ארכיון מחבר: שלי גרוס המלבישה

עשו לי את השבוע

18 jan

01 the moon is beautiful, isn't it | הסווטשירטים של אביבה זילברמן
02 הישורת האחרונה של השיפוץ.
תהיה א': האם אוכל לצלם את הבית המשופץ גם בהעדר סבון הידיים של aesop?
תהיה ב': מי הם האנשים שבסוף תהליך יקר של שיפוץ עדיין יכולים להרשות לעצמם לפזר סבונים שעולים 40 דולר ליד כל כיור בבית?
03 כל בית צריך אגרטל טרצו
04 הבגדים של bobo choses בשיין במסריק
05 אובססיה יקרה: השעונים של קרטייה
06 סיפור אישי עם יותר מדי מידע, כולל מוסר השכל.
אזהרה: מדובר בסיפור מסוג "איך השגתי את הנעליים", סוג סיפורים משעמם כמעט כמו "אל תשאלו על מה חלמתי אתמול בלילה".
ובכן: את הנעליים האלה פגשתי כמה פעמים ב-cos בתל אביב, שם השארתי אותן על רקע פערים כלכליים. בביקורי בשבוע האחרון בז'נבה, נפגשנו שוב. הפעם הן היו בחמישים אחוזי הנחה. למרבה הצער, הזוג היחיד שנותר היה במידה 39, בעוד אני נועלת מידה 37. לא וויתרתי. מדדתי את הנעליים הענקיות והתהלכתי איתן בחנות תוך ניסיונות שכנוע עצמי שהן ממש במידה שלי. השכנוע העצמי לא צלח ופצחתי בתיחקור המוכר השוויצרי לגבי מידות נוספות שאולי מסתתרות בחנות. הוא יצא לסיור מעמיק וחזר עם התשובה המאכזבת: אין. זה הזוג האחרון. אין מה לעשות, אמרתי לעצמי, זה לא אמור היה לקרות. ארזתי את חפציי ופניתי לצאת מהחנות. אבל אז, בעודי חולפת על פני הקופות, קלטתי בזווית העין שמעל שורת הקופאים מתנוססים שני תיקים וזוג נעליים נוסף, למטרות קישוט. הזוג הזה, חברות, היה במידה 37.
מוסר השכל: אף פעם אל תשלחי גבר לחפש בשבילך דברים.

>>>
יש גם הצעה: אם יש לך בית חמוד, זמן ואישיות חובבת אדם, קו.קו מציעות שתשקלי לפתוח חנות שלהן אצלך בבית. הן יביאו את הציוד והמוצרים, את את הקשרים והכשרון. כל הפרטים ב-054-7567547

>>>
המלצת נטפליקס: Comedians in cars getting coffee, הפרקים עם סת' מאיירס, אלק בולדווין וג'ון אוליבר.
בונוס: מי יירטב יותר מהגשם, זה שרץ או זה שהולך:

קיצור דרך לחיים טובים

6

4

7

3

9

8

2
כבר מרגישים יותר טוב: קולקציית בגדי הפנאי של K A V (ויש גם חנות דגל חדשה ברחוב בת עמי 3 ביפו).
צילום: מיכאל טופיול | הצטלמה: נטלי יצחקוב
בונוס: צילומים מאחורי הקלעים

>>>
20 דברים קטנים שיכולים להפוך את החיים ליותר טובים (התפרסם במקור בגיליון הנושא "החיים הטובים" בלאשה. במקור היו ברשימה הזו יותר מעשרים דברים):

