עשו לי את השבוע

28 may

01 קקטוסים על הקיר
02 תכשיטים בהתאמה אישית באמצע הקניון (במגנוליה!)
03 ריסים של שטיח
04 הכל מתחבר: פריז + דקלים + ג'ינס + זארה
05 קקטוסים על מדפים
06 ה-מדים (ללבוש עד החורף)
07 סופרגה במתנה! במהלך חודש יוני תיפתח בזוהרה (דיזנגוף 255) חנות פופ אפ של סופרגה, כולל דגמים נדירים, כאלה שיצאו מהמלאי וחזרו, כאלה שיש עליהם רשימות המתנה ואפילו דגמי גברים וילדים.
שלוש מכן יכולות לקבל נעליים במתנה (דגמים בסיסיים. מי שתרצה משהו נוצץ יותר, תוכל, כמובן, להוסיף כסף ולהחליף). מה צריך לעשות? לשלוח מייל ל-superga@mgs.co.il עד יום שני בבוקר. ברות המזל יקבלו הודעה במייל.

>>>
I know I'm your Mother but I think I can say this without bias. Uh you are an Adonis from marble sent from Heaven to be scrumptious
(בברלי גולדברג, דמות מופת, הגולדברגים. יש עכשיו עונה שניה ב-vod ב'יס')

>>>
שירות לציבור: אם אין לכן כוח לראות את שתי העונות, הנה שמונה עשרה דקות של בברלי גולדברג – המיטב

epiphany

1

8

2

4

3

6

7

פרהסיה | Parrhesia | ככה קוראת אביבה זילברמן לקולקציית הקיץ שלה שתושק בחמישי ושישי הקרובים (כולל 20% הנחה) |  צילום: רוני כנעני

>>>
"את יודעת למה ניכחדו הדינוזאורים?"
"כי מטאור פגע בכדור הארץ," השיבה סאקו בתמימות.
"זה עניין משני," השיב בארשת זועפת. "זו לא הסיבה האמיתית."
"אז מה הסיבה האמיתית?"
"שהדינוזאורים התאמצו יותר מדי."

(מתוך "השנה של סאקו"  של קיואצ'י קאטאימה שתירגמה אורלי הר-לוין. ותודה לרן בן נון שקרא את הספר ומירקר לי את השורות האלה)

>>>
Memories of everything
Of lemon trees on mercury
Come to me with remedies
From five or six of seven seas

(On Mercury | Red Hot Chili Peppers)

>>>
It’s not It’s not It’s not the words that you say

עשו לי את השבוע

21 may

01 סוף סוף, השמלה המושלמת (אני קניתי אותה בשחור)
02 take me away
03 הולכת על חבל
04 להתאים בגד לרישום (היום, מחר ומחרתיים)
05 מהדברים אני יודעת שכבר לא יקרו לי: לעולם לא אלבש יותר חזיית משולשים
06 ורוד הוא התכלת החדש
07 ויש גם הגרלה: המותג השווה הארטברייקר חוגג יום הולדת חמש, וחמש מכן יוכלו לזכות בחולצה שעוצבה במיוחד לארוע. מה צריך לעשות? רק לשלוח מייל ל-shop@heartbreaker.co.il (שימו לב: החולצות יחכו לזוכות בחנות בדיזנגוף)

>>>
תקראו לזה מתנה לחג:
"לא ניתן שלא לחוש בכל שורה של גאווה ודעה קדומה, בכל מילה של אליזבת, את היעדר הטעם המוחלט שבהצגת גיבורה עזת מצח ופשוטה כל כך כאהובתו של גבר כדארסי. ויקהם אינו פחות גרוע. הו! הם כה התאימו זה לזו, ואיני יכול לסלוח לדארסי משובב הנפש על שהפריד ביניהם. דארסי היה צריך להינשא לג'יין".
(ביקורת מ-1814 על הספר גאווה ודעה קדומה. מתוך "מועדון הקריאה של ג'יין אוסטן" של קארן ג'יין פאולר, שתרגמה אביגיל בורשטיין. מה שהמבקר של 1814 מפספס – זה מבקר, כמובן, לא מבקרת – זה את העובדה שזה בדיוק מה שאנחנו אוהבות בגאווה ודעה קדומה. ובאנטומיה של גריי)

>>>
כמו כן, סיפור אישי עם יותר מדי מידע:
השבוע עבר הספר שלי לעריכה לשונית.
זה הצדיק את קיומה של השיחה הזו בקבוצת הווטסאפ של החברות שלי:

הגר: איזו התרגשות. תזכרי שאני הכרתי אותך ראשונה! (כלומר, אחרי מיכל)
גליה: סליחה, אני מכירה את שלי מכיתה ו'.
הגר: אוקי, אז אחרי מיכל וגליה.
דנה: סליחה, אני ושלי חברות מהצבא.
רוני: יופי. אז אני אחרונה.
הגר: לפחות לא אני.

>>>
I see gold in the air and promise in the streams
I see love in the hearts, futures in our dreams

אמהות | ילדים | רגעים

קבלו את הילה קריב: בשלנית, בעלת הבלוג ביסים ומחברת ספרי הבישול 'ביסים' ו'ביסים קטנים'. נשואה (עשרים שנה) לשחר, פרופסור וראש המחלקה לכלכלה באוניברסיטת ברקלי, ואמא לדניה, 13 כבת 16 (או 8. תלוי ביום ובשעה), עמרי, 10.5 (איש הספורט) ויותי, 8 (חי את החיים על הקצה). גרים בברקלי

צילמה: נירית גור-קרבי

>>>
19

12

7

17

6

1

2

4

3

8

9

18

5

11

13

16

10

20

14

>>>
הילה אומרת:
ילדים / תמיד רציתי הרבה ילדים, בנאיביות אפילו דיברתי על אימוץ כאידאל, אבל כשליותי מלאו שנתיים גנזתי את הרעיון. אני מאד מודעת ליכולות שלי.
ברקלי / אל ברקלי הגענו אחרי מנהטן בעקבות המשרה של שחר באוניברסיטה. אני זוכרת את תחושת הקסם כשנסענו בגבעות הירוקות עם הנוף העוטף הזה ואת הפליאה שיש אנשים שחיים כך כל יום. התחושה הזו לא מפסיקה ללוות אותי גם היום. אני משתדלת לא לקחת כמובן מאליו את היופי שסביב, ובכלל, לא לקחת שום דבר טוב בחיים כמובן מאליו ולהוקיר את הרגעים הקטנים והטובים ששזורים ביומיום שלנו. חשוב לי לדעת להגיד טוב עכשיו ולא להיזכר בזה כשיהיה מאוחר. מתאמצת, כי זה לא משהו שבא אצלי עם הגנים.
חיות / לקחנו כלב ויצא דוב אבל דובי שמכריח אותי לצאת החוצה גם בימים שלא ממש בא ולשאוף אויר וטבע, וגם מכניס הרבה שמחה (ולכלוך) לבית.
אמהות / תהליך של למידה אינסופית דרך הצלחות מתוקות וכשלונות צורבים. ללא ספק הדבר הכי מאתגר שעשיתי בחיים וגם ההכי חשוב וממלא (ולא, זה לא תמיד נראה יפה כמו בתמונות של נירית, שיש לה יכולת להוריד שלווה ברוכה על כולנו).
חברות / אוספת אותן בפינצטה אחת אחת, וקשורה אליהן בכל נימי הנפש. מוקירה שיחה טובה, אינטימיות ומחוות קטנות של התחשבות ודאגה. לומדת מכל אחת מהן להיות אני קצת יותר טובה.
בית / הבית הוא המבצר שלי. הבנזוג, הילדים, המטבח, חלונות עם ירוק – שם הכי טוב.
ריח / דשא קצוץ, פריחת הדרים ויסמין, עוגת שמרים טריה, רוזמרין ואורגנו טריים וסירים של תבשילים מבעבעים בנחת על הגז.

 ציטוט משיר /
משנה לשנה אני נחשפת והולכת
ולקראת האביב מזדככת
מורידה עוד שכבה אחרונה
מקבלת אותי מתנה ומחייכת