הדרך לפוני רצופה כוונות טובות

1

2

3

4

5

בגדים יפים ופוני מוצלח בלוקבוק של lou & grey

>>>
כבר עשית פוני הקיץ? אם את בעניין וקולות פנימיים מסרסים עומדים בדרכך, תוכלי להעזר במדריך השימושי הזה (היישר מהטור שלי בלאשה):

לפעמים את נורא רוצה לעשות משהו, אבל קולות פנימיים מחבלים בתכניות שלך. הקולות הפנימיים שלי, למשל, מרימים את קולם בעיקר בזמן שאני מנסה לעשות ספורט.
יבול קטן משיעור ה-TRX האחרון:
הרצפה עקומה.
הרצועות לא מחוברות טוב לתקרה.
המדריכה הזו חושבת שאת מתאמנת לאולימפיאדה ובאה אלייך בדרישות לא הגיוניות.
את תצאי מפה על אלונקה!
אבל אני נסחפת. הקולות הפנימיים האלה עלולים לעצור אותנו מלעשות דברים פשוטים בהרבה, אפילו פוני. כי זאת יש לדעת: אם לשפוט על פי עולם הכרומו, יש בדיוק שתי דרכים להראות מעודכנת הקיץ: להיות מתולתלת או לעשות פוני. לגבי התלתלים, אין מה לעשות, מדובר בעניין גנטי. בשביל פוני, מאידך, כל מה שאת צריכה זה מספריים, ביטחון עצמי וספר (אם כי לעיתים ביטחון עצמי עשוי לייתר את הצורך בספר).

כך תשתיקי קולות פנימיים שעומדים בדרכך לפוני המושלם:

1. הקול אומר: פוני זה ילדותי. תעני לו: אולי זו בחירה לא מאד בוגרת, מצד שני, פוני זו בחירה חוסכת בוטוקס.
2. הקול אומר: עכשיו להסתפר? בדיוק כשהשיער שלך סוף סוף הגיע לאורך המושלם? תעני: בדיוק. פוני מאפשר לי גם להתרענן קצת וגם לשמור על האורך.
3. הקול אומר: השתגעת? את הרי פחדנית, ופוני זה לא לפחדניות. תשתיקי אותו ותגידי: פוני הוא גם לפחדניות. מה שיפה בפוני זה שהוא מאפשר להתחיל לאט. יש כל כך הרבה סוגי פוני, כך שאפשר להתחיל בקטן בלי לקחת סיכונים.
4. הקול יגיד: אבל אחותי, את מתולתלת. פוני זה לא למתולתלות. את תשלפי את הטיעון המוחץ: אתה לא מחליט עלי. גם מתלותלות יכולות. ראיתי לפחות שני מקרים בהם זה עבד.
5. הקול יטען: את ממילא כל הזמן הולכת אסוף. את תעני: ברור, אבל חשבתי קדימה, ואני אוודא שהפוני שאעשה יתאים גם לקוקו.
6. הקול יציק: את יודע איך את כשאת מסתפרת, את נהיית זומבי, הספר עושה מה שהוא רוצה ואת צריכה להתמודד עם ההשלכות. אימרי: אני אבקש ממנו להתחיל מהפוני, ואשמור על ריכוז מלא וענייני. בלי לדפדף בלאשה תוך כדי.
7. הקול ינסה להבהיל: זה יהיה אסון! תזכירי לו: זה רק שיער. כמה פעמים בחיים יוצא לנו לקבל החלטות שההשלכות שלהן כל כך חסרות משמעות? יצא פוני קצר מדי? הוא יגדל.

>>>
סיבה טובה לא לעשות פוני: אם את בן (אלא אם את אלכס טרנר והשנה היא 2010).

עשו לי את השבוע

19 aug

01 פופ אפ שווה לסוף השבוע
02  חולצה עם כתמים
03 day off
04 איך שדניאלה לובשת את החולצה של החבר שלה
05 דבר שלא ידעת שאת צריכה: כיסויי צדף לאזניות
06 להחזיק בתיק: תיק מתקפל
07 התחיל החיפוש אחר ספר לטיסה חזרה

>>>
אחרי הרבה שנים ראיתי שוב את pulp fiction (ידוע גם בשמו המתורגם רגע, רגע, רגע).
זה הזכיר לי שפעם שאיפת הקריירה המרכזית שלי היתה להיות ה-the wolf

The Wolf: That's thirty minutes away. I'll be there in ten

>>>
חבל שלמיה וואלאס אין פלייליסט מסודר ביוטיוב

קיץ בחוף המערבי | 2016 | שבוע #8

18

1

15

12

9

7

14

10

3

5

13

סן פרנסיסקו / אוקלנד / סן חוזה / סונומה / קמפבל

>>>
משהו שקרה השבוע:
נסעתי לפגוש חברה במאונטיין ויו. כשרציתי לחזור הכנסתי את הכתובת לגוגל מאפס והופתעתי לגלות שהג'יפיאס לא עובד.
ממש כמו בסדרות האלה שאני אוהבת שעלילתן מבוססת על: "יום אחד נגמר בכל העולם הוויפיי/החשמל/הסוכר הלבן".
אחרי פאניקה של כמה דקות נזכרתי שאני נוהגת משנת 1989.
חזרתי הביתה כשאני מנווטת באמצעות מפה.

>>>
עוד משהו שקרה השבוע:
הייתי בתערוכה של אד רושה ב-de young.
זהירות, פרט קטן ולא חשוב שסתם יתפוס לכן מקום מיותר במוח: אד רושה הוא האמן שאחראי ל-cold beer beautiful girls, עבודה שנמצאת בסלון של סופיה קופולה וכיכבה גם ב-somewhere

מה אמה היתה לובשת

CO.CO סתיו 16צילום יעל צחור (1)

cover ctory nyc

EMMA_DRESS_BABY_BLUE_1

EMMA_DRESS_GREY_3

EMMA_DRESS_OW_2

היקום לא מפסיק לעבוד. הוכחה על ידי דוגמא:
1. השמלה שהצעתי לקו.קו הגיעה לחנות ולאתר (הנה היא בתכלת, אפור ואבן). צילמה: יעל צחור.
2. קוראים לה אמה.
3. אני קוראת עכשיו את הספר Emma – a Modern Retelling (שבו אמה המודרנית נוסעת במיני קופר שלה ללמוד עיצוב פנים בבאת' ומתכננת לפתוח סטודיו על שמה בהארטפילד, כי מישהו צריך לרהט את כל בתי הכפר הגדולים האלה).

מ.ש.ל

>>>
משהו שלמדתי מהספר הזה:

Don't forget to invite the guests. The most frequent cause of non-attendance to parties, I understand, is non-invitation

>>>
ללבוש עם (הפרטים פה):

emma

>>>
לשמוע עם דה נשיונל (כי לאמה יש טעם מעולה וצד אפל שהיא מסתירה בפלייליסט שלה):