1. לאמץ חיה. רצוי כלב או חתול. הידעת? בעלי כלבים וחתולים הם אנשים מרוצים ובריאים יותר.
2. לעשות 20 דקות של פעילות גופנית ביום (מה זה כבר עשרים דקות? זה כלום).
3. לישון מספיק. כמה החלטות גרועות קיבלת רק כי היית עייפה?
4. להתחבק (הוראות הפעלה: צריך להתחבק לפחות עשרים שניות).
5. לנשום.  כל מי שמתרגלת יוגה יודעת איזו חשיבות יש למודעות לנשימה, אבל עכשיו המידע מתחיל לצאת מגבולות מזרוני היוגה. אפילו המדע כבר מתחיל לספק הוכחות ליתרונות הנשימה המודעת, למשל: פחות תופעות של חרדה, נדודי שינה, דיכאון ועוד.
6. לארגן לעצמך ביוטיוב פלייליסט מרגיע לעיתות מצוקה.
7. להעיף חפצים מיותרים מהבית. את יודעת למה מארי קונדו הפכה לכזו תופעה פופולרית? כי להעיף דברים זו פעולה משמחת. בונוס: היא גם מפחיתה משמעותית את הצורך לקנות דברים חדשים ומיותרים, כך שחוץ משמחה, היא חוסכת לך כסף.
8. צאי לטבע.  רצוי ליער. למה? כי יותר ויותר מחקרים מוכיחים שזה בילוי מפחית מתחים, עושה מצב רוח טוב, עוזר לתהליכים יצירתיים ומשפר יכולות קוגניטביות (כולל זכרון). אפשר לראות שינויים ממשיים במוח: לאנשים שנוהגים לבלות הרבה בטבע יש מוחות שקטים יותר. יש מחקרים שמראים שאפילו התבוננות בטבע דרך תמונות יכולה לשפר את מצב הרוח.
9. לטייל. רצוי למקומות שלא מעוררים אצלך תחושת FOMO חזקה (לונדון – לא, טוסקנה – כן).
10. זמן לבהייה. אל תנסי למלא את השבוע שלך מקצה לקצה. את לא חייבת באמת לבהות בזמן הפרטי שלך, אבל תתעקשי עליו (ולא, ספורט הוא לא זמן לעצמך. ספורט הוא ספורט. בזמן לעצמך את לא עושה, את פשוט קיימת).
11. לאמץ הרגל טוב, להפרד מהרגל רע. אומרים ששניהם קשים באותה מידה, אז רצוי לעשות את זה במקביל.
12. ללבוש בגדים מבדים נעימים. אולי את לא יותר יפה כשנוח לך, אבל את יותר רגועה ויותר מרוכזת ויותר מצחיקה (וכן, כנראה שכל אלה גם מייפים אותך.)
13. לא להתבייש לעשות אנפולואו בפייסבוק. לא חלה עלייך חובה חברית להחשף לתכנים של אנשים שמעצבנים אותך.
14. לאכול בריא. או לפחות לאכול פחות מעובד.
15. למצוא לעצמך קהילה. החיים נעימים יותר כשמעבירים אותם בשבט. זו לא חייבת להיות קהילה אמיתית, גם קהילה וירטואלית יכולה לשפר את חייך.
16. להיזהר מהסחף. כולם תמיד אומרים "תזרמי", כאילו זה משהו טוב, אבל גרטשן רובין (זוכרות אותה מ"פרוייקט האושר"?) מזהירה בבלוג שלה מפני היסחפות יתר עם הזרם: כשאת זורמת, את לא מחליטה, וכשעובר יותר מדי זמן נטול החלטות, את עלולה לגלות שאת לא חיה את החיים שאת רוצה.
17. לתרגל אופטימיות. אל תדאגי, להיות אופטימית לא אומר שמעכשיו תאבדי קשר עם המציאות ותתחילי לעסוק בהדחקה במשרה מלאה, זה רק אומר שתוכלי להתמודד עם תלאות החיים באופן פרודוקטיבי יותר. יותר תקווה, פחות ייאוש. אופטימיות, מסתבר, היא אמנם גנטית בחלקה, אבל אל דאגה: אפשר לאמץ חשיבה אופטימית. איך? על ידי חשיבה מחשבות חיוביות ואימוץ חברות שהאופטימיות באה להן באופן טבעי, שכן אופטימיות (בדיוק כמו פסימיות), היא תכונה מדבקת.
18. לקרוא לפני השינה. אל תחשבי במונחים תחרותיים של קלאסיקות שצריך לקרוא ושמות של סופרים שרצוי לנפנף בהם. לקרוא לפני השינה זה פשוט דבר נעים (לרובנו).
19. הכרת תודה. כולם מתעקשים שזה עובד, וחוכמת ההמונים לא זכתה לשם הזה בגלל שהיא טיפשות ההמונים. איך עושים את זה? מוצאים כל יום חמישה דברים טובים או יפים בחיים שלך. אפשר לכתוב אותם, אפשר לצלם אותם, אפשר להגיד אותם בקול רם. העיקר שתשימי לב אליהם בצורה פעילה.
20. אל תתני למושלם להיות האויב של הטוב ביותר. כן, זו קלישאה, אבל כמו רוב אחיותיה, היא נכונה.

>>>
שיר שבטוח יהיה בפלייליסט הזה (כל דבר שקשור באלכס טרנר יהיה בפלייליסט הזה).

