ניקיון אביבי בארון

9

2

3

7

5

6

4

8

tres ss 2017 | צילום: מירב בן לולו | כל מה שבחורה צריכה בארון שלה כרגע (בעיקר את הטי שירט)

>>>
את הטקסט על ניקיון הארון לקראת האביב כתבתי למוסף "לגבר" של לאשה. זו הסיבה שהוא פונה לגברים, אבל אתן יודעות איך זה, אנחנו חיות בעידן של חוסר גבולות ג'נדריאלי.

גורו הסדר מארי קונדו גורסת שבבואך לסדר את הבית ולהיפטר מערימות החפצים המיותרים שממלאים אותו, עליך להקפיד על כלל אחד: משאירים את מה שמעורר בך שמחה ונפרדים בתודה מכל השאר.
כמיטב המסורת, פסח בפתח, ומשהו בך רוצה לסדר את הארון. לא סתם לסדר את הארון, אלא למיין אותו בדרך לארון מוצלח יותר, כלומר בדרך למלתחה מוצלחת יותר. ארון חכם, מה שנקרא. ארון שכל מה שתשלוף ממנו יעבוד בתיאום עם כל השאר. ארון שאפשר להתלבש מתוכו בעיניים עצומות. ארון שיעבוד בשבילך במקום שאתה תעבוד בשבילו.
ובכן: תשכח את כל מה שלמדת ממארי קונדו. בגדים שמעוררים בך שמחה? לא ולא. הבגדים שמעוררים בך שמחה הם אלה שהביאו אותך למצב הזה מלכתחילה, עומד אובד עצות מול ארון מבולגן שמכיל בעיקר חולצות טי לא איכותיות ועליהן הדפסים אקזוטיים מהוהים שהצחיקו אותך כשהיית בחנות, ושפע של חולצות כפתורים בגזרה לא מדוייקת שמילאו אותך שמחה כשגילית שכמעט מחלקים אותן בחינם.
זוכר את הניסוי הפסיכולוגי שהעמיד ילדים מול הדילמה: לאכול מרשמלו אחד עכשיו או להתאפק רבע שעה ולאכול שני מרשמלואים? נדמה שהילד שבחר לאכול מרשמלו אחד עכשיו הוא הקניין האישי שלך.
הארון שלך מלא פריטים שמילאו אותך שמחה ברגע הקניה, בלי שום מחשבה על העתיד או על החזון הארוני שלך.
כן! חזון ארוני! משהו שיש לכל מי שמתלבש יפה.
חזון ארוני, ועשרה פריטים בסיסיים:
1. חולצות טי טובות וחלקות בצבעים של גדולים (כלומר: כחול נייבי, שחור, לבן ואפור).
2. ג'ינס קלאסי. כהה, חלק ובגזרה שמתקשרת עם השנה בה אנחנו חיים.
3. מכנסי כותנה. כי אי אפשר ללבוש ג'ינס כל יום.
4. חולצת כפתורים לבנה.
5. חולצת כפתורים מפוספסת.
6. ז'קט שיושב עליך כמו שצריך.
7. מעיל שאיננו מעיל פוך.
8. מכנסי ברמודה (לא קצרים מדי ולא ארוכים מדי).
9. סריג עם צווארון וי.
10. סווטשירט אפור. כן, אפשר גם קפוצ'ון, אבל אי אפשר לחבוש את הכובע. אתה לא בן 14.

>>>
שיר לצינון האווירה

Let me take you to the place
,Where membership's a smiling face
.Brush shoulders with the stars
,Where strangers take you by the hand
And welcome you to wonderland

עשו לי את השבוע

20 april

01 בתואר שיתוף הפעולה הכי מרגש זוכים: we are vender X belle and sue (ההשקה ביום רביעי הקרוב, 26/4)
02 הנעליים האלה ממש דומות לנעליים הראשונות שקניתי בזארה לפני 20 שנה. הזמן עובר מהר כשנהנים
03 תליון דג. אומרים שזה מביא מזל
04 בגד שהג'סה הפנימית שלי קנתה
05 נכון שיש משהו מרגיע בידיעה שיש זארה הום בארץ?
06 שלא יהיו טעויות

>>>
איך ניצלתי בזכות סקיני פסטה, או: סיפור אישי עם יותר מדי מידע:
השבוע, בעודי עומדת בתור לקופה המהירה עם עגלה (בסופר ברמת אביב לסלסלות יש מתקן עם גלגלים, נקרא לזה עגלה. דמיינו את זה רגע), ניגשה אלי אשה נסערת.
אשה נסערת: את לקחת לי את העגלה!
אני: (המומה ותוהה אם להסביר לה שכחולת שליטה אני לא עוזבת את העגלה שלי אפילו לרגע בסופר, או לשחרר ולתת לה את העגלה וללכת לאסוף מחדש את הקניות שלי)
אשה נסערת: (בעודה מחטטת לי בסלסלה, תוך שהיא שולפת פריט אחר פריט ומכריזה:) הנה העוף שלי! הנה הפלפלים שלי! הנה החסה שלי! הנה התפוחים שלי! (שולפת את הסקיני פסטה, מסתכלת עלי המומה, מחזירה אותה לסלסלה והולכת להאשים אנשים אחרים).

מסקנה: סקיני פסטה זה מוצר חשוב ומועיל.

>>>
I never dreamt that I would get to be
the creature that I always meant to be

בגדים ומילים, ולהפך

6

1

10

4

3

13

2

בגדים: first apparel ss 2017 (צילום: רותם לבל)
מילים: מתוך much ado about nothing (של חבר שלנו שייקספיר)

>>>
עוד מילים:
I believe in people, less about fashion
(נטלי טל, המעצבת מאחורי first apparel, מהאתר)

>>>
I do believe
In all the things you say
What comes is better than what came before

שיר שנטלי בחרה:

לא הייתם צריכים | אפריל

april 17

לא הייתם צריכים, מתנות לילידות אפריל:
(הבהרה והתנצלות בפני ילידות אפריל: בגלל שאני בעצמי ילידת אפריל, הרשימה של החודש הזה תמיד מקושקשת ויקרה. אני מבטיחה לעבוד על זה עם הפסיכולוגית שלי. אם אחזור לטיפול):

> אוברול עם הרבה מקום
הדפסים בהשראת עולם הקרמיקה (או חוג קרמיקה)
> כפכפים בצבע שבהעדר שם אחר נכנה אותו "ניוד"
המלצה גורפת להשאר בבית
שעון
מכנסיים קצרים מהבד הכי נעים בעולם
תיק ללפטופ

>>>
אם היא אוהבת ספרים אפוקליפטיים (מי לא אוהבת ספרים אפוקליפטיים) תקנו לה את תחנה אחת עשרה.
ציטוט לדוגמא:

"לא עוד אינטרנט, לא עוד רשתות חברתיות, לא עוד שיטוט אינסופי בין תיאורי חלומות, מאוויים ותקוות מלאות חרדה, לא עוד קריאות לעזרה או ביטויי סיפוק, עדכונים של מערכות יחסים מלווים בסמל של לב שלם או שבור, לא עוד קביעת פגישות, העלאת בקשות או תלונות, לא עוד תצלומי ארוחות או תינוקות לבושים כמו דובונים או כמו דלעות. לא עוד הצצות והערות לחייהם של אחרים כדי להפיג מעט את הבדידות שבחדר. לא עוד דמויות וירטואליות".

(מתוך תחנה אחת עשרה, מאת אמילי סנט ג'ון מנדל, תרגום: שרון פרמינגר)

>>>
לטובת מי שארבע המילים לא-עוד-קביעת-פגישות גורמות לה לרצות שסוף העולם יגיע, אציין שגם הספר הזה, כמו כל ספר או סדרה אפוקליפטיים שראיתי וקראתי, מביאים אותי למסקנה אחת וחד משמעית:
כשהסוף יגיע, עדיף ללכת בגל הראשון.

>>>
לכבודד חודש יום ההולדת שלי, השיר שאני הכי אוהבת