עשו לי את השבוע

29 jul

01 מה הטעם להיות בצפון קליפורניה בקיץ אם את לא מפתחת אובססיית סווטשירטים?
02 הצבע הזה
03 wilder life
04 מכנסי יוגה לילדים
05 סטן סמית' בהתאמה אישית
06 אני יודעת מה אעשה בחורף הקרוב: אגזור את הסווטשירטים שקניתי בקיץ הצפון קליפורני
(יש לי גם סיפור אישי עם יותר מדי מידע: בסווטשירט הזה נתקלתי כשוטטתי לתומי במחלקת הילדים של H&M והמשכתי באופן טבעי אל מחלקת הגברים הסמוכה. לצידו היו תלויות טוניקות רכות א-סימטריות וחצאיות ארוכות וצמודות: "מדהים איזו פתיחות יש פה", חשבתי לעצמי. "באיזו טבעיות מקדישים באיזור הזה של העולם סטנדים שלמים לגברים שמעדיפים את הבגדים שלהם נשיים כל כך". רק כשנתקלתי בקימונו ארוך ושקוף הבנתי שאני במחלקת הנשים)
07 אפל + הרמס
08 עכשיו בחמישים אחוזי הנחה

>>>
סיבה להצטער שאני לא בארץ עכשיו: הבלט הישראלי בגרסה מודרנית למפצח האגוזים, וחברתי/גיסתי תמרה סלם עיצבה את התלבושות

לא הייתם צריכים | יולי

july 16מתנות לילידות יולי:

> נעלי בלרינה
> בגדי יוגה
> מי קוקוס לפנים
> תמונה מעל המיטה
> בקבוק בושם שאפשר להוריש לנכדות
> תאורה למסיבה
> החוקים החדשים לגברים (טוב, זו מתנה לילידי יולי)

>>>
ציטוט מסורתי מספר אקראי (כל כך אקראי שאני לא טסה לחו"ל בלעדיו. אף פעם):

Sometimes I believe that love dies but hope springs eternal. Sometimes I believe that hope dies but love springs eternal. Sometimes I believe that sex plus guilt equals love, and sometimes I believe that sex plus guilt equals good sex. Sometimes I believe that love is as natural as the tides, and sometimes I believe that love is an act of will. Sometimes I believe that some people are better at love than others, and sometimes I believe that everyone is faking it. Sometimes I believe that love is essential, and sometimes I believe that only reason love is essential is that otherwise you spend all your time looking for it

(מתוך heartburn של נורה אפרון)

>>>
מוקדש (באהבה, אלא מה) ליליד יולי 1969

קיץ בחוף המערבי | 2016 | שבוע #5

20160722_201310

20160722_203055

20160722_202748

20160724_202459

20160724_202654

20160724_190500

20160721_175828

20160721_175833

20160721_182423

20160722_160109

20160721_154419

בתמונות: סנטה קרוז (לעלות על ה-cliff hanger לאכול ב-picnic basket); הופעה של the novel ideas בגנים הבוטניים בברקלי), אחר צהריים אצל הגור-קרבים בברקלי.
לא בתמונות: שעות על הכביש, הגיהנום המתקרא אאוטלט.

>>>
תזכורת, אני כל יום באינסטגרם @shellygross

>>>
?hello sunshine where have you been for so long

איך להפסיק לצבוע את השיער

7

1

3

6

5

4

Elizabeth Suzann signature collction | p: Brett Warren

>>>
טור על כוחות על באופן כללי ועל כח העל הפרטי של כל אחת מאיתנו שמאפשר (למי שרוצה) להפסיק לצבוע את השיער.
בחלק הטכני סייעו רוני סעדון מהמספרה ברחוב נחמה ויגאל סיץ ללוריאל פרופסיונל.
התפרסם במקור לפני כחודש בלאשה:

לכולנו יש כוחות על, אחרת איך נסביר את העובדה שברגע שמישהי מאיתנו בהריון, כולן מסביבה פתאום בהריון? ברגע שמישהי מתחתנת, כולן פתאום מתחתנות? בשניה שמישהי מתחילה לעשות סאפ, פתאום כולן עושות סאפ? כוחות על, אמרתי לכן.

מהרגע שהפסקתי לצבוע את השיער אני רואה סביבי יותר ויותר נשים עם שיער אפור/לבן/מאפיר/שזור חוטים כסופים. ככל שאני רואה יותר ויותר נשים שהפסיקו לצבוע, אני נתקלת יותר ויותר בשאלה: איך עושים את זה. איך מפסיקים ביום אחד הרגל של שנים. ובכן, אם נחזור לרגע לאנלוגיית ההריון: אומרים שאת יולדת כמו שאת חיה? את גם מפסיקה לצבוע כמו שאת חיה:

> על הדרך. לא הלכת למספרה. לא השכלת לקנות צבע ביתי, את לא מבלה יותר מדי זמן מול המראה (וכשכן, את בלי משקפיים) והנה, יצא שלא שמת לב, אבל הפסקת לצבוע. את נעזרת בכוח העל הפרטי שלך: שמיעה סלקטיבית. כשאנשים זרים וקרובי משפחה מזכירים לך שאת צריכה לצבוע, את פשוט לא שומעת אותם.

> קולד טרקי. החלטת שנמאס לך מהשחור או הבלונד או האדום נחושת? כבר למחרת קבעת תור למספרה והבאת איתך בתור השראה תמונה של בריטני ספירס מהתקופה הקרחת. כח העל הפרטי שלך: זה לא שאת לא פחדת משינויים, את באמת אוהבת אותם.

> לאט ובזהירות. כמו הצפרדע שלא שמה לב שהמים רותחים רק כשנהיה מאוחר מדי, התכנון שלך הוא לבלבל את כל רואייך באמצעות גוונים. כח העל שלך: סבלנות. את יודעת שזה תהליך שייקח שנה, ואם יש משהו שאת טובה בו זה לחכות.

>>>
כוחות על: מהרגע שמישל אובמה שרה את השיר הזה בקרפול קריוקי, אני שומעת אותו בכל מקום