,And even when you know the way it's gonna blow
It's hard to get around the wind

הוגה (גם בעברית)

5

Processed with VSCO with m5 preset

2

7

Processed with VSCO with m5 preset

1

8

6

הפסקת הוגה כמה פעמיים ביום מול general store

>>>
ספר ההוגה יצא לא מזמן גם בעברית. לכבוד הארוע, כתבתי על ההוגה ללאשה. הנה חלק מהטקסט, לטובת מי שעוד לא מדקלמת את הספר בעל פה.

בוקר טוב לאלה מכן שהתעוררו רק עכשיו ועתה הן תוהות איך, למען השם, מבטאים את המילה הדנית הזו? היגה? הוגה? בזכות הספר The Little Book of Hygge  יכולה 2017 לזכות בתואר שנת ההוגה, ועתה עם סיומה, מגיעה סוף סוף למדפים הגרסה המתורגמת לעברית, זו שתקל עלינו ללמוד שיעור או שניים מהדנים בהילכות חיים רגועים ומאושרים. הדנים האלה, הם יודעים על מה הם מדברים, עם שיכול להתגאות ברזומה שכולל נוכחות קבועה בדו"ח האושר העולמי של האו"מ ובמוניטין של העם השמח בעולם, וזאת למרות תנאים התחלתיים מאתגרים כמו חורף ארוך ושעות על גבי שעות של חשיכה. מחבר הספר הוא מייק וייקינג, מומחה לאושר. למעשה, וייקינג הוא מנהל המוסד לחקר האושר, הממוקם למרבה הנוחות, בקופנהגן.

יש מי שמתייחס להוגה כאל טרנד, זו טעות, שכן למרות שרובנו נחשפנו למושג רק בשנה או השנתיים האחרונה (ב-2017 הצליחה המילה להשתחל למילון אוקספורד), בדנמרק מדובר במושג בסיסי המתאר אורח חיים פשוט ותשומת לב לפרטים הקטנים שמרכיבים את השגרה. גם וייקינג מודה שקשה להסביר למי שאינו דני מה זה בדיוק הוגה. בין הפירושים שהוא מציע: "אמנות יצירת האינטימיות", "חמימות נפשית", "היעדר מטרדים" או "שתיית שוקו חם לאור נרות". למעשה, כשחושבים על זה, לכל עם ומדינה יש את ההוגה שלה, גם אם קוראים לה בשם אחר, כשמעל כל ההוגות כולן מרחפת לה מטריית המיינדפולנס המעודדת האטה והשקעת אהבה ותשומת לב בכל פרט.
אוקיי, השתכנענו, איך ממשיכים מכאן? החדשות הטובות הן שהמרדף אחרי השגת ההוגה מהנה בפני עצמו. כך תכניסי מעט הוגה לחייך בעשרה צעדים פשוטים (כמובטח, פשטות היא מילת מפתח):

01 נרות
כן, כל מי שנתקלה במושג הוגה יודעת להגיד שההוגה ונרות הולכים יד ביד כמו שוקו חם ואח מבוערת. למעשה, כשהדנים רוצים להגיד "משבית שמחות" הם אומרים "זה שכיבה את הנרות". את לא רוצה, חלילה, להיות זו שכיבתה את הנרות. להפך. אם את רוצה ליישר קו עם הדנים, תצטרכי לשרוף כשישה קילו של שעוות נרות בשנה.

02 תאורה
אצל הדנים בחירת תאורה היא פעולה פרקטית, אבל גם הצהרה תרבותית. את לא רוצה שבחירת המנורות תסגיר את אישיותך הוולגרית, נכון? גשי מיד וודאי שכל הנורות בביתך מפיצות אור רך שמרוכך על ידי אהילים שנבחרו בקפידה. ובשום פנים אל תתפסי עם תאורת ניאון.

03 יחד
אין תחליף לחברת האנשים שאתן אוהבות. דיבורים על זמן איכות? לא אם אתן בעניין של הוגה. פה אנחנו בענייני כמות. קחו דוגמא מהדנים: 60% מהאירופאים נפגשים לפחות פעם בשבוע עם חברים או בני משפחה. אצל הדנים מדובר על 78%. אמנם אפשר לייצר הוגה גם כשאתן לבד, אבל הוגה מסורתית תתרחש בקבוצות קטנות של אנשים שהנוכחות שלהם משחררת אצלכן אוקסיטוצין (כן, אף אחד לא הבטיח שזה יהיה קל). שימו לב: 57% מהדנים סבורים שבשביל אווירת הוגה אמיתית נדרשים 3-4 אנשים.

