מוזה בשבוע | אניה ארונבסקי-קרונברג

2

3

1

4

מי היא? אניה ארונובסקי-קרונברג
מה אנחנו יודעות עליה? שהיא המייסדת והעורכת של המגזין האינטיליגנטי vestoj, שלפני שהיא הקימה את המגזין שלה היא היתה מנהלת יחסי הציבור של acne (שם היא ערכה את המגזין הסופר קולי שלהם, acne paper).
אנחנו יודעות גם שהיא אחת האורחות בשבוע האופנה בחולון, שהיא תרצה ביום שלישי הקרוב בבוקר על האיטיות כמוזה ושהיא הסכימה להתראיין לבלוג.

>>>
זה מה שהיא אומרת:

Creative freedom is incredibly important to us, as is the need to deal with fashion in a way that has little to do with commerce, and a lot to do with reading culture through the changes in fashion

We want text and image to be in constant dialogue with each other and the publication itself to be an object to treasure and preserve. Vestoj is an annual journal as time to research and reflect is vital to us – more often than not our best ideas come after we have been dwelling on a topic for a considerable amount of time. Also, as we have no advertising, no clothing credits, and no news-based stories we're not seasonally bound. In this sense Vestoj is more like a series of books than a traditional fashion magazine

Ultimately what interests me the most is what fashion communicates, rather than the physical garments themselves. What do we wear and why? What does the fashion system say about us as a culture? The garments we wear are at the centre of all this of course, but fashion to me is just as much everything that is communicated and mediated around these ephemeral clothes

Vestoj is about the fostering of a critical mind and about the ability to always question what you see, read or hear, regardless of where you obtain the information

>>>
אניה מקדישה לכן את Danse Serpentine של האחים לומייר, שצולם מתישהו ב-1897

חורף כמו שחורף צריך להיות

1

7

4

6

5

2

Upstate New York | Mango fall 2014

>>>
Don't you love New York in the fall? It makes me want to buy school supplies. I would send you a bouquet of newly sharpened pencils if I knew your name and address
(נורה אפרון, מתוך יש לך הודעה)

>>>
ערכת הישרדות לטובת הנשארות בבית:

winter kit

>>> I always deserve the best treatment because I never put up with any other (אמה, ג'יין אוסטן)
>>> שמיכה שתסתיר את העובדה שלא יצאת מהפיג'מה
>>> כוס תה
>>> תה. אין לי מושג מה הטעם שלו. קניתי אותו בגלל התיאור. אעדכן:
A tea to lift you up and keep you there. Flying, they say, you can’t do it without wings

>>>

עשו לי את השבוע

20 nov

01 חולצה, פרופיל, עציץ (שירואטו של שירה נפתלי)
02 קומפוזיציה
03 שאלה שחייבת להישאל: כמה חורף זה מספיק חורף בשביל נעלי בית? (אלה מקום איל פו)
04 החולצה, החליפה, הבירקנשטוק. כל זאת ועוד: איזבל מארה, הקיץ הבא
05 כן!
06 עציצים של אחרים
07 it's written in the stars

>>>
אמרו לי שייקח זמן עד שאדע להגיד עד כמה השפיע הקיץ בקליפורניה על ילדיי.
ובכן, סנונית ראשונה:
בני הצעיר שוקד בימים אלה על כתיבת סדרת סיפורים קצרים שהכוכב שלהם, הפיל ביל, נרצח על ידי ישות מרושעת בשם "איגעלמיר". כל זה קורה במסעדה המגישה פיש אנד צ'יפס וממוקמת מתחת לגשר הזהב.

>>>
Anything can happen. anything happens all the time
(מתוך הסרט המאד חמוד this is where i leave you, בו משפחה אמריקאית יושבת שבעה. הכסא של האמא ממוקם בדיוק במקום בו הם מעמידים בדרך כלל את עץ חג המולד).

>>>
You said go slow
I fall behind
The second hand unwinds

מוזה בשבוע | מאשה רודוב

9

10

7

6

2

5

3

1

מה אנחנו יודעות עליה? היא בת 37, יש לה ילדה בת 6 ובן זוג שיש לו בוטיק משקפיים (יוסף חבר). יש לה דיי ג'וב בחברת הייטק, והיא כותבת על אופנה לגו סטייל.
וזה מה שהיא אומרת: "אמביוולנטיות. זה בעיקר מה שמגדיר את הגישה שלי לאופנה. אני לא מייחסת חשיבות לבגדים והייתי יורה בעצמי אם הייתי בוחשת בקלחת הזו 24/7. מבחינתי להתלבש זה משחק, תרגיל שצריך לפתור".

(כל התמונות  מהאינסטגרם של מאשה @michurra)

>>>
עוד משהו:
פעם, בנסיעת עיתונאים לאמסטרדם, היא עמדה לפני בתור לצ'ק אין. היא לבשה חצאית עור קצרה ונעלי ספורט. תוך כדי שיחה היא שלפה מהתיק טרנינג אפור ארוך, לבשה אותו מתחת לחצאית ובאותה נשימה הורידה את החצאית והכניסה אותה לתיק.
אני זוכרת שחשבתי: אף פעם לא תצליחי להתלבש כמוה, אבל את יכולה ללמוד לעשות את זה.

>>>
I can climb the highest mountain, cross the wildest sea
I can feel St. Elmo's fire burning in me