קליפורניה | שבוע #10

בשבוע הזה הייתי בכלל בניו יורק, בתצוגת קיץ 2015 של מייקל קורס.

>>>
פנים. יום. לפני התצוגה

17

18

16

9

13

15

14

קריאה מודרכת (מלמעלה למטה): על הספסל חיכתה חוברת מינימליסטית ובה עיקרי האג'נדה (שיק אופטימי. קלאסיקה אמריקאית) | על הספסל חיכתה גם גרייס קודינגטון בבגדים שחורים וסניקרס מוזהבים | לנסות בבית: ישיבה זקופה ושיער אסוף | פנינים | ליאנדרה מדין (המן רפלר) מדגימה ענידת שרשרת על השיער | אגב, ישבתי כמעט ממש מאחוריה | שתי הנשים שהכי חיבבתי בשורה הראשונה

>>>
פנים. יום. התצוגה

8

10

12

11

קריאה מודרכת: אלה לא תמונות מייצגות של הקולקציה (לא נורא, בסוף הכל יגיע לפקטורי 54).

>>>
פנים. חוץ, אחרי התצוגה

7

6

20

5

1

4

3

19

קריאה מודרכת: מודלס אוף דיוטי (סימנים להזדקנות: הדוגמניות נראות לי רזות מדי) | כולל הצמה החצי מפורקת שכיכבה בתצוגה | פופי דלווין בשמלה קלילה ועקבים מוגזמים מתרחקת אל האופק | הוכחה שתמיד אפשר להמציא את הגלגל מחדש: בלוגרית אופנת רחוב שמציירת במקום לצלם | worn stories. כציידת של שמות מוצלחים לספרים, לא יכולתי שלא להצטער שלא חשבתי על השם הזה בעצמי | נוף אורבני | WELL I'M STILL IN NEW YORK

>>>
בונוס למתמידות:
קוני וונג מריפיינרי 29 כתבה על חוויותיה בשורה האחרונה אצל מייקל קורס, כך יצא שיש לי תמונה של עצמי מהתצוגה! (תמצאו אותי מתחת לחץ)

fashion-week-back-row (1) copy

>>>
אם זכרוני אינו מטעה אותי, השיר הזה (בגרסה מרובת מיתרים) פתח את התצוגה

 

מצבים חדשים, בגדים ישנים

8

6

7

5

בגדים שאנחנו מכירות. סתיו באתר one of few

>>>
מתלבשים רגיל, פרק ב'. היישר מהטור "וידויים מתא המדידה" בזמנים מודרניים:

אני כל כך שמחה: לאן שאני לא מסתכלת, אני מקבלת אישור ללכת לפי נטייתי הטבעית ולהתלבש רגיל. נורמלי. לא מיוחד ולא מיוחדג'. אתם מבינים למה אני מתכוונת. תראו את אובמה בחליפת הבז' שלו, מראה לכולנו מה קורה כשמתחכמים. אמרתי את זה כבר עשרות פעמים, אבל בטח לא הקשבתם לי. לאובמה תקשיבו: כשהולכים לנאום לאומה לא לובשים משהו חדש. גם לא לפגישה חשובה. גם לא לדייט. לא עושים שום דבר חשוב בבגד שטרם נוסה ונבחן. זו טעות של מתלהבים. אל תפחדו, אף אחד לא יחשוב שאתם לא מגניבים, לא כשטרנד הנורמקור עדיין שולט ולא כשקמפיין החורף של גאפ מפציר בכולנו להתלבש נורמלי. לטובת הקמפיין הזה גייסו בגאפ כמה אושיות אינדיווידואליסטיות (כמו זושה מאמט מ"גירלז" ואנג'ליקה יוסטון) והלבישו אותם בבגדים הכי גאפיים ויומיומיים. המסר עובר חד וברור: כשאתם לבושים רגיל לאישיות שלכם יש יותר מקום להתבטא. לפני שאתן מתנפלות בהקלה על טוניקות וטייצים, קחו בחשבון שב"להתלבש רגיל" אין שום כוונה לתת פטור כולל מסגנון אישי. לא ולא, רק קצת להרגיע. בערך ככה:
> לובשים רק בגדים שקל ללבוש (השמלה שאפשר תיאורטית ללבוש בתריסר דרכים שונות, אם רק תצליחי לפענח לאן מכניסים את הראש? לא היום).
> לובשים רק בגדים שקל להסביר במילים פשוטות למי שלא מתעניין באופנה (למשל: לגבר סטרייט או לסבתא שלך).
> לא מעמיסים. אם אתם ממש חייבים גבולות: נסו להסתדר עם גג חמישה פריטים בכל פעם. זה ימנע עומס מיותר.
> מוותרים על בגדים שמפריעים לחשוב או להתבטא (אפשר לעשות איקס על נעלי עקב לא נוחות, מכנסיים שקטנים עלייך במידה, מיני שאי אפשר לשבת איתו, שרשרת כל כך כבדה שכשאת מבלה איתה כל האנרגיה שלך מושקעת בלהזדקף).