04 תאכלו משהו מתוק ותשתו משהו חם
חלק חשוב בהוגה הוא להיות נחמדים לעצמכם. מסתבר שאצל הדנים להיות נחמדה לעצמך פירושו לאכול משהו טעים, רצוי עוגות. מה עוד נחשב למזון הוגלי? קפה. שוקו חם. נזיד משביע. מה לא? ירקות חתוכים או כבד אווז.
רוצות משהו קטן ליד העוגה? אין בעיה: בעוד שכולנו סבורים שהוגה = נרות, מבחינת הדנים הוגה = שתיה חמה. הדנים מכורים לקפה.
נמאס לכן מהקפה? זה הזמן לעבור למשקה יין חם מתובל (בעמוד 94 בספר תמצאו מתכון).


05 תתרחקו מפייסבוק

אחרי שגילינו מה הדנים מקשרים עם הוגה (קפה, נרות, אח מבוערת, משחקי קופסה), נותר לבדוק מה הכי פחות מקושר להוגה. ובכן, מדובר במשחקי מחשב, מסיבות, ספורט ופייסבוק.

06 תלבשו משהו נוח

הדנים מתלבשים פשוט ונוח. כדי לאמץ את המראה הדני נתמקד בסקאלת גוונים הנעה בין אפור לשחור ("השאיפה היא להשיג מראה הולם ללוויה של קרל לגרפלד"), נצטייד בצעיפים, קרדיגנים ואפודות (רצוי בעבודת יד) ונוודא שהשיער שלנו לא נראה מסודר מדי, חלילה.

07 צאו לטבע
כל סוג של טבע יעשה את העבודה. זו יכולה להיות רק הגינה שלכן, הפארק העירוני או חוף הים. בטבע יש פחות אלקטרוניקה ואיכשהו הכל נראה פשוט יותר. הכי טוב: לצאת לטבע עם חברים או משפחה (אבל לא יותר מדי אנשים או יותר מדי משפחה, אחרת אתן מסתכנות בהפיכת בילוי ההוגה שלכן למסיבה, ומסיבה איננה הוגה כלל וכלל. כבר מוטב שתעשו ספורט תוך גלישה בפייסבוק).

08 תשקיעו בבית
הדברים שהופכים סתם דירה לדירת הוגה: נרות, פריטים עשויים עץ, ספרים (זה הזמן לשמוח שלא הקשבתן למארי קונדו ולא מיהרתן להיפטר מהספרים), כלי קרמיקה, שמיכות וכריות.

09 תהיו ברגע

ההוגה מתרחשת כאן ועכשיו. ייסרתן את עצמכן בגלל משהו שקרה אתמול או דאגתן ממשהו שאולי יקרה מחר? פספסתן את ההוגה.

10 קיצור דרך
הספר מכיל רשימה של חפצים הנחוצים למבקשות לעלות על המסלול המהיר להוגה, מככבים בה, בין השאר: נרות (כמובן), שוקולד (איכותי, ורק קוביה ביום), תה מועדף (זה הזמן למצוא תה מועדף. אני ממליצה על זה ועל זה), ספר, ריבה, גרבי צמר, פנקס ועט.

>>>
השיר הזה מופיע בכמה פלייליסטים באווירת הוגה (כן, יש כאלה דברים). הגיוני כשמקשיבים למילים:

And I'll kneel down
Wait for now
And I'll kneel down
Know my ground

עשו לי את השבוע

8 jan

01 סווטשירט ממשי
02 one star
03 scenic drive (בקרוב על קירות שירותי האורחים אצלי בבית)
04  the future is female
05 תכשיטי האותיות של נוריתמי ברזילי
06 סדנאות התחפושות של שרון (להורים משקיעים שיש להם ילדים עם טעם)
07 הצבעים האלה

>>>
משהו לקרוא: המלצתי על רשימת ספרים באתר עברית.

>>>
מתוך ספרי (שלא נכתב): המדריך למשפצת המתחילה. מבחר ציטוטים שיעזרו לך לעבור את התקופה המאובקת הזו בשלום:
If a problem is fixable, if a situation is such that you can do something about it, then there is no need to worry. If it's not fixable, then there is no help in worrying
(זה היה הדאלי לאמה)

>>>
מעט קיטש לשבת.

Try as I may, I could never explain
What I hear when you don't say a thing