ארכיון הקטגוריה: איפה הייתי ומה עשיתי

איפה הייתי ומה עשיתי #26

איפה הייתי: בסטודיו now pottery של עירית בירן
מה עשיתי: ביליתי בוקר מושלם שכלל התנסות ראשונה בעבודה עם אובניים, שמיטת לסת מול הכלים היפים והבית היפה של עירית וארוחת צהריים שהיא הכינה

cof

cof

cof

cof

cof

dav

cof

cof

cof

cof

cof

cof

cof

>>>
הפסקתי כבר לספור כמה דברים טובים הגיעו אלי דרך הבלוג, אבל זה היה אחד מהם:
כתבתי באחד הפוסטים שהתחלתי לאהוב קרמיקה, ועירית כתבה לי שהיא תשמח לארח אותי בסטודיו שלה להתנסות.
לעבוד על אובניים זו חוויה דומה מאד למדיטציה.
מתחילים בלמרכז את החומר, ואז צריך לפתוח ולהרים אותו.
עירית אומרת שלרוב האנשים קשה מאד עם השלב של המירכוז.
בוודאי ללא תתפלאו לשמוע שבמהלך העבודה למדתי על עצמי את מה שאני כבר יודעת:
אין לי בעיה להתמרכז, יש לי בעיה להתרומם.
(זה היה סיפור אישי עם יותר מדי מידע).

>>>
אחרי שעבדנו, הלכנו לאכול.

cof

dav

cof

dav

cof

cof

cof

cof

cof

32

33

עירית אומרת:

גיל /// אני בת 52 וזה לא הולך להשתפר (יש לה ארבעה ילדים, בני 26, 23, 20 ו-15)

שינויים /// הייתי עורכת דין כמעט עשרים שנה, וב-2009 עזבתי.

כאן ועכשיו /// המיינדפולנס הגיע אלי מכמה כיוונים במקביל. קראתי ספר של קרלו  שטרנגר, והרעיון שנשאר לי ממנו היה חיפוש חוויית ה-flow האישית. באותו זמן הבת שלי עשתה בגרות בפסיכולוגיה, והגעתי דרכה למאמרים על הפסיכולוגיה של האושר ועל ההתמקדות בכאן ועכשיו.

flow /// הבנתי שהכל מתחבר. המקומות שאני חווה בהם זרימה, אלה שגורמים לי להיות במודעות מלאה ומרוכזת כולי בעשייה, הם בישול, אירוח ויצירה בסטודיו. הבנתי גם שהאהבה שלי לכלי אוכל נובעת מהמודעות שלי לפעולת האכילה. הרגע הזה, שאני אוכלת, ממקד את כל תשומת הלב שלי, והכלי הוא חלק מהחוויה ההוליסטית.

שובע /// זה אולי יישמע מצחיק, אבל כשאני נהנית מהחיבור בין הכלי לאוכל, אני צריכה פחות אוכל כדי לשבוע.

כלים /// הכלים שאני עושה הם הקנבס של האוכל, פשוטים ומינימליסטים. כלי טוב הוא כלי שכיף לאכול איתו, שהמפגש בינו לבין האוכל יוצר משוואה של 1+1=3
>>>
לא האמנתי, אבל הצלחתי לייצר כמה כלים (עירית צבעה אותם, אני לא עד כדי כך מוכשרת)

35

31

cof

cof

>>>
ויש גם את השיר הזה, שעירית מקדישה לכל הנשים שעובדות עם הידיים

36

>>>
אם פספסתן במקרה: הכתבה של רונית ורד שהתפרסמה במוסף סוף השבוע של הארץ, על פרוייקט שיחזור הארוחה ההסטורית שעירית יצרה בהשראת ציורים של קלרה פיטרס.

>>>
כאן ועכשיו.

איפה הייתי ומה עשיתי #25

איפה הייתי: בגראס (וגם קצת במרסיי ופריז)
מה עשיתי: בקטנה. הייתי אורחת של בית הבשמים מיקאלף, מה שאומר שהיתה לי כניסה חופשית לפסטיבל הורדים, לגנים הבוטניים, המעבדות, המפעל, מסיבת הגאלה (קוד לבוש: ורוד או שחור או שניהם) ולשכת ראש העיר

cof

cof

cof

cof
בדרך לגראס עוצרים לקפה במרסיי.

>>>
45

טיפ מספר ארבע מתוך 11 טיפים שיעזרו לך לאמץ סגנון צרפתי (הנה עוד טיפ: מיותר להכנס ללינק, כדי לאמץ סגנון צרפתי תצטרכי להיוולד לאמא צרפתיה).

>>>

cof

שדה פרחים צרפתי באביב. מהפרחים האלה עושים אחר כך את הבשמים של מיקאלף. יהיו עוד המון תמונות פרחים בפוסט הזה, אבל קודם:

עשר שאלות שתמיד כדאי לענות עליהן ב"כן":

1. רוצה לנסוע איתנו לפסטיבל הורדים? (כן)
2. רוצה לנסות עוגה בטעם ורדים? (כן)
3. טעמת פעם גלידה בטעם ורדים? (עכשיו כן)
4. זה הולך להיות תרגיל שמעמיס על הברכיים. יש לך בעיות בברכיים? (כן. אם תגידי לא, יהיו לך בעיות בברכיים עוד כמה חודשים, בדיוק בגלל התרגיל הזה)
5. יש לך עור רגיש? (כן)
6. שנעצור לקפה? (כן)
7. רוצה להציץ רגע בחנות הזו? (כן)
8. שנראה עוד פרק של הנותרים? (כן)
9. רוצה טיפול פנים בספא של סיסלי בפריז? (כן, את לא מבינה כמה כן)
10. רוצה להסתכל על התמונה לפני שאני מתייגת אותך? (כן. כן. כן!)

>>>

dav
תכירו, מרטין מיקאלף. אמנית והבעלים והיוצרת של בשמי הנישה של בית מיקאלף (יחד עם בעלה, ג'ופרי).

מה זה בשמי נישה, את שואלת? ובכן:
> חברות שמייצרות בשמי נישה מתעסקות רק בזה. הבשמים הם לא מוצר נילווה, הם ה-דבר.
> אין קמפיינים שמנסים למכור לך בשמי נישה. את בשמי הנישה שלך את צריכה למצוא לבד (והם תמיד יהיו בחנויות הכי מתוקות).
> בשמי נישה מיוצרים בסדרות קטנות ועושים שימוש בחומרים נדירים ואיכותיים ובתמציות טבעיות. תמציות טבעיות, להבדיל מהסינתטיות, מתפתחות. מה שאומר שהבושם הזה יריח עלייך אחרת לגמרי ממה שהוא יריח על כל אחת אחרת.

>>>

cof

cof

cof

משלחת העיתונאים הגיעה בזמן להשתתף בקטיף של ורדי מאי (ייבשתי כמה בתוך עותק של גינת בר של מאיר שלו שלקחתי איתי. לא הייתי יכולה לעשות את זה עם קינדל), ולנוח מהעבודה הקשה בפיקניק בין הפרחים.

sdr

cof

dig

bty

cof

cof

>>>
כן, הבקבוקים מקושטים בעבודת יד.

sdr

dav

cof

>>>
המעבדה שבה מפיקים את התמציות נראות כמו משהו שנבנה לטובת לוקיישן לסרט.

cof

sdr

cof

cof

sdr

cof

cof

cof

>>>

cof

עשי: בפסטיבל הורדים תאכלי את עוגת הורדים (זו בעצם עוגת תפוחים עם סירופ ורדים) ואת גלידת הורדים.
אל תעשי: אל תאמרי "אני לא אוכלת גלוטן", כמו כן, זה לא הזמן להיזכר שאת לא אוכלת סוכר.

ואם כל זה לא מספיק, ככה נראה הנוף מחלון החדר שלי:

sdr

>>>

sdr
בדרך חזרה מגראס, עוצרים בפריז לסיבוב מהיר במוז'י וטיפול פנים מרגיע (יש לך עור רגיש) בספא של סיסלי.

>>>
מדריך למתאוששת מנסיעה מוצלחת במיוחד בדרום צרפת:

france

קחי את עצמך לנווה צדק, ושם:
1. תתחילי מקפה, רצוי בקפה נינה. כולם שם מדברים צרפתית.
2. תכנסי לבוטיק אינידיווידואל (בוטיק של בשמי נישה שהוא גם החנות הכי אלגנטית ברחוב שבזי) ותריחי את הבשמים של מיקאלף. בעיניי ה-pure extreme הכי מוצלח (מרטין עצמה מעדיפה ריח של וניל. הבושם שלה הוא mon parfum).
3. אם את במצב רוח נדיב עם עצמך, תכנסי לטיפול פנים בספא המקומי של סיסלי (בתוך בוטיק אינדיווידואל).
4. אם לא עשית טיפול פנים, תתנחמי במצעים של פיין לאב.
5. תקני קצת אוכל מפונפן הביתה ב-Epicerie Fine, או לפחות סבון מוצק עם ציור של גשר הזהב.
6. עצירה אחרונה בנומרו 13 (אם כבר מדברים על סטייל צרפתי) והביתה.

>>>
השיר מוקדש לחבריי למסע, סוניה, יובל, מירב ואנטואן, הצוות הכי מוצלח לאכול איתו ולהריח איתו פרחים

איפה הייתי ומה עשיתי 24#

איפה הייתי: באמסטרדם, בחגיגות ה-16 לנישואיי
מה עשיתי: התפעלתי ממזג האוויר, התפעלתי מהמלון שהיינו בו, התפעלתי באופן כללי

cof

cof

sdr

cof

sdr

cof

mde

cof

cof

12

cof

cof

cof

cof

cof

cof

sdr

cof

סיפור אישי עם יותר מדי מידע (ומסקנה):
הנסיעה הראשונה שלנו יחד לחו"ל היתה ב-1999. טסנו לאמסטרדם. כל בוקר ישבנו באותו בית קפה.
הלכנו לחפש את בית הקפה הזה, בשם הנוסטלגיה. מצאנו אותו.
המסקנה: כמה טוב שהתבגרנו.

>>>
נסיעות לחו"ל מצריכות ריענון נהלי אינסטגרם בחופשה. התפרסם במקור בטור שלי בלאשה (בסוף יהיו גם כמה המלצות):

ריענון נהלי אינסטגרם בחופשה
עוד מעט פסח, ואתן יודעות מה זה אומר: חופש ארוך. חופשות בחו"ל ואנשים שמצלמים לאינסטגרם את החופשות שלהם בחו"ל. עושה רושם שהגיע הזמן לריענון נהלים קצר:

1. השווצה אחת בכל פעם. אוקיי, כולנו מסכימים שהאינסטגרם הוא מקום למפרגנים. מי שקנאה היא טבעו השני לא מסתדר שם ומוטב לו שיילך לרעות בשדות פוטוגניים פחות. אבל בכל זאת, תהיו רגישים לזולת, תדללו את כל הטוב הזה. אתם בחו"ל. זה מספיק. אין צורך לערב בתמונת החו"ל שלכם גם מחוות רומנטיות מרגשות או הצלחות הוריות יוצאות דופן.
2. דלגו על מוטיב הגלויות. וותרו על הניסיון לצלם מוניומנטים קלאסיים כך שייראו כאילו הורדתם את התמונה בזמנכם החופשי בגוגל אימג'ז.
3. מננו את כמויות הסלפי. נכון שביקשנו לא לצלם שוב את מגדל אייפל, אבל גם תמונת סלפי בה רואים רק את הפרצוף שלכם פלוס צעיף פלוס כובע צמר יחד עם הכיתוב: אני ליד מגדל אייפל, זה לא פתרון.
4. מננו האשטגים. מחקרים מוכיחים שרמת העוינות עולה ככל שההאשטגים מתחכמים יותר. ובכל מקרה: לא יותר מארבעה האשטגים לתמונה. מעבר לזה זו הספמה.
5. מננו, נקודה. חוקי הנימוס קובעים שאין להעלות יותר משלוש תמונות ביום. אתם בחופשה, ושתיתם, אז בואו נסגור על ארבע. טוב, אפילו חמש, אבל על אחת מהן לא נעשה לייק, כי כאלה אנחנו, פסיביים אגרסיביים.
6. תשכחו מולנסיה. צילמתם שקיעה מדהימה ביוון. אלוהים השקיע בשקיעה הזו את כל מה שיש לו, אבל לא. אתם החלטתם שהשקיעה הזו תראה טיפה יותר טוב עם פילטר ולנסיה.
7. תשאלו את עצמכם: האם אני יודע לצלם אוכל? אם התשובה היא לא, צלמו רק קינוחים. קינוחים מצטלמים מצוין גם כשהצלם לא יודע לצלם.
8. אל תפחדו למחוק. אם התמונה לא קיבלה לייקים, תבינו את המסר.
9. לא משנה מה, אל תכתבו בסוף: ניו יורק, היית טובה אלינו. זו ניו יורק, היא טובה לכולם.
10. תפגינו מעט רחמים. סוף סוף נגמרה החופשה שלכם, ספגנו חמש תמונות ביום, לייקקנו בלי הכרה ואף שיקרנו שאנחנו מתגעגעים. לא מגיע לנו לחטוף עכשיו תמונות #tbt.

>>>
כמובטח, מעט המלצות:
לישון, לאכול, לשתות, להרגיש שקיים יקום אלגנטי יותר: the dylan hotel
לקנות בגדים: cos, hope, & other stories
לקנות דברים לבית: hay
לקנות ספרים: the american book store
לקנות מתנות: hema
לאכול: libertine cafe cafe

>>>
(תודה לאלוהי השזאם. השיר הזה – כלומר הביצוע הזה – היה בפלייליסט של בית הקפה שמופיע בהמלצות)

Taller than the tallest tree is
That's how it's got to feel

איפה הייתי ומה עשיתי #23

איפה הייתי: לפני חודשיים בערך, כשהייתי בארה"ב, קיבלתי מייל עם הצעה שאי אפשר לסרב לה. הצעה בסגנון טוב מכדי להיות אמיתי. על הפרק: נסיעה לטירה Le Logis בחבל קוניאק כדי לקחת חלק במיזם תרבותי גלובאלי של מותג הוודקה Grey Goose. מה זה המיזם התרבותי הגלובאלי הזה? ובכן, גם אני שאלתי: 15 אושיות תרבות (הייתי מוסיפה את התיאור הזה לרזומה, לו היה לי רזומה) נוסעות להתארח בטירה וללמוד על הדרך איך מייצרים וודקה צרפתית.
מה עשיתי: שתיתי הרבה קוקטיילים, ישנתי בעליית הגג של טירה מהמאה מהשבע עשרה, נהנתי מהחברה (שזה יפה מאד, אם לוקחים בחשבון שאני מאלה שמאמינים שהגיהנום הוא הזולת) והשתדלתי לא לעצום עיניים לרגע, כי הכל היה כל כך יפה.

cof

cof

cof

cof

sdr

cof

cof

cof

11

cof

sdr

mde

cof

sdr

cof

mde

cof

cof

cof

cof

cof

sdr

cof

sdr

mde

cof

cof

cof

mde

>>>
הדבר הכי חשוב שלמדתי ביומיים האלה: להכין קוקטייל le fizz.
כיון שלא באמת זכרתי מה שלמדתי בסדנת הקוקטיילים (כן, היתה סדנא כזו, ועשינו בה גם את הקוקטייל הקלאסי של ג'יימס בונד כפי שהופיע בספר קזינו רויאל מ-1953, כולל המרכיב הלא חוקי שבמרשם), טרחתי ומצאתי את ג'יימי אוליבר (עוד אושיה תרבותית) מסביר: