ארכיון הקטגוריה: איפה הייתי ומה עשיתי

איפה הייתי ומה עשיתי #23

איפה הייתי: לפני חודשיים בערך, כשהייתי בארה"ב, קיבלתי מייל עם הצעה שאי אפשר לסרב לה. הצעה בסגנון טוב מכדי להיות אמיתי. על הפרק: נסיעה לטירה Le Logis בחבל קוניאק כדי לקחת חלק במיזם תרבותי גלובאלי של מותג הוודקה Grey Goose. מה זה המיזם התרבותי הגלובאלי הזה? ובכן, גם אני שאלתי: 15 אושיות תרבות (הייתי מוסיפה את התיאור הזה לרזומה, לו היה לי רזומה) נוסעות להתארח בטירה וללמוד על הדרך איך מייצרים וודקה צרפתית.
מה עשיתי: שתיתי הרבה קוקטיילים, ישנתי בעליית הגג של טירה מהמאה מהשבע עשרה, נהנתי מהחברה (שזה יפה מאד, אם לוקחים בחשבון שאני מאלה שמאמינים שהגיהנום הוא הזולת) והשתדלתי לא לעצום עיניים לרגע, כי הכל היה כל כך יפה.

cof

cof

cof

cof

sdr

cof

cof

cof

11

cof

sdr

mde

cof

sdr

cof

mde

cof

cof

cof

cof

cof

sdr

cof

sdr

mde

cof

cof

cof

mde

>>>
הדבר הכי חשוב שלמדתי ביומיים האלה: להכין קוקטייל le fizz.
כיון שלא באמת זכרתי מה שלמדתי בסדנת הקוקטיילים (כן, היתה סדנא כזו, ועשינו בה גם את הקוקטייל הקלאסי של ג'יימס בונד כפי שהופיע בספר קזינו רויאל מ-1953, כולל המרכיב הלא חוקי שבמרשם), טרחתי ומצאתי את ג'יימי אוליבר (עוד אושיה תרבותית) מסביר:

קיץ בחוף המערבי | 2016 | שבוע אחרון

8

3

7

9

10

15

13

12

14

11

זהו. נגמרו חודשיים נטולי סטרס ועם מזג אוויר מושלם.
רגעי השיא:
mochi בטעם תה ירוק בטריידר ג'ו'ז ועשרת אלפים עוקבים באינסגרם (והרגע שבו גיליתי בתא המדידה של lululemon שהטייץ שלהם צמוד לי מדי כי לקחתי בטעות מידה 8).

>>>
סיפור אישי עם יותר מדי מידע: כשאחותו הקטנה של אבי ילדיי היתה פעוטה היא קראה משום מה לתפוח בשמו הערבי: תופח.
הדבר שהכי הצחיק את ילדיי בנסיעות ארוכות: אבא שלהם מחקה אותי מחקה אותה. זה הולך בערך כך: תופההההה. מה שמצחיק אותם, אני חושבת, זו הציפייה לח' שלעולם לא מגיע.
זה יותר מצחיק כששומעים את זה.

>>>
אבל איך היא מטורפת על הארץ
אבל איך שזה קשה לה להחליט
הבעיה במדינה היא אומרת כמו שואלת
האלימות המילולית
לי באלימות הזאת בסדר
יושב אצל יחזקאל על החוף
טוקיו vs. יחזקאל
יחזקאל IT IS

קיץ בחוף המערבי | 2016 | שבוע #8

18

1

15

12

9

7

14

10

3

5

13

סן פרנסיסקו / אוקלנד / סן חוזה / סונומה / קמפבל

>>>
משהו שקרה השבוע:
נסעתי לפגוש חברה במאונטיין ויו. כשרציתי לחזור הכנסתי את הכתובת לגוגל מאפס והופתעתי לגלות שהג'יפיאס לא עובד.
ממש כמו בסדרות האלה שאני אוהבת שעלילתן מבוססת על: "יום אחד נגמר בכל העולם הוויפיי/החשמל/הסוכר הלבן".
אחרי פאניקה של כמה דקות נזכרתי שאני נוהגת משנת 1989.
חזרתי הביתה כשאני מנווטת באמצעות מפה.

>>>
עוד משהו שקרה השבוע:
הייתי בתערוכה של אד רושה ב-de young.
זהירות, פרט קטן ולא חשוב שסתם יתפוס לכן מקום מיותר במוח: אד רושה הוא האמן שאחראי ל-cold beer beautiful girls, עבודה שנמצאת בסלון של סופיה קופולה וכיכבה גם ב-somewhere

קיץ בחוף המערבי | 2016 | שבוע #6

14

13

2

3

8

9

10

6

5

7

4

12

/// דברים של תיירים (הליכה על גשר הזהב + 17 מייל דרייב + שיט צפיה בליוויתנים במונטריי)
/// שגרה (בית + חוף ערפילי בקפיטולה + ארוחת ערב ב-outlanders)

אגב שגרה, הנה מה שלמדתי עד עכשיו על נהיגה בפרברי סן פרנסיסקו:

01 לא לפחד כלל. הכל נראה עצום: הכבישים רחבים, המכוניות גדולות, אבל אם מחכים כמה ימים הכל קטן סביבך (או שפשוט גדלתי. גם אפשרות סבירה). ,שנני: אם את מצליחה לנהוג בישראל, את יכולה לנהוג בכל מקום.
02 עכשיו תשכחי כל מה שאת יודעת על נהיגה בתל אביב ותרגעי.
03 בחירה ומחויבות: תחליטי על נתיב ותשארי בו. ככה נוהגים פה, אף אחד לא מנסה לשפר עמדות. כולם סבורים שהם במקום הכי טוב האפשרי והם מרוצים. אם מישהו מנסה לשנות נתיב, שאר הנהגים יניחו שהוא באמת צריך לשנות נתיב.
04 לא משנה מה, לא צופרים. בשביל מה הצופר שם, תשאלי? לא בשבילך.
05 דבר לשמוח עליו: מותר לפנות ימינה ברמזור אדום. דבר להצטער עליו: לא יהיו הזדמנויות להוכיח שאת מלכה החניה ברוורס.

>>>
The wings are wide, the wings are wide
Wild card in sight, wild card in sight