8

2

12

7

4

3

13

9צילום השמלה והז'קט: רן גולני. השאר צולמו בטלפון שלי

אילנה אומרת:

מה זה מעצב /// 35 שנה אני מעצבת, ואני לא מפסיקה לשאול את עצמי שאלות. התחלתי לעצב כי לא מצאתי בגדים שרציתי ללבוש. היום אני חושבת שיש עודף מהכל והאופנה מכתיבה התנהלות של קנה היום, זרוק מחר ולזה אני לא מתחברת. אני חוזרת להתחלה. התחלתי ממקום של תיקון, וגם היום אני מתקנת: אני נותנת לנשים סוג של יציבות במלתחה. אני מספקת את הבסיס היציב, כמו הרהיטים הטובים שאת קונה הביתה ולא מחליפה כל כמה שנים.

לבוש נשי ולבוש גברי /// ההגדרות האלה לא מפעילות אותי ואני לא מרגישה חובה לציית להן. אף פעם לא מיגדרתי את עצמי דרך בגדים.

לחשוב דרך הידיים /// אני גוזרת. אני תופרת. אני מבינה את החומר. לעשות זה להבין.

החיים באיטליה /// המעבר לחו"ל צימצם את החלק המסחרי ופינה מקום להתנסות. חזרתי לעבוד בסטודיו. בשנות האלפיים המוקדמות המותג היה בשיא, מכרתי לעשר חנויות והתחלתי להרגיש שהעסק יוצא משליטה, שאני, אילנה אפרתי, מתחילה לעבוד בשביל הדבר הזה. הפוקוס האישי שלי הוא לא מסחרי. היה לי חשוב יותר להשאר סקרנית, להמשיך לשאול שאלות. היום העסק משלם לי על הזכות להמשיך לחקור, לא באתי לעשות קופה. העסק סגור חצי שנה כי אני חיה בשני מקומות. אני לא יכולה לחיות במקום אחד, ויש לזה מחיר. שואלים אותי: אז זה כדאי לך? אני עונה שמה שאני מפסידה זה כסף, ומבחינתי זו עסקה טובה.

הצעירים מבינים /// ב-1995 התחלתי לעשות בגדי עבודה. זה נחשב אז פעולה חתרנית, רוח התקופה הכתיבה לוגואים והתחלת האופנה המהירה – כל מה שהיום קשה לנו איתו התחיל אז, וכבר אז אפשר היה לזהות לאן זה יתגלגל. הצעירים היום מחפשים צניעות. משהו מקומי. רגוע. לקנות פחות. לגדל ירקות על הגג.

בלי שיווק /// אני משקיעה את רוב המאמצים באיכות חומרי הגלם ובביצוע. לצערי העידן הנוכחי מאד צפוף וקשה למשוך את תשומת הלב של המדיה המסקרת אופנה לדיבורים על איכות, אומנות, תהליכים, איטיות, מחקר ותרבות, ואלה העולמות שמרתקים אותי.

השפעה /// אני לא צועקת, אני מדברת בשקט. גם בחיים וגם בבגדים. להכניס בגד לארון של אדם אחר זו פעולה. אני מייצרת נוכחות בחיים של אחרים.

פשתן /// פשתן מאד מתאים לאיזור שלנו, כי הוא המנדף הכי טוב שיש, הבגד הכי נכון ללבוש כשלח. הוא אידיאלי לנסיעות, אני אורזת בגדי פשתן, שוטפת בכיור בערב ועד הבוקר הם מתייבשים. אני יכולה לארוז ככה טרולי לנסיעה של שבועיים. פשתן זה עולם שלם, הכל תלוי בסוג האריגה: פשתן גס שיתאים למכנסיים, פשתן קרפ מחוט מסולסל, פשתן דקיק של 70 גרם למטר. להגיד "פשתן" זה כמו להגיד "מקרר", זו מילה גדולה מדי. בגד מפשתן הוא בגד לעשרות שנים, הוא לא נקרע ומתיישן נהדר. ולא, לא צריך לגהץ אותו.

אם לא הייתי מעצבת /// הייתי אנתרופולוגית.

>>>
If I kiss you where it's sore
Will you feel better