>>>
באתר one of few (שיש בו בעיקר בגדים יפים שקל להסביר) התאהבתי קודם כל בגלל השם.
כשהייתי ילדה הייתי בטוחה שיש רק אחת כמוני.
כשהתגייסתי והגעתי ליום הראשון בקורס ת"ש, פתחתי את הדלת לאולם בו התאספו כולן והבנתי שיש לפחות עוד מאתיים שהן בדיוק בדיוק כמוני, כולל אותה דרך שבה הן אוספות את השיער.
היום אני יודעת שהאמת נמצאת אי שם באמצע, איפשהו בין אפס למאתיים. אני one of few.

>>>
גם האינסטגרם שלהם ממש שווה.

1

3

003

2

13

>>>
If I could make days last forever
If words could make wishes come true
I'd save every day like a treasure and then
Again, I would spend them with you

 

משהו לעשות בסתיו הקרוב

1

2

1

משהו לעשות בסתיו הקרוב: להתמכר לספורט וללבוש את הבגדים שעיצב אלכסנדר וונג ל-h&m (צילום: גרגורי האריס).

>>>
שיתוף הפעולה הזה יגיע לחנויות בתחילת נובמבר ואלכסנדר אומר (אני מרשה לעצמי לקרוא לו אלכסנדר כי הוא גדל בסן פרנסיסקו, ואני כבר חודשיים וחצי ליד סן פרנסיסקו, כך שאנחנו כמעט חברים. רק כמה סוגיות של זמן וחלל מפרידות בינינו) שכל העיצובים חדשים לגמרי, ואין ביניהם פרשנויות לבגדים שעיצב בעבר.
זה בסדר, אני חשה שאת תיק הגב אני מכירה מגילגולים קודמים.

>>>
עדיין יש לי תקווה שיהיו שם כמה בגדים שיזכירו לי את הקיץ הכי טוב שהיה לי ולאלכסנדר ביחד: קיץ 2012

4

6

5

>>>
אבל בינתיים – קיץ

 

קליפורניה | שבוע #9

1

3

2

>>>
מפגש מרגש עם עיצובים ישראליים (בתמונות: דניאלה להבי,  אלמביקה, גלביה וגרטנבנק) אצל רותי בפאלו אלטו.

>>>16

15

14

13

>>>
טבע עוצר נשימה ב-abbott lagoone באיזור point reyes.
בונוס: ילד שולף קוצים מקרוקס בצבע לגונה.

>>>
5

9

6

12

10

7

11

8

>>>
ארוחת ערב ב-pizzaiolo באוקלנד ושוטטות בסמטא עמוסת ההיפסטרים (עדיין אומרים היפסטרים?) שמאחור.

>>>
נזכרתי במשהו:
באחד הפרקים של רוק30 טינה פיי אומרת:
אני בת 37, בבקשה אל תכריחו אותי ללכת לברוקלין.

>>>
4

17

>>>
בונוס למי שהחזיקה מעמד עד עכשיו:
א. בלעדי: סלפי בבריכה (!).
ב. תמונות ראשוניות ממלאכת האריזה לשבוע האופנה בניו יורק (שבוע = 24 שעות).

>>>
I believe in memories
They look so, so pretty when I